בזק מבקשת (31.1.16) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את העיצום בסך 8.5 מיליון שקל שהטיל עליה משרד התקשורת, ולחלופין - להקטין אותו משמעותית. לטענתה, ההחלטה התקבלה בסיומו של הליך פגום מיסודו.
הרקע לעיצום היה רפורמת השוק הסיטונאי, שחייבה את בזק למכור לספקים מתחרים שירותים סיטונאיים על-מנת שיוכלו למכור שירותים ללקוחותיהם על גבי התשתיות והרשת של בזק. ימים אחדים לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקפה, בדק משרד התקשורת האם בזק עומדת בתנאיה. לטענת בזק, ההחלטה לעשות זאת באותו מועד "מגלמת מידה לא מועטה של עריצות וברוטאליות רגולטוריות", ונוצר הרושם שכל מטרתה הייתה לפגוע בה.
לטענת בזק, האבסורד אינו רק בעצם קיום הפיקוח בעיתוי שבו נערך, אלא בכך שהוא נערך לפי אמות מידה של "אפס תקלות" לגבי פרק הזמן שהיה ברור, כי עלולות להיווצר בו תקלות הנובעות מחבלי הקליטה של הרפורמה, בוודאי לגבי אותם עניינים שהונחתו על בזק שעות ספורות לפני תחילת מתן השירות.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יורם בונן, ברק גליקמן ושיר דיין, נאמר, כי הדוח הראשוני הגיע אליה שבועיים לאחר תחילת הרפורמה, והדוח הסופי - חודשיים לאחר מכן. שבעה חודשים לאחר מכן, בדצמבר שעבר, הוטל עליה העיצום לגביו הוגשה העתירה הנוכחית. לטענת בזק, ההחלטה התקבלה תוך הפרת זכות השימוע שלה, ללא הנמקה ותוך הפרת חובת ההיוועצות המוטלת על מנכ"ל משרד התקשורת. טרם הוגשה תגובת המשרד.
