היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, מפרסם לראשונה (יום ה', 31.12.15) כללים לביצוע בדיקה מקדימה לפני פתיחת חקירה פלילית מלאה בידי המשטרה ורשויות חקירה אחרות.
וינשטיין אומר כי "לא ניתן לקבוע קריטריונים קשיחים לעניין המקרים בהם יתקיים הליך של בדיקה מקדימה, וראוי להשאיר בעניין זה מרחב שיקול דעת, כשכל מקרה נדון לגופו ועל-פי נסיבותיו". לצד זאת, הוא מציג שני שיקולים מרכזיים בהחלטה על בדיקה: "התשתית הראייתית ההתחלתית והחשיבות הציבורית במיצוי הבירור העובדתי" ו"ההשלכות הציבוריות הכרוכות בהחלטה על פתיחה בחקירה".
השיקול הראשון מופעל "מקום שקיימת חשיבות ציבורית בבירור עובדות המקרה עד תום (כגון במקרה בו מוגשת תלונה נגד נבחרי ציבור), אולם קיים ספק אם בנסיבות העניין הקונקרטי התשתית הראייתית מגבשת חשד סביר לביצוען של עבירות פליליות, או שיש אפשרות ממשית להתקיימותו של סייג לאחריות פלילית או למימושה - יש הצדקה לנקיטה בהליך של בדיקה מקדימה".
את השיקול השני יש להפעיל כאשר "לעצם ההחלטה על פתיחה בחקירה פלילית יש השלכות ציבוריות-מערכתיות החורגות מעניינו של הנחקר הספציפי". לדברי וינשטיין, "ביחס לממלא תפקיד ציבורי, פתיחה בחקירה פלילית היא לעתים צעד רב משמעות ורב השלכות גם ביחס למערכת התפקודית עליה הוא נמנה, על סדרי השלטון במדינה או על מדיניות פוליטית וחברתית. השלכות אלו, מחייבות נקיטת משנה זהירות בעת שקילת התשתית הראייתית הקיימת נגד אישי ציבור, ובתוך כך מצדיקות, לא אחת, נקיטה בהליך של בדיקה מקדימה טרם קבלת החלטה על פתיחה בחקירה".
ההנחיה קובעת מהן הפעולות שניתן לבצע במסגרת בדיקה מקדימה: בדיקת מידע במערכות המשטרתיות ובמערכות ציבוריות אחרות, קבלת מידע מרשויות אחרות (כגון
מבקר המדינה או רשות המיסים), גביית הודעות ממעורבים, תפיסת מסמכים, בדיקות פוליגרף לעדים, בקשת מידע ממדינות זרות, בדיקות כלכליות וקבלת נתוני תקשורת.
לעומת זאת, במסגרת הבדיקה לא יוצאו צווי מעצר, לא ייערך חיפוש אצל החשוד, הוא לא ייחקר באזהרה, לא יבוצע עימות בינו לבין מעורבים אחרים ולא תיערך לו בדיקת פוליגרף. "בנסיבות המצדיקות זאת, ניתן במסגרת בדיקה גם לפנות לקבלת גרסתו של נושא הבדיקה באמצעות גביית הודעה ממנו על-ידי המשטרה, או, בנסיבות חריגות, בדרך אחרת שיחליט היועץ המשפטי לממשלה", מוסיף וינשטיין.
