התעלמות של חוקרי משטרה מזכויותיו של חשוד אינה יכולה להיתפס כטעות, והיא תביא לזיכויו. זו המסקנה העולה מדבריו (יום א', 1.1.17) של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

רובינשטיין מצטט בהסכמה את דבריו של הנשיא הקודם, אשר גרוניס, אשר נכתבו כדעת מיעוט בהלכת יששכרוב - פסק הדין בו קבע לראשונה בית המשפט העליון, כי פגיעה בזכויות החשוד תביא לפסילת הודאותיו והודעותיו. גרוניס אמר אז, בניגוד לדעתה של הנשיאה דורית ביניש:

"הנקודה האחרונה עוסקת בשאלה האם ועד כמה יש ליתן משקל לכוונתו של החוקר, שכזכור נקבע כי נמנע במכוון מליידע את המערער באשר לזכותו להיוועץ בפרקליט. על-פי עמדתה של חברתי השופטת ד' ביניש, הקביעה שעסקינן במחדל מכוון מהווה נסיבה כבדת-משקל בעד פסילתה כראייה. על כך אעיר שתי הערות: ראשית, מתקשה אני לראות, לאור נסיבות המקרה, מה הקשר בין כוונתו של החוקר לבין קביעת הפסלות. אפשר שהיה מקום ליתן משקל נכבד לכוונה אילו מטרתו העיקרית של כלל הפסילה הייתה הרתעתית-חינוכית. אולם, לגישתה של חברתי זו איננה המטרה הדומיננטית. שנית, כאשר מדובר באיש משטרה שתפקידו חקירה של חשודים או עדים, כלום ניתן לקבל שמחדל כאמור איננו מכוון?!".

רובינשטיין מוסיף: "חוקרי משטרה, מהם ישגו בתום לב בשל אי-הכרה מספקת של הדין (וכמובן יש צורך בהדרכה וברענון תוקפתי של הכללים), וכבר נדרשנו בעבר באופנים שונים לכך. אך יש חוקרים, ונקווה שהם המעטים, העלולים מתוך להיטות לקידום החקירה להתעלם מן הכללים. לאלה אין לדעתי לתת תמיכה שיפוטית, גם אם מחירו של הדבר יהא זיכוי".

הדברים נאמרו בהחלטתו של רובינשטיין לדחות בקשה למשפט חוזר, שהגיש אדם שהורשע בעשור הקודם בעבירות מין חמורות בילדים ונדון ל-24 שנות מאסר. במשפטו התברר, כי הודאתו נמסרה בלא שהובהרו לו זכויות ובלא שניתן לו להיוועץ בעורך דין, אך בית המשפט המחוזי ובעקבותיו בית המשפט העליון הרשיעו אותו בכל זאת, תוך דיון במשקלה של אותה פגיעה בזכויותיו. הפדופיל עצמו לא ערער על קבילות הודאותיו, אלא טען שמשקלן אפסי - ורק כעת טען שהיה צורך לפסול אותן לחלוטין. מאחר שטענה זו לא הועלתה בזמן אמת, היא נדחתה כעת, לצד נימוקים נוספים שהביאו את רובינשטיין לדחות את הבקשה. האסיר יוצג בידי עו"ד דניאל חקלאי, והמדינה - בידי עו"ד ג'ואי אש.