עימות בוועדת הרפורמות (יום ג', 22.11.16) סביב השאלה האם התעשיינים יוכלו לכהן כחברים בוועדות תקינה. הדיון בוועדות התקינה שבמכון התקנים, נערך בפרק י"ג להצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים) העוסק בהפרטת מכון התקנים.
החוק הנוכחי מעניק סמכות בלעדית למכון התקנים בקביעת תקינה על מוצרים מיובאים. הצעת החוק מבקשת להסמיך עשרות מעבדות פרטיות הפזורות ברחבי הארץ אשר יתחרו במכון התקנים בקביעת תקינה.
ח"כ
רועי פולקמן, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה, והצעת החוק הפרטית שלו באותו נושא מוזגה בהצעה הממשלתית אמר: "הדיונים על הרפורמה במכון התקנים מתקדמים למרות שיש מי שמנסה להכשיל אותו. התקדמנו היום צעד משמעותי לקראת שינויים בהרכב ועדות התקינה שיהיו מבוססות על מקצועיות וצמצום ניגוד העניינים ולא בחוסר איזון כפי שקיים היום.
"לא ייתכן שנציג חברה מסחרית יכהן כיו"ר ועדת תקינה והוא יקבע את התקינה לכלל החברות. הצעת החוק תגביר את התחרות ותוזיל את יוקר המחיה. כל זה חייב להתחיל בהבטחת איזון בוועדות התקינה, ויסתיים בפתיחת שוק הבדיקות לתחרות. תחרות, בלי פשרות על בטיחות, תשפיע באופן ישיר על כיסו של הצרכן".
ח"כ
יעקב פרי (יש עתיד) התנגד לסעיף בהצעת החוק שפוסל תעשיינים ישראלים מלכהן בראשות ועדות התקינה. "אסור להפלות את מגזר שלם מחברות בתקינה. למה בגרמניה זה אפשרי?", שאל פרי. "האם תעשיין אחד לא יכול לכפות את דעתו על 11 חברי ועדה?". פרי ציין כי כל תקינה דורשת אישור של שר. "הבחירה צריכה להיות על-פי התאמתו ולא על-פי השתייכותו".
פולקמן השיב לפרי כי התחרות בארץ מאוד נמוכה וכי השוק הישראלי ריכוזי מאוד, ולכן אין מנוס מקבלת החלטות שיגרמו תחרות אמתית. לדבריו, לא כל מה שנכון לגרמניה, נכון לישראל.
גם נציגי התאחדות התעשיינים הביעו התנגדות נחרצת להצעה. גרישה דייטש מהתאחדות התעשיינים ולשעבר ממונה על התקינה במשרד הכלכלה אמר: "לא יכול להיות שיצרן ישראלי יכול לכהן כחבר בוועדת תקינה בינלאומית, אבל בארץ הוא יהיה פסול".
לעומתם, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, אמיר רשף, תמך בדעת פולקמן ואמר כי ״הימצאותם של גורמים עסקיים בראשות ועדות התקינה, משמשת ככלי ליצירת חסמי סחר, נציגי התעשיינים והיבואנים יוכלו לכהן כחברים בוועדות התקינה, אך לא יעמדו בראש הוועדות״.
הוועדה דנה גם באפשרות להתיר למעבדות הפרטיות לייעץ ליצרנים וליבואנים. גם בנושא זה הועלה חשש מפני
ניגוד עניינים של מעבדות פרטיות אשר מחד-גיסא יאשרו תקינה, ומאידך-גיסא ייעצו לחברות כיצד לעמוד בדרישות התקינה.
