|
|
העומד בראש הכפר סילוואד [צילום: מגדי מוחמד/AP]
|
|
|
|
|
המדינה הגיבה (יום ב', 30.1.17) לעתירה המבקשת לבטל את צו 1777 המאפשר את מימוש מתווה עמונה, כפי שסוכם בין המדינה לנציגי המתיישבים.
עמדת המדינה, כפי שהוגשה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, אבינעם סגל-אלעד ורן רוזנברג, היא כי דין העתירה להידחות, בהיעדר עילה להתערבות ביהמ"ש בצו 1777, ובהחלטה ליטול חזקה בחלקים מתוך חלקות מסוימות באדמות הכפר סילוואד.
בתגובת המדינה נאמר כי "בנסיבות המיוחדות של העניין שלפנינו, כאשר מטרת המתווה הינה שמירה על הסדר והביטחון, בהתבסס על חוות דעת גורמי הביטחון; ובהינתן שלא נמצאו חלופות אחרות על בסיסן ניתן היה להגיע לפינוי מוסכם ובדרכי שלום, כך שלא יהיה בו כדי להפר את הסדר הציבורי באזור; ומשאופי השינוי הוא נקודתי וחריג ובעל אופי זמני וקצר טווח ומוגבל לשטח מצומצם ביותר בהיקפו - הרי שהמדינה סבורה כי שינוי הדין הקיים אינו סותר את התנאי הקבוע בתקנה 43 סיפא.
"פינויה של עמונה נושא מאפיינים מיוחדים. מדובר באירוע נפיץ בעל השלכות ביטחוניות החורגות מזירת הפינוי עצמה. לפיכך, עמדת המפקד הצבאי והדרג המדיני, השעונה על חוות דעת גורמי הביטחון, היא שקיים אינטרס ביטחוני רב משקל בהשגת פתרון שיאפשר פינוי בהסכמה של עמונה.
"במצב דברים זה, ולאור העובדה כי עסקינן בפתרון זמני וקצר טווח, שמשכו גדור, המבטא מענה לצורך ציבורי משמעותי ביותר בדמות שמירה על הסדר והביטחון הציבוריים; המדינה סבורה כי הונחה התשתית הנדרשת לצורך חקיקתו של צו 1777. כל זאת, חרף העובדה שגלומה בו סטייה נקודתית וזמנית מההסדר הכללי שחל בעניין ניהול נכסים נטושים ומדיני התכנון והבנייה אשר חלים באזור", לשון התגובה לבג"ץ.
