בישראל נתונים כיום 550 איש במעצר מינהלים, מתוכם 3 יהודים - כך עולה בדיון (יום ג', 15.12.15) הוועדה לביקורת המדינה בנושא מעצרים מנהליים בעקבות יום זכויות האדם הבינלאומי. בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג בוועדה, נכון לחודש נובמבר השנה היו בישראל 4 יהודים ו-398 לא-יהודים במעצר מינהלי.

על-פי הדוח, אחוז גבוהה מהעצורים הוא מגילאי 18 עד 30 ו-34% מהם עצורים לתקופה שבין 6 חודשים לשנה. הנתונים נכון להיום הם 550 עצורים מנהליים, מתוכם 3 יהודים.

במהלך הישיבה המשנה ליועמ"ש (פלילי) עו"ד רז נזרי דוגמה למעצר מינהלי שארע לאחרונה ועתירה שהוגשה בעניינו לבג"ץ נדחתה על-ידי השופט עוזי פוגלמן.

"במהלך גל הטרור הנוכחי, צעירה מנצרת פירסמה בפייסבוק שלה שהיא הולכת להיות שהידית ולהצטרף לשהידים האחרים שנהרגו בתקופה הזו. יכול להיות שבכל מצב אחר היה אפשר לחקור או לבדוק אם היא מתכוונת לבצע פיגוע או לא. אבל מאחר שבתקופה הזו ידענו שהיו הרבה צעירים שכתבו בפייסבוק איומים כאלה ואחר כך ביצעו פיגוע, לא הייתה לנו ברירה אלא לעצור אותה מינהלית. במקרים כאלה אין לך ראיות להציג לבית משפט כי היא רק כתבה בפיסבוק. קיימנו על כך דיונים עם מומחים בתחום הפלילי וניסינו למצוא אפשרות לעצור אותה בצורה אחרת, אבל לא היה מנוס. אלה המקרים שבהם אנחנו נאלצים להשתמש בכלי הזה", אמר נזרי.

"שימוש גורף ובלתי מידתי כשיטת ענישה"

ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "אני טוענת שמה שנקרא על-ידי משרד המשפטים מעצר מניעתי הפך להיות שיטת ענישה בעיקר כלפי פלשתינים בשטחים. אני מתנגדת למעצר מנהלי אם הוא כנגד יהודים או ערבים. זו שיטה מתועבת שאין לה מקום במדינה מתוקנת. כמדינה שמתמודדת עם טרור אנחנו במצב קשה. אומנם זה קיבל את אישור בג"ץ ואני מאוד מעריכה את זה אבל אני מציעה שמבקר המדינה יבדוק את השימוש הגורף הבלתי מידתי שנעשה במעצר מנהלי כשיטת ענישה. זה שהביקורת השיפוטית נעשית בדלתיים סגורות מקשה על פיקוח על ההליך. המערכת המשפטית מגבה באופן גורף את המעצרים המנהלים. צריך לבטל את השימוש במעצר מנהלי ואם לרשויות הביטחון יש מידע כלשהו על אירוע טרור, להשתמש בו ולעצור את אותם אנשים. סיכום הישיבה צריך להיות בקשה ממבק המדינה לבדוק את ההליך".

המשנה ליועמ"ש (פלילי) עו"ד רז נזרי: "אנחנו רואים את עצמנו מחויבים לזכויות אדם אבל צריך למצוא את האיזון הנכון בין השמירה על זכויות האדם ובין צרכי הביטחון. מעצרים מנהלים הם הליך עוקף להליך פלילי אך הם אינם פסולים. כלי המעצר המנהלי הוא סוג של הכרח בל יגונה. במציאות שבה אין מנוס והאדם שבו מדובר מסכן את ביטחון המדינה או ביטחון האזור - אין ברירה. על מעצרים מנהלים יש בקרה שיפוטית. בית משפט בוחן את החומר בעצמו".

גל כהן מלשכה ממשפטית במשרד הביטחון: "חשוב להבין שלא מדובר על משהו שרירותי אלא דברים הנעשים במשורה. אישור מעצר מנהלי הוא הליך ארוך שנבדק על-ידי גורמים בכירים בכמה תחנות".
פרקליט אזור איו"ש סא"ל מוריס הירש: "לעצור מיהו מנהלית אומר שיש בחינה גם בצד המשפטי אבל גם בצד המקצועי-מודיעיני לפני שמגיעה המלצה. המעצרים אף פעם לא נועדו לשם קבלת מידע מודיעיני. יש קוראלציה ברורה בין המצב הביטחוני למספר המעצרים המנהליים. בשנה האחרונה הייתה ירידה במספר העצורים עד שלפני שלושה חודשים, עם פרוץ גל הטרור החדש, חלה עליה".
ח"כ אוסמאה סעדי (הרשימה המשותפת): "יש אבסורד במעצר מנהלי שבו הכלי היחיד שיש לעו"ד כדי להגן על הלקוח שלו נלקח ממנו. אין את הכלי של החקירה הנגדית שמסייעת ללקוח וזה הפך להיות כלי ענישתי. הגיע הזמן לבטל אותו".

ח"כ רוויטל סויד (המחנה הציוני): "דווקא בימים האלה אי-אפשר לוותר על הכלי הזה כי אנחנו רוצים לשמור על המדינה, אבל מצד שני צריך להקל בכלי הזה בכל הקשור בתקופות המעצר. צריך שיהיה מעצר מנהלי אבל לא כשגרה".

עו"ד דן יקיר האגודה לזכויות האזרח: "המספרים גבוהים וזה בהחלט מדאיג. למרות שיש ביקורת שיפוטית עדיין נדירים הם המקרים שבהם בית משפט העליון משחרר עצירי מנהלי. יש 'יד קלה על ההדק' בהפעלת המכשיר הזה. התופעה הזו הפכה לשגרה ולא מאפשרים לעצור הליך הוגן. תקופות המעצר ארוכות ואין לו אפשרות להתגונן בצורה טובה".