היועץ המשפטי ל
ממשלה לשעבר,
יהודה וינשטיין, נהג בניגוד לנהלים כאשר השתתף בראיון עם
הילה גרסטל בעת בחירתה לנציבת הביקורת על הפרקליטות. וינשטיין קיבל "הכשר" להשתתפות בראיון, למרות היכרותו עם גרסטל, מהמשנה שלו -
דינה זילבר. כך מגלה (יום ג', 25.5.16)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח השנתי.
על-פי הדוח, בישיבת ועדת האיתור לבחירת נציתב הביקורת על דיווח יהודה וינשטיין, ששימש כיו"ר הוועדה, על קשרי חברות שיש לו עם גרסטל. היא עצמה מסרה למשרד המבקר: "זכור לי מהופעתי בוועדת האיתור כי בתחילת הראיון נאמר מפורשות על-ידי היועץ המשפטי לממשלה כי הוא לא ישתתף בראיון בשל ההיכרות האישית איתי".
הנושא לא הועבר לבחינת היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, שהוא הגורם המוסמך לבחון אם ישנו חשש ל
ניגוד עניינים ולהנחות את הוועדה כיצד לנהוג. במקום זאת, הוועדה התייעצה בטלפון עם המשנה ליועמ"ש לממשלה, דינה זילבר, והיא הודיעה שאין לפסול את השתתפות וינשטיין, כיוון שהקשר הוא מקצועי. בפרוטוקול ההחלטה לא תועד דבר ההיכרות שעליה דיווח וינשטיין, ולא תועדה התייעצות הוועדה עם זילבר. שפירא מדגיש, כי אין לו טענות כלשהן כלפי גרסטל
שיאן המינויים הזמניים
עוד מגלה הדוח, כי משרד המשפטים בולט במינויים בלתי תקינים. בין היתר, משרד זה הוא המוביל במינויים זמניים - הפוגעים בשוויון בין המתמודדים על מינויי הקבע. ב-2014-2011 נעשו 318 מינויים זמניים למשרות בכירות, ובהם מונו בסך הכול 277 עובדים - כמחצית מהם במשרד המשפטים, שמרבה להשתמש במינויים זמניים, עד כדי פי ארבעה מרוב משרדי הממשלה. במשרד זה אוישו 34% מהמשרות הבכירות במינויים זמניים. המשרד גם הציב "זמנית" 111 פרקליטים, אותם מינה בעצמו מבלי לקבל כנדרש את אישור נציבות שירות המדינה (נש"ם).
נש"ם קבעה עיקרון, לפיו ועדת איתור תקבע את אמות המידה לשם הערכת המועמדים וקבלת החלטה קודם לעיון במסמכי המועמדים. נמצא, כי בארבע ועדות איתור שנוהלו במשרד המשפטים לתפקידים של משפטנים, מהבכירים בשירות המדינה, חרג משרד המשפטים מהעיקרון הזה, באישור נש"ם, ומסר את מסמכי המועמדים לחברי הוועדות, לפני שהן קבעו אמות מידה לאיוש המשרה. בכך סוכלה תכלית העיקרון שנועד להבטיח הליך אוביקטיבי, הוגן ושוויוני.
מקרה נוסף עליו מצביע שפירא: ועדת האיתור למשרה במשרד המשפטים החליטה ביולי 2013 להמליץ לשר המשפטים על אחד המועמדים. יו"ר הוועדה היה מנכ"ל משרד המשפטים דאז,
גיא רוטקופף. בפרוטוקול הוועדה חסרו נתונים בסיסיים ופרוצדורליים על המשרה, דרכי פעולתה של הוועדה ושמות מועמדים. כמו-כן, לא צוינו מספר המועמדים, אמות המידה שקבעה הוועדה, רשימת המועמדים, סיכום המידע לגבי כל מועמד ותמצית ההמלצות שהציג כל אחד מהם. למעשה, הכיל הפרוטוקול רק המלצה על שני מועמדים, צוינו בו שמותיהם ותוארו בקצרה ניסיונם התעסוקתי והתרשמות הוועדה מהם.
כשני שלישים מעשרות העובדים שמונו במינוי בפועל לתפקידים בכירים והתמודדו במכרזים שהתפרסמו בשנים 2014-2011 על התפקיד שבו כיהנו, זכו בתפקיד; במשרד האוצר ובמערכת הבריאות זכו כמעט כל העובדים שהיו במינוי זמני. עולה חשש, אומר שפירא, כי מינהל הסגל הבכיר בנש"ם אישר בקשות מבלי שבדק אותן לעומק ומבלי שנימק את החלטותיו. פעולות נש"ם בנושא זה אינן עולות בקנה אחד עם כללי המינהל התקין.
האישור הפסול למועמדת של נתניהו
ביוני 2015 הכריעה ועדת המינויים בנש"ם במועמדותה של יועצת ראש הממשלה, פרח לרנר, לתפקיד מנכ"ל של משרד העלייה והקליטה. לוועדה נמסרה חוות דעתו של היועץ המשפטי בנש"ם, לפיה לרנר לא עונה על דרישת הסף בתחום הניסיון. הוועדה קבעה, כי למועמדת יש זיקה פוליטית לנתניהו, ולכן היה עליה ליישם קריטריונים מחמירים של כשירות, לרבות בחינת ניסיון ניהולי בכיר - אשר לא הוכח. אף על-פי כן החליטה הוועדה לאשר את מינויה של לרנר, בהתאם לעמדתם של שני נציגי הציבור בוועדה ובניגוד לעמדתו של נציב שירות המדינה, משה דיין.
במשרדים מסוימים מידת התחרות במכרזי בכירים, ובייחוד במכרזים פנימיים, היא מועטה, והדבר בא לידי ביטוי במועמדים מועטים שראיינו ועדות הבוחנים. התופעה בולטת במשרדי האוצר והמשפטים ובמערכת הבריאות. ב-63% מהמכרזים הפנימיים במשרד האוצר היה רק מועמד אחד, וכך גם ב-56% מהמכרזים הפומביים של משרד הבריאות.
נש"ם נוהגת להעביר את מסמכי המועמדים לנציג המשרד בוועדת הבוחנים כמה שבועות טרם כינוס הוועדה, ואילו לשאר חברי הוועדה היא מעבירה את המסמכים רק חצי שעה לפני הכינוס. פרק זמן זה אינו מספיק לבחינה מעמיקה של המסמכים, וכן עלולה להיפגע מידת ההוגנות של המכרז כלפי כלל המועמדים.
ועדת שירות המדינה נועדה לשמש כגוף מקצועי-ציבורי המוסמך להחליט או להמליץ על נושאים עקרוניים, מערכתיים ורגישים ובהם הענקת פטורים ממכרזים וקביעת הרכבי ועדות איתור. בשני מקרים התקבלו החלטות ממשלה שיש בהן כדי לפגוע באופן ממשי במעמדה של הוועדה: מינוי
עוזי יצחקי ליו"ר מטה הדיור ומינוי אורית פרקש לראש רשות החשמל.
איחורים בעבודות ועדת האיתור
ועדת טירקל, לאישור מינויים בכירים, גיבשה הצעה למתווה פעולה חדש לפיו עליה לקבל כלים נוספים שיסייעו לה לבחון את טוהר המידות של המועמדים, והעבירה אותה באפריל 2013 לראש הממשלה,
בנימין נתניהו. אף על-פי שנתניהו הודיע, כי בכוונתו לבחון בעיון את ההמלצות, עד מועד סיום הביקורת לא התקבלה התייחסותו המסכמת למתווה המוצע.
הזמן הממוצע לניהול ועדת איתור בשנים 2014-2013 עמד על יותר משבעה חודשים. בממוצע פרק הזמן שנדרש לעבודת ועדת איתור היה ארוך ב-75%-40% מפרק הזמן שנדרש לצורך בחירת מועמד במכרז לתפקיד בכיר. גם כאן, היו חריגות רבות במינויים במשרד המשפטים, כאשר פרק הזמן לעבודתן של ועדות האיתור לפרקליט המדינה, ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה, ראש רשות התאגידים ומשנים ליועץ המשפטי היו ארוכים בפרקי זמן על עד 11 חודשים מזה שנקבע.
שפירא קובע: "על נש"ם לנקוט פעולות מעשיות שיצמצמו באופן ניכר את השימוש במינויים הזמניים ויבטיחו כי מינויים כאלו ייעשו רק בנסיבות מיוחדות שבעטיין היה הכרח למנות אדם לתפקיד, עד עריכת המכרז. יש לפעול מבעוד מועד ובאופן מתוכנן ומושכל לאיוש משרה כדי לא להיקלע למצב של דחיפות והכרח למינוי זמני. על משרד המשפטים, מערכת הבריאות ומשרד האוצר לצמצם מאוד את מספר המינויים הזמניים בקרבם.
"על נציב שירות המדינה ועל ועדת השירות לבחון את כל המשרות הפטורות ממכרז, ולקבוע לכל אחת מהן אם היא עומדת באמות המידה למתן הפטור ומהו המנגנון הנדרש לאיוש המשרה. לאחר מכן, על הנציב להביא את ממצאי הבחינה לפני הממשלה לצורך שינויים, אם יידרשו, לרבות החלה של חובת המכרז על משרות שעל-פי הממצאים אין לפטרן מחובה זו, או החלה של חובת האיוש על סמך המלצה של ועדת איתור".
