שוטרים נהגו בצורה בלתי חוקית כלפי אדם וירו בו באקדחי טייזר ללא צורך ובניגוד להוראות - קובעת (23.1.17) שופטת בית משפט השלום ברמלה, רבקה גלט.
השוטרים גנטו סאלם ואלמו בלאי הגיעו ביוני 2013, בעת סיור שגרתי, לגן ציבור ברמלה בו ישבו אלכסנדר רסקין. הם הבחינו בבקבוק וודקה, שפכו את תכולתו וכך החל עימות מילולי בינם לבין רסקין, אשר הגיע לכדי עימות פיזי. רסקין הואשם באיומים, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
גלט קובעת, כי שפיכת הוודקה הייתה מנוגדת לחוק ולהוראות המשטרה, שכן הדבר אפשרי רק אם לשוטר יש מקום לסבור שקיים חשש לשתיית המשקה ולהפרת הסדר הציבורי כתוצאה מכך. סאלם ובלאי לא הפעילו כנדרש את שיקול דעתם, והתעלמו מכך שרסקין הוא אדם מבוגר (בן 55), אשר ישב בשלווה במקום ציבורי, כאשר לידו בקבוק סגור בשעה מוקדמת יחסית (21:30).
עוד קבעה גלט, כי דבריו של רסקין - "אני אז... אותך" - לא היו בגדר איום, שכן קשה להניח ששני שוטרים חמושים, המלווים בשני פקחים עירוניים, באמת חששו ממנו. למעשה, התכוון רסקין - שאינו שולט בצורה מלאה בעברית - להבהיר שיעמוד על זכויותיו. היא גם לא השתכנעה שרסקין תקף את השוטרים, אלא התנגד לעלות לניידת, נוף בידיו וכך פגע בחזהו של אלמו.
עוד קובעת גלט, כי לא הייתה כל סיבה להשתמש באקדחי הטייזר נגד רסקין. הוא לא התנהג באלימות, אלא לכל היותר התנגד מספר שניות להעלאתו לניידת, ואין ספק שלא העמיד בסכנה את השוטרים והפקחים. יתרה מזאת: לא הייתה כל סיבה לעכב אותו, והשימוש בשני אקדחי טייזר בעת ובעונה אחת נוגד את ההוראות ולפיהן יש להפעיל רק אקדח אחד. השוטרים חרגו מן הנוהל וגרמו לרסקין פגיעה מיותרת וחמורה, אומרת גלט.
גלט מצאה, כי רסקין אכן הפריע לשוטר במילוי תפקידו ("קביעה בקול ענות חלושה"), אך בשלב זה היא נמנעה מלהרשיעו, כך שייתכן שתגזור עליו ענישה ללא הרשעה. בסיום פסק הדין אומרת גלט, כי התנהגותם של השוטרים הותירה טעם רע, כאשר הם החלו בחטא של שפיכת הוודקה והמשיכו באי הפעלת שיקול דעת כנדרש.