סכנת אובמה

בשני העיתונים הגדולים ידעו לספר הבוקר על תוכניתו המתגבשת של הנשיא ברק אובמה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. הגרסאות אומנם שונות זו מזו בלא מעט נקודות חשובות, אבל התמונה הכללית דומה למדי – והיא מטרידה ביותר. הנה כמה שאלות העולות מן התוכנית כפי שהיא מצטיירת.

• מיהם הפלשתינים שעימם אמורה ישראל לנהל מו"מ? ממשלת אבו מאזן של יהודה ושומרון או ממשלת החמאס של עזה? איך אפשר לנהל מו"מ עם צד שבעצמו טרם החליט מי מייצג אותו, ואשר מנהל מאבק מזוין על השליטה בו?

• כיצד תובטח הדמוקרטיה במדינה הפלשתינית? האם באותה "הצלחה" כמו הדמוקרטיה שהביאה ארה"ב לעירק? ואולי היא תיראה כמו ה"דמוקרטיה" של מצרים וירדן?

• מה יקרה אם החמאס יעלה לשלטון גם ברשות הפלשתינית השוכנת ברמאללה – בכוח או בבחירות? האם הוא יהיה הנציג הלגיטימי של הפלשתינים? יש לזכור היטב: חמאס מנהל נגד ישראל מלחמת דת, בה אין פשרות אלא לכל היותר הפסקות טקטיות ("הודנה").

• למה בעצם שנאמין לפלשתינים? היה לנו איתם הסכם מפורט ב-1993, בו התחייבו בין היתר להילחם בטרור ולהפסיק את ההסתה נגד ישראל – דברים שלא נעשו עד היום.

• מהם "השטחים הכבושים" בהם תוקם המדינה הפלשתינית? האם ארה"ב נסוגה מהנוסח האנגלי של החלטה 242, המדבר על נסיגה מ"שטחים כבושים", ומאמצת את הנוסח הצרפתי, המדבר על נסיגה מ"השטחים הכבושים"?

• מהו הרצף הטריטוריאלי שתקבל המדינה הפלשתינית? האם זה אומר גשר יבשתי בין יהודה ושומרון לרצועת עזה – שמשמעותו ביתורה של ישראל?

• כיצד תגן המדינה הפלשתינית על עצמה אם לא יהיה לה צבא? מן הסתם תהיה לה משטרה – ומה ימנע מאותה משטרה להיות צבא בפועל, בדיוק כפי שזה היום? מי ידאג לאיסוף הנשק המצוי בידי שורה ארוכה של ארגוני טרור המתנגדים להנהגת הרשות?

• מה יקרה ליישובים היהודיים בשטחים המיועדים למדינה הפלשתינית? האם ארץ ישראל תהיה המקום היחיד בעולם המערבי המודרני בו ייקבע היכן ליהודים מותר ואסור לגור?

• מה פירוש "הקפאת הבנייה בהתנחלויות"? האם אסור לבנות בתים לאזרחים המעוניינים להתגורר שם? האם אסור להרחיב בתים לבני המתיישבים הנוכחיים? ומה על עקרונות דמוקרטיים של חופש להתגורר בכל מקום?

• מהי "מזרח ירושלים" שתהיה הבירה הפלשתינית? האם זה כולל למשל את הר הצופים על האוניברסיטה ובית החולים שבו? ואולי את הר הזיתים, אשר תחת שלטון ירדן חוללו מאות קברים המצויים בו? ומה עם השכונות היהודיות במזרח העיר?

• מהי שליטת האו"ם בעיר העתיקה, המוזכרת לפי אחת הגרסאות? האם היא תהיה יעילה כמו הפיקוח של יוניפיל בדרום לבנון? ובכלל – מיהו האו"ם? אותו ארגון אנטי-ישראלי ואפילו אנטישמי, בו יש רוב כמעט קבוע בכל הצבעה נגד ישראל?

• האם מדינות ערב יסכימו לתת אזרחות לפליטים הפלשתינים, אותם הן מקפידות להחזיק מזה שני דורות במחנות? כיצד תתמודד ירדן עם מצב בו צעד כזה יעניק לפלשתינים רוב? האם סוריה באמת רוצה שהפליטים יהפכו לאזרחיה?

• מדוע מגיע פיצוי רק לפליטים הפלשתינים? מה עם מאות אלפי היהודים שגורשו ממדינות ערב שרכושם הפרטי והקהילתי נשדד מהם? מה עם מיליארדי הדולרים שהוציאה ישראל לאורך השנים על קליטתם של אותם עולים, שהיו פליטים לפי כל ההגדרות הבינלאומיות המקובלות?

• אם תינתן זכות שיבה לפליטים לשטחים שתפנה ישראל, כיצד ייקלטו שם? מדובר כבר כעת בשטחים מן הצפופים ביותר בעולם, כמעט ללא מקורות מחיה. מה יקרה כאשר החיים שם יהיו בלתי אפשריים? מה יקרה אם תתחיל הסתננות המונית של אזרחים לתוך ישראל?

בקיצור, מדובר בעקרונות שהם אולי אידיאליסטיים מאוד, אבל מנותקים לחלוטין מן המציאות המזרח-תיכונית, ואף מציבים איום קיומי על ישראל. נשיאים אמריקנים, בעיקר אלו המגיעים לחדר הסגלגל חפים מכל ניסיון אמיתי בכלל ובענייני העולם בפרט, נוטים לחשוב שהם יכולים לפתור בתוך כמה חודשים סכסוך בן 120 שנה. בדרך כלל הם מגלים אחרי שנה-שנתיים שזה הרבה יותר מסובך.


טעות נתניהו

בשבוע שעבר ציינתי כאן, שבנימין נתניהו הקים את הקואליציה הלא-נכונה בהקשר של הטיפול במשבר הכלכלי. כעת ברור שגם במישור המדיני זו קואליציה בלתי טבעית שלא תוכל להחזיק מעמד. אין שמץ של סיכוי שהליכוד והעבודה יוכלו להסכים על תגובה ישראלית לתוכניתו של אובמה, ודאי לא כאשר מורדי העבודה נושפים בעורפו של אהוד ברק.

במוקדם או במאוחר (וכנראה במוקדם), ייאלץ נתניהו להיפרד מברק וחבריו, ולצרף לממשלה את האיחוד הלאומי. נכון שזה יהיה הרכב הרבה יותר בעייתי מול העולם, אבל הבוחר הישראלי הוא המכריע כיצד תיראה ממשלתו – והבוחר הישראלי נתן לפני שלושה חודשים רוב ברור לימין.