על אף המשבר שבו שרוי ענף התיירות, מומלץ מאוד להיזהר מ"טריקים" שונים ומשונים שעלולים ליזום אלה העוסקים בו. מסתבר שלמרות המשבר, יש ביניהם כאלה שבלשון המעטה פשוט אינם מפגינים, כפי שמתבקש, שרות הוגן כלפי לקוחותיהם. אי-הגינותם או רשלנותם עלולה, בסופו של דבר, לגרום כאב ראש לתייר שלנו ולשבש את חופשתו מעבר לים.
אחד ה"טריקים" החמורים ביותר, שנפוץ בעיקר בעת האחרונה, הוא מכירתה של טיסה לשום מקום. המדובר בטיסה פיקטיבית, שאינה קיימת במציאות. הנוסע התמים שרוכש אותה במשרד הנסיעות, מגלה ברגע האחרון ממש, כשהוא כבר בשדה התעופה, כי הטיסה האמורה כלל אינה מופיעה בלוח הטיסות. או אז נאלץ התייר שלנו לבלות שעות ארוכות בשדה התעופה עד שיזכה, סוף סוף, לעלות על אחת הטיסות הבאות ליעד המבוקש, ובכך יפסיד, כמובן, זמן יקר מחופשתו. לנוכח הרמייה הפושה, מומלץ ללקוח לברר מראש בחברת התעופה אם הטיסה אכן רשומה כדין.
לחלופין, יש חברות תעופה שעורכות רישום-יתר, מפחד שמא המטוס לא יתמלא בנוסעים. כשהמטוס כבר התמלא דיו בנוסעים, מפציר נציג חברת התעופה באלה שהגיעו מאוחר, לוותר על הטיסה תמורת פיצוי כספי על הוויתור, מבלי לאבד את זכות הטיסה במועד מאוחר יותר. מן ה"טריק" הזה נהנים, לא אחת, סטודנטים ישראלים, המבקשים לחזור ארצה. מבחינתם ההשתהות לא נוראה, והעיקר שיקבלו פיצוי כספי, שיסייע להם למימון לימודיהם. הם אפילו מוכנים לחזור מספר פעמים על התרגיל הזה כשהוא אכן מזדמן לידם.
היגיון הוטנטוטי
יש טייסים שמשהים ככל האפשר את נחיתת מטוסיהם על הקרקע ביעד המבוקש, רק משום שבדרך זו יוכלו לקבל עוד כסף עבור עבודתם. לצורך כך הם עושים בטרם נחיתה עוד מספר גיחות באוויר, כשהתייר שלנו סבור לתומו כי אין, עדיין, אישור-נחיתה.
מוכרות המודעות המתפרסמות חדשות לבקרים באמצעי התקשורת, על מחיר נמוך במיוחד של טיסה מסויימת. אלא שכאשר הלקוח מתקשר, מתברר לו כי "הטיסה כבר אזלה". עוד טריק מכוון מצד משרד הנסיעות, המשוכנע כי בדרך זו של הונאה יוכל לצוד לקוח נוסף, שיזמין אצלו טיסה חלופית.
יש סוכנים שעורכים רישום-יתר למלונות ואז, כשהנוסע כבר נמצא בדרך ליעדו, מכריז פתאום נציג הסוכן, שהוא גם המדריך באוטובוס הקבוצתי, כי מלון מסויים מלא כבר עד אפס מקום ועל כן נאלצים מספר נוסעים להשתכן במלון חלופי, שהוא בדרך כלל ברמה נמוכה יותר. הרווח מן העסקה האפלה הזאת הוא, כמובן, בסופו של דבר, של הסוכן עצמו.
טריק נפוץ לא פחות הוא זה של ספק העסקה, שמעוניין כי התייר שלו ישתכן דווקא במלון שהוא, כספק, מעוניין בו, משום שממנו יקבל עמלה גבוהה יותר. על ה"המרה" הוא כמובן יודיע ללקוח רק ברגע האחרון, כשכבר לא יהיה מנוס מהסכמתו, שאם לא כן - יוותר ללא מלון.
מוכרות הבטחות של סוכנים, כמו גם של פירסומים באינטרנט, על הרים וגבעות המזומנים לתייר, אם במצגת-שווא על המסך, ואם בסיפורי-סבתא בעל-פה. ואז, כשהתייר כבר מגיע ליעדו, הוא מגלה שלא דובים ולא יער: המלון אינו אלא חורבה עלובה, החדר ה"מרווח" הוא, בעצם, פצפון, והבריכה המובטחת פשוט סגורה לרגל שיפוצים.
בשל כל אלה מומלץ, דווקא בעונת הקייץ הבוערת בחו"ל, לברר מראש בשיחה אישית עם המלון, שמא הוא בכלל סגור לרגל שיפוצים. הסוכן עלול שלא לטרוח לברר זאת בזמן, או, שחלילה, ייטעה ביודעין את התייר שלנו (כפי שכבר אירע לכותב שורות אלה). במלון הסגור הרי מתנוססת, ממילא, כתובת חלופית למלון אחר, שבו יוכל להשתכן במקומו. אז מה, בעצם, יש להלין על הסוכן שלנו? זהו ההיגיון ההוטנטוטי של הסוכן הישראלי.
