פרק הזמן הסביר לאיתור מחלה איננו ממוצע כללי, אלא נגזר מנסיבותיו של כל מקרה - קובע (יום א', 20.3.16) בית המשפט העליון.

השופטת דפנה ברק-ארז מציגה כך את הסוגיה: "השאלה היא האם יש לבחון את סבירותו של מועד האבחון בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה (מאפייני התלונה, מאפייניו של הפונה ועוד) או, כפי שעשה בית המשפט המחוזי, על-פי מבחן אחיד שעניינו פרק הזמן הסביר לאבחון המחלה באופן כללי".

ברק-ארז קיבלה את ערעורו של חייל שלקה במהלך שירותו במחלת קרוהן, וקבעה: "השאלה שבה יש להכריע היא מה היה זמן האבחון הסביר של המחלה שממנה סבל החייל אילו הדברים היו נעשים ברמה מקצועית מקובלת. התשובה לשאלה זו אמורה להינתן תמיד בשים לב למאפיינים של המקרה הקונקרטי, ולא רק בהסתמך על מבחן כללי ממוצע.

"ניתן להעלות על הדעת נסיבות שבהן האבחון של מחלה צריך
להיות מיידי אפילו זמן האבחון הממוצע של המחלה ארוך יותר. לדוגמה, ייתכן שאבחון של הפרעת קצב לבבית אורך בממוצע זמן רב, אך אם תלונתו הראשונה של חולה מעידה על הפרעת קצב קשה שתקפה את ליבו, הממוצע אינו מלמד דבר על מועד האבחון הסביר של המחלה. אכן, הקביעה אם מועד האבחון היה מאוחר אומנם יכולה
להתחשב בנתונים הכלליים המוכרים לגבי האבחון בתחום, אך היא חייבת גם להידרש לבחינת הנתונים הספציפיים של החולה במקרה הקונקרטי".

במקרה הנוכחי, ממשיכה ברק-ארז, נתן בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים שרה דברת, אריאל ואגו ונחמה נצר), "משקל יתר, וניתן אולי אף לומר משקל בלעדי, לנתונים הסטטיסטיים שהוצגו לו" וקיבל את ערעור המדינה על החלטת ועדת הערעורים להכיר במחלתו של החייל. הוועדה קבעה, כי המחלה אומנם אובחנה בינואר 2010 - שלושה חודשים לאחר הפנייה, פרק זמן קצר מהמקובל בעולם - אך בנסיבות המקרה, היה צה"ל חייב לאבחן אותה כבר באוקטובר 2009, כאשר החייל התלונן לראשונה. לאור זאת קבעה ועדת הערעורים, כי יש לייחס לשירות הצבאי שליש מההחמרה במחלה.

ברק-ארז השיבה על-כנה את החלטת ועדת הערעורים וחייבה את המדינה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. בשולי הדברים העירה ברק-ארז: "מצב שבו חייל אינו נשלח לאבחון של מומחה רפואי במשך כמה חודשים, חרף תלונות חוזרות ונשנות, ואבחונו מבוסס בסופו של דבר על פנייה לחוות דעת פרטית הוא מצב טורד מנוחה".

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטת ענת ברון הסכימו עם ברק-ארז. את החייל ייצגו עוה"ד דותן לינדנברג ואיציק רואש, ואת המדינה - עו"ד שרון מן-אורין.