שרת המשפטים,
איילת שקד, הטעתה את הציבור ואת הכנסת כאשר הציגה את הצעת החוק להקמת נציבות הביקורת על הפרקליטות. כך עולה מבדיקת News1, ערב ההצבעה בוועדת החוקה על ההצעה האמורה להתקיים מחר (יום ב', 1.8.16).
ההטעיה נוגעת לאחד הסעיפים החשובים ביותר בהצעת החוק: סמכותה של הנציבות לטפל בסוגיות מערכתיות הנוגעות לפרקליטות, לתביעה המשטרתית ולשאר מייצגי המדינה בערכאות. שקד הודיעה, כי החליטה שלא להחליט בשלב זה האם הנציבות תעסוק גם בביקורת מערכתית או רק בביקורת פרטנית (על מייצגים ספציפיים). על-פי הודעתה של שקד, בשנה הקרובה הנציבות תמשיך לטפל גם בביקורת מערכתית, לאחר מכן תעבור ביקורת זו לגוף ביקורת פנימית ייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ובתום שנה נוספת - ייבחר מבנה הקבע.
אולם בהצעת החוק כפי שהוגשה לכנסת בידי שקד עצמה, אין זכר ל"ניסוי" זה. הצעת החוק קובעת במפורש, כי הנציבות תוכל לבצע ביקורת מערכתית רק בשנה הראשונה שלאחר אישור החוק, ולאחר מכן היא תועבר ליחידת הביקורת הפנימית החדשה - ללא כל אמירה על אפשרות של חזרה למצב בו הנציבות מבצעת את שתי הביקורת.
סעיף 7 להצעת החוק קובע: "הנציב לא ימלא, נוסף על תפקידו לפי חוק זה, תפקיד של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית". סעיף 11 ממשיך ומדבר על התלונות שניתן להגיש לנציבות: "כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות" - דהיינו: תלונות פרטניות.
סעיף 28 מקים את יחידת הביקורת הפנימית שתעסוק בביקורת המערכתית: "במשרד המשפטים ימונה מבקר פנימי שיהיה אחראי לביקורת על פרקליטות המדינה, על מחלקותיה ומחוזותיה, והוא יהיה אחראי גם לביקורת הפנימית על ההעסקה והפעילות של מייצגי המדינה בערכאות". ההצעה ממשיכה וקובעת, כי סעיף זה ייכנס לתוקפו שנה לאחר פרסום החוק. אין בה כל רמז לכך שפעילותו של מבקר פנימי זה - הנפרד מנציבות הביקורת - תוגבל בזמן או תיבחן שוב במועד כלשהו בעתיד.
הצעת החוק כפי שתועלה מחר, מחליפה את הביקורת הפנימית במשרד המשפטים בהקמת צוות ייעודי במשרד
מבקר המדינה. אולם גם בחלופה זו אין כל זכר לכך שמדובר כביכול ב"ניסוי" שיימשך שנה בלבד ובאפשרות של החזרת הביקורת המערכתית לידי הנציבות, כך שההטעיה בעינה עומדת.
על-פי סעיף 31 להצעה, "על אף האמור בסעיף 7 לחוק זה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שנה מהמועד האמור, יהיה מוסמך הנציב, נוסף על האמור בחוק זה, לבצע גם ביקורת מערכתית על גופים או יחידות, לפי העניין, שתפקידם ייצוג המדינה בערכאות שבמסגרתם מועסקים מייצגי המדינה בערכאות, לגבי היבטים של ניהול תקין, אחידות ביישום נהלים ומדיניות, שקיפות תהליכי עבודה, אתיקה מקצועית ויעילות". כלומר: מגבלת השנה היחידה המופיעה בהצעה היא על בדיקת תלונות מערכתיות בידי נציבות הביקורת.
