לראשונה נחשף פרופיל הגירת העבודה לישראל: ממדוח ראשון מסוגו שיצא לאור על-ידי צוות מהמרכז הבינלאומי להגירה וקליטה (CIMI) והאגף לתכנון מדיניות ברשות האוכלוסין וההגירה
עולה כי בישראל שוהים כ-77,000 עובדים זרים חוקיים, כ-16,200 עובדים זרים לא חוקיים וכ-81,600 עובדים פלשתינים וירדנים. סך-הכל כוח עבודה זר בישראל (הכולל את שלוש אוכלוסיות אלה) מונה מעל 174,000 איש. בנוסף להם קיים מספר משוער של 91,000 תיירים שנשארו בישראל לאחר שפגה אשרתם.

הענף בו מועסק מספר העובדים הזרים הרב ביותר הינו ענף הסיעוד. מגמה זו נמשכת בשנים 2010-2015. הענף השני בגודלו לאורך תקופה זו הינו ענף החקלאות. הענף השלישי הוא ענף הבניין והענף הקטן ביותר הוא ענף המומחים. לאורך השנים חל שינוי דרמטי בהיבט הענפי כאשר ענף הבניין שהיה הגדול ביותר הצטמצם משמעותית. בהיבט כלל-ענפי, מאז שנת 2012 ניכרת מגמת עלייה במספר העובדים הזרים החוקיים המועסקים בישראל.

הסינים - בענף הבנייה; התאילנדים - בחקלאות ובסיעוד

היו"ר והמייסד של העמותה, ארנון מנטבר מוסר כי הרכב מדינות מוצא ייחודי מאפיין את כל אחד משלושה הענפים המרכזיים בהם מועסקים עובדים זרים. בענף הבניין מוצא מרבית העובדים הינו מסין (3,284 עובדים) וממולדובה (2,099 עובדים), בענף החקלאות חלק ארי מן העובדים הינו מתאילנד (21,034 עובדים) ובענף הסיעוד קיים פיזור גאוגרפי רב יותר של מדינות מוצא, הכולל את הפיליפינים (15,200 עובדים) ולאחר מכן את הודו (9,998 עובדים), מולדובה (7,765 עובדים), סרי לנקה (5,061 עובדים) ונפאל (3052 עובדים). מבין מנגנוני ההסדרה הקיימים בולטים ההסכמים הבילטראליים שנחתמו בין ישראל ומספר מדינות מקור שהביאו לצמצום בפגיעה בזכויות העובדים הזרים ולהגברת המודעות של העובדים הזרים לזכויותיהם. הסכמים בילטראליים בנוגע לגיוס עובדים זרים נחתמו בין ישראל לתאילנד בשנת 2012 בענף החקלאות ובין ישראל לבין בולגריה (שנת 2011), מולדובה (שנת 2012) ורומניה (שנת 2014) בענף הבניין.

מס' שיא של עובדי חקלאות תאילנדים

כיום שוהים בישראל מספר שיא של למעלה מ-20,000 עובדי חקלאות תאילנדים, שהגיעו במסגרת ההסכם הבילטראלי שנחתם בין ישראל לתאילנד. תוך שנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של הגירת העבודה בישראל, כל עובדי החקלאות מתאילנד יהיו במסגרת הסכם בילטראלי ששומר על זכויותיהם.

במרכז הבינלאומי להגירה CIMI)) מדגישים כי העובדים מגיעים לישראל כאשר הם כבר יודעים מי המעסיק שלהם. העמותה גם מפעילה קו חם בחמש שפות המיועד לעובדים הזרים ואליו הם פונים לפתרון בעיות, קבלת אינפורמציה או במקרים של הפרת החוזה. מדי שנה מגיעות לקו החם כ-10,000 פניות בנושאים שונים - מספר עקבי המדגיש את נחיצות השירות המהווה כתובת רלוונטית ואמינה לעובדים הזרים למימוש זכויותיהם. העובדים הזרים מתאילנד משובצים אצל מעסיקיהם - חקלאים בכל רחבי הארץ - ותקופת השהייה המקסימאלית שלהם בישראל הינה 5 שנים.