|
|
אמנה בינלאומית [צילום: אבי אוחיון, פלאש 90]
|
|
|
|
|
לישראל יש מערכת אכיפת חוק חסונה וככלל היא עומדת בדרישות אמנת האו"ם נגד שחיתות - קובע דוח שפרסם הארגון. לצד זאת, ממליץ האו"ם על מספר שינויים ושיפורים.
הדוח, שנערך בידי סוקרים מיוון ואוזבקיסטן, מצביע בין היתר על נקודות החוזק הבאות במאבקה של ישראל בשחיתות: הגדרת עבירת השוחד רחבה ומונעת פרצות אפשריות, נוצרה חזקה לפיה מתת לעובד ציבור קשורה למילוי תפקידו ועליו להפריך אותה, האפשרות להטיל על משחדים קנס שיביא לידי ביטוי את התועלת שציפו להפיק מהשוחד, הרשעותיהם של שרים וחברי כנסת בשנים האחרונות מלמדות על הצלחת המערכת וקיים שיתוף פעולה מוצלח בין רשויות אכיפת החוק.
בנקודות לשיפור מציין האו"ם את האפשרות להדק את הפיקוח על הצהרות ההון של חברי הכנסת; לקבוע שכל עבירות השחיתות (ובמיוחד עבירות שיבוש ההליכים) מהוות עבירות מקור לעניין
הלבנת הון; להטיל אחריות פלילית גם על תאגידים; לקבוע שעבירות שחיתות יאפשרו שימוש בכלי חקירה מיוחדים, כגון האזנות סתר, כלפי חברי כנסת; לבחון את הסדרי הטיעון הנעשיפ בנוגע לעבירות שחיתות בתחום ניירות הערך; ולהגביר את המודעות במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי לעבירות שחיתות ולצורך לדווח עליהן.
אמנת האו"ם נגד שחיתות היא המנגנון הבינלאומי המקיף ביותר בתחום המלחמה בשחיתות וחברות בה כיום כמעט כל מדינות העולם. האמנה אומצה בשנת 2003 על-רקע ההכרה, כי השחיתות היא תופעה חוצת גבולות, המאיימת על היציבות והביטחון הגלובליים, חותרת תחת הדמוקרטיה ומסכנת את שלטון החוק והפיתוח הכלכלי. ישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, ביקשה מהאו"ם לפרסם את הדוח באתר משרד האו"ם לסמים ופשיעה (UNODC).
