מי רשאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה חל השנה ביום רביעי (11.5.16), על-פי "חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השכי"ג-1963", עובדים/ת שהם/ן הורים, הורי הורים, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות של חללי מערכות ישראל, רשאים להיעדר מן העבודה ביום הזיכרון ללא ניכוי משכרם.

על-פי "חוק יום העצמאות, תש"ט-1949", יום העצמאות הינו שבתון שהמעסיק/ה חייב בתשלומו כפי שקבוע בחוק יום העצמאות התש"ט- 1949.

לגבי עבודה בערב יום העצמאות, חלות ההוראות הקבועות בחוק שעות עבודה ומנוחה ובצווי ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי. במקום עבודה שבו עובדים 8 שעות ביום, ששה ימים בשבוע - בערב החג לא יעלה יום העבודה על 7 שעות. במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע - יום העבודה בערב החג יהיה עד 8 שעות.

במקום עבודה שבו חל הסכם קיבוצי מיוחד, צו הרחבה או הסכם אישי או נוהג המיטיב עם העובד יש לנהוג בהתאם להוראה המיטיבה.

עובד/ת הנאלץ לעבוד ביום העצמאות (מתחיל בשעה 20:00 בערב יום העצמאות ומסתיים בשעה 20:00 בערב למחרת) ושמקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה שמפרסם משרד ראש הממשלה שיש להפעילם גם ביום העצמאות, זכאי העובד לגמול בגין עבודה ביום חג ובנוסף יום חופשה חילופי (או תשלום של 200% בגין העבודה בפועל ובגין השבתון).

במקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם בחג, המעסיק/ה אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד ביום העצמאות, זאת כנקבע בפסיקת בית הדין לעבודה.

לגבי עובד יומי, חל צו הרחבה הקובע "שלאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה ואי היעדרות מעבודה סמוך ליום החג" (יום לפני ויום אחרי החג), העובד זכאי לתשלום עבור ימי חג כולל יום העצמאות.