פער עצום בין כתב האישום המקורי לבין זה שתוקן במסגרת הסדר טיעון, לצד פרסום רחב שביצעה המשטרה לחשדות שלא הוכחו, הביא את בית המשפט המחוזי בתל אביב (יום א', 27.12.15) להקל מאוד בעונשו של יניב נחמן, שהודה בבאונס וביצוע מעשה מגונה בכוח. נחמן נדון לשישה חודשי עבודות שירות, נקנס ב-10,000 שקל ויפצה את המתלוננת ב-30,000 שקל.
כתב האישום המקורי ייחס לנחמן שלושה מעשי אונס, ניסיון אונס, שני מעשים מגונים בנסיבות אונס כלפי שלוש נשים, עשרות מקרים של פגיעה בפרטיות, וכן הטרדה מינית של שתי נשים נוספות. הציר המרכזי של כתב האישום היה שנחמן השקה את קורבנותיו באלכוהול, גרם להן להשתכר ואז אנס אותן.
ואולם, לבסוף הסתפקה המדינה בכתב אישום בו נותר מקרה אחד של עבירות שביצע נחמן כלפי מתלוננת שאיתה היה בקשר מיני - לפני המעשה וגם אחריו. מתלוננת זו פנתה למשטרה מספר שנים לאחר האירוע, לאחר שפורסמו החשדות האחרים נגד נחמן - מהם כאמור חזרה בה המדינה עוד לפני תחילת שלב הראיות.
השופטים
מרים דיסקין, רענן בן-יוסף וציון קאפח עומדים על הפער העצום בין כתב האישום המקורי לזה המתוקן ואומרים: "בסופו של יום, מבלי להקל ראש במעשי הנאשם, במקום מעורבות בפרשה נרחבת שעניינה ניצול ופגיעה מינית בנשים רבות תוך שימוש בשיטה זדונית, נותן היום הנאשם את הדין על פגיעה במתלוננת אחת, וכשמרכיב השיטה נעדר ממנו".
עוד מציין בית המשפט את תהליך השיקום שעבר נחמן, את נכונותו הכנה לפצות את המתלוננת ואת הודאתו. משקל רב במיוחד ניתן לפרסומים הנרחבים של החשדות המקוריים שיוחסו לנחמן. השופטים אומרים, כי ייתכן שהיה מקום לאותם פרסומים בזמן אמת - כדי לאתר מתלוננות נוספות - וכי לא ניתן לקבוע שהם נעשו במזיד, אך מוסיפים:
"על פני הדברים נראה, שבמקרה זה אכן הייתה חריגה לא מידתית בעוצמת החשיפה התקשורתית ובאמצעים שננקטו על-ידי הרשות החוקרת לשם קידומה. עם זאת, לא הוכח שידם של השוטרים הייתה בהדלפת פרטי זהות הנאשם, ובעיקר שנועדה לצורכי פרסום בלבד. כלומר, לא ניתן לבטל לחלוטין את טענת התביעה, ולפיה, בשלבים הראשונים של החקירה, כשהתמונה לגבי אופי המעשים, טיבם והיקפם טרם התבהרה די צרכה, הייתה לכאורה הצדקה לפרסום בהיבט החקירתי.
"בה בעת, לא למותר לומר, שגם אם לא ניתן לקבוע באופן נחרץ מה עמד מאחורי הפרסום והאם הוא נעשה ממניעים זרים, אם לאו, אין ספק שהפגיעה בנאשם כתוצאה מאותו חלק שבדיעבד התברר כבלתי נכון, היא מיותרת, ובמובנים רבים לא ניתנת לתיקון.
"...השתכנענו שהפרסומים הנרחבים והמקיפים על-אודות פרטי החקירה, תוך חשיפת זהות הנאשם ותמונתו והעמדתו במרכז פרשה של ביצוע סידרתי של עבירות מין רבות וקשות על-רקע העבירות בהן הורשע בסופו של הליך, פגעו פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב, לאורך זמן וברמה שספק אם ניתן יהיה לתקנה בעתיד. חוסר ההתאמה שבין הפרסום שנעשה לבין העבירות שבסופו של יום הורשע בהן, הוא רב ומשמעותי, ובנסיבות מקרה זה מהווה פקטור בעל משקל במסגרת שיקולי הענישה". את המדינה ייצגה עו"ד לילך כץ, ואת נחמן - עו"ד יובל נחמני.
