דליה פניג, מ"מ יו"ר המזכירות הפדגוגית, הגיעה (יום ד', 6.1.16) לוועדת החינוך של הכנסת להסביר את החלטת משרד החינוך לפסול את הספר מתוכנית הלימודים בספרות. יו"ר הוועדה, ח"כ
יעקב מרגי, אמר בפתח דבריו כי הביא את הנושא לשולחן הוועדה כדי להבין כיצד מתקבלות החלטות במשרד החינוך בכל הנוגע לרשימת הקריאה ומה היו השיקולים לפסילת הספר. עוד הדגיש כי אינו מתנצל על הרצון לשמור על העם היהודי מפני התבוללות, לדבריו מדובר באיום אסטרטגי, אך לתחושתו הנימוקים שניתנו לפסילת הספר מחטיאים את המטרה.
פניג הציגה את הדברים בפני חברי הכנסת והאורחים בוועדה: "הספר לא נפסל ללימוד - גם בלימודי החובה של שתי נקודות וגם בהרחבה, שליש מהחומר הנלמד פתוח לחלוטין. עד לפני שנה, 100% מהתוכנית היו יצירות מוגדרות שנכנסו לתוך הרשימה. לראשונה, בשל חופש היצירה, שליש מהתוכנית פתוח לחלוטין לשיקול דעתו של התלמיד בדיאלוג עם המורה". לדבריה, מדובר במגזר הממלכתי בלבד והמגזר הערבי (ממלכתי). עם זאת, אמרה שההתלבטות אם להכניס את היצירה לתוך ה-70% שהוא חובה, הייתה גדולה מאוד וההחלטה התקבלה לאחר התייעצות עם אנשים לכאן ולכאן. "החלטנו בגלל שמדובר בעיתוי רגיש ובגלל שמדובר ביצירה מאוד עכשווית, שזה אינו מתאים ללימודים בחלק החובה. משיחות עם המורים עלה חשש שתהיה פגיעה מסוימת בחלק מהתלמידים".
לשאלת חברי הכנסת אילו פגיעות ייתכנו, ענתה פניג: "פגיעה רגשית, ליבוי שנאה, קושי להתמודד עם הכתוב. לא כל התלמידים במערכת הם שווים והראייה המקצועית שלנו צריכה לקחת את כל האוכלוסיות שקיימות בחינוך הממלכתי". עוד אמרה כי "יש יצירות נוספות שעוסקות במערכות יחסים בין יהודים לערבים והן לא הוצאו מתוכנית הלימודים".
"שקלנו את השיקול שלנו"
במענה לשאלת מרגי האם רוח המפקד השפיעה על ההחלטה, ענתה פניג: "השר לא היה מעורב בקבלת ההחלטה. ההחלטה היא לא החלטה פרטית שלי, התייעצנו עם גורמים רבים". אלירז קראוס, מנהלת אגף חברה ורוח במשרד החינוך הוסיפה כי לא הייתה התערבות של השר. "אנחנו שקלנו את השיקול שלנו. ההחלטה התקבלה לאחר תהליך ארוך".
מיד אחרי דברי הבכירות ממשרד החינוך, הקריא יובל שמעוני, עורך הספר "גדר חיה" את התייחסותו. הוא הבהיר כי הטקסט שהוא עומד לקרוא נכתב על דעת המחברת דורית רביניאן, אך אלה דבריו בלבד ואין לייחסו להוצאת הספרים: "סיפור האהבה של הערבי והיהודי נגמר ברע. הערבי מת ולא סתם מת, הוא טובע בים. עוד לפני כן ניתק הקשר בין השניים, כי הגיבורה מבינה שאין לו תוחלת במדינה שאנחנו חיים בה". עוד התייחס לאמירות שמשוות בין החמאס לחיילי צה"ל ואמר שציטוטים אלה הוצאו מהקשרם כי גם הדמות בספר מתקוממת נגד ההשוואות הללו. הוא הוסיף: "הסכנה הגדולה בעיניכם היא הצגת דמות עגולה של ערבי, לא רב מחבלים, אלא רב שאיפות וחולשות, בן אדם בקיצור, בן אנוש. לא ישמעאלי, לא עמלקי, גם לא רסיס בישבן. נכון, זה עלול לבלבל בני נוער, במיוחד כשאנחנו צחים כשלג והם שחורים משחור. נקרא אם כך רק את התנ"ך? כותבי התנ"ך לא טרחו לטהר את גיבוריו. כמה מאות שנים לפני הספירה, הדעות היו נאורות משהיום. ספרות לא נועדה להנעים וגם לא למצוא לכל דבר פשר. הדמויות לא מובטח להן טוב - לא בעולם הזה ולא בעולם הבא... פעלו כדי לפסול את תורת המלך או ברוך הגבר.
מה יותר קשה בעיניכם - תינוק היפותטי של יהודייה וערבי או תינוק שרוף?".
"העיסוק התקשורתי יצא מפרופורציה"
חברי הכנסת התייחסו בתורם לדברים שנאמרו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) אמר: "התחושה היא שהצנזור חזר לפעול והצנזור הזה הוא צנזור פוליטי. כשאני שומע את עורך הספר עם דבריו המרגשים ונזכר באמירות של סמוטריץ' מ
מפלגתו של שר החינוך, שאין עם פלשתיני, אז אני מבין שאי-אפשר ללמד על סיפור אהבה עם בחור פלשתיני, הרי אין דבר כזה, ולכן לא צריך לאשר ללימודים ספרים כאלה".
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) הזכירה כי מדובר בספר - ברומן - וכי בנערותה קראה את הספר "החטא ועונשו" ולא "יצאה לרצוח קשישות". "כל הדבר הזה מצטרף לכל מה שנעשה בזמן האחרון - אנחנו לא יכולים לראות הצגות ולא סרטים בסינמטק. הגענו למצב שהמחשבה שלנו ומרחב החיים שלנו כ"כ מצומצם, צר ומוכתב. הספר עוסק במורכבות ובקושי שבגינו אתם רוצים לפסול אותו. זה לא רק דיון תרבותי, יש לנו כאן מסר מצנן ומאיים לכל התלמידים ולכל החברה - אל תעסקו בכל מה שקשה".
ח"כ מירב בן-ארי (כולנו) אמרה כי היא נגד ההחלטה של משרד החינוך, אבל אין לה שום דבר שקשור לקונספירציה ולסתימת פיות מתוכננת מטעם השלטון. "העיסוק התקשורתי בפרשה הזאת יצא מפרופורציה. ישראל היא דמוקרטיה יציבה ומותר להתווכח גם על רשימת הקריאה. מישהו מאמין שבאמת בנות ישאל ינהרו לכפרים הערביים בעקבות קריאת הספר? אין כאן ביקורת אמיתית אלא ניסיון להפוך כל החלטת ממשלה לבלתי לגיטימית".
ח"כ
יואל חסון (
המחנה הציוני) הוציא מתיקו כ-20 ספרי קריאה שקריאתם עלולה להוות בעיה לדעתו של שר החינוך. הוא אמר שהשר יוכל עכשיו לחפש את המוקשים שישרתו אותו, כי כל הספרים הם בבחינת פצצה מתקתקת והשר יכול להמשיך לעשות הפרד ומשול ולהרוויח עוד מנדט או שניים".
ח"כ
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת) ציין כי זכות הערבים במדינת ישראל לחשוש מהמסר שעובר מההחלטה, אבל לדבריו "השר יכול להיות שמח כי בסוף הערבי מת".
ח"כ
מיכל רוזין (מרצ) הדגישה כי בעיניה זה לא רלוונטי אם השר היה מעורב או לא, "אבל העובדה שהגיע לערוץ 2 כדי להצדיק את ההחלטה והפך אותה לפוליטית בסופו של דבר היא רלוונטית מאוד. יש פה אווירת אימה והיא מחלחלת אליכם ומחלחלת הלאה לכל צוותי החינוך ולמנהלים ורואים את זה במערכת החינוך".
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת) הביע דאגה מהדיון וחרדה למתרחש במערכת החינוך: "בדיקטטורות הכי איומות לא נתנו הוראות והייתה רוח המפקד שנשבה. שמעתי את שר החינוך בטלוויזיה והזדעזעתי . זו הייתה הופעה מבישה כי הוא לא קרא את הספר. סכנת התבוללות זוהי הבעיה שלנו? הבעיה העיקרית היא גזענות, שנאת האחר ושנאת הערבים. למי שמודאג מסכנת ההתבוללות שישווה לתנ"ך שיש לו השפעה גדולה יותר.. זה ביזיון שהמפלגה הזאת נקראת
הבית היהודי - אין לה שום קשר עם המסורת היהודית והתנ"ך שאני מכיר. יצא ממפלגת השר חבר כנסת שאמר ששריפת הבית בדומא אינה אירוע טרור - הנה הסכנה למערכת החינוך".
ח"כ
קארין אלהרר (יש עתיד) התייחסה להופעת שר החינוך בתקשורת ואמרה "אני חייבת לומר שהמסר ששר החינוך מעביר לתלמידים ולתלמידות הוא מאוד בעייתי. השר הקריא ציטוטים שהוצאו מהקשרם ואין בינם למהותו של הספר דבר וחצי דבר. מה יגידו תלמידים ותלמידות כששר החינוך לוקח משפט וגוזר על טיבו של הספר? זה ממש מעודד קריאת תקצירים", אמרה בציניות.
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי אינה בטוחה ששר החינוך היה מעורב בהחלטה, אך, לדבריה, הוא לקח את ההחלטה באהבה, ערסל אותה כמו תינוק ובחוסר יכולת מינימלי לסמוך על תלמידי ישראל.
ח"כ פרופ'
יוסי יונה (המחנה הציוני) הודה כי לא קרא את הספר והוסיף כי "אפשר להגיד שחשכה הולכת ויורדת על ארצנו מבחינת סגירת החשיבה, סגירת הדיאלוג בתוספת של יסודות של פראנויה. אני מביע חשש שזהו צעד במדרון חלקלק. הוא נתן דוגמאות ליצירות ספרותיות שהוחרמו, ביניהן של הסופר והמחזאי המצרי
עלי סאלם שהוחרם במצרים בעקבות ביקורו בישראל וכתיבתו החיובית על הישראלים.
לאחר שנשמעו הדברים אמרה פניג כי הביקורת חשובה מאוד וכי קיבלה לאחר ההחלטה הרבה ביקורות ו"חלקן אפילו איומות ביותר כמו את מסוכנת, את חשוכה, צריך לשטוף אותך". היא חזרה ואמרה שהספר כול להילמד במסגרת ה-30% ולכן ההסתכלות על החלטת המזכירות הפדגוגית אינה נכונה ומוטעה. "הרעיון היה שמורה לא יחייב כיתה שלמה ללמוד את הספר, אבל הוא יכול להמליץ לתלמידיו לקרוא אותו".
בסיכום הדיון הקריא יו"ר הוועדה את המסקנות: "הוועדה שמעה על ההחלטות המקצועיות של משרד החינוך ונוטה להאמין שהם נהנים מעצמאות פדגוגית. הוועדה מבקשת שהדיונים, השיקולים והנימוקים של המזכירות הפדגוגית וועדת המקצוע יהיו שקופים יותר כדי לחזק את האמון במערכת החינוך ושהוועדה שמחה לשמוע שגם במגזר הערבי יוכלו לבחור יצירות ללימוד במסגרת ה-30% הפתוחים". חברת הכנסת תמר זנדברג טענה כי הסיכום אינו מקובל עליה.
