טרם החלטתי אם ערוץ 33 נועד לשרת את צרכיו המיידיים של ג'ו בראל, סליחה - מנכ"ל רשות השידור מר יוסף בראל - או את הגימלאים הצופים בשידורים הישירים מן הכנסת, או אולי הנהנים היחידים מהשידורים הללו הם בני המשפחות של החכ"ים. כל אופן, הפארסה היומית/שבועית הזאת חייבת מפעם לפעם ריענון.
קחו למשל את פתיחת הוויכוח בכנסת על התקציב. אז לא מאיר שטרית היה זה שפתח אלא שר האוצר בנימין נתניהו, אך מה שייחד אותם מכמה חכ"ים אחרים שהיו במושבים (בטלוויזיה זה נראה דליל ועלוב) היה הלבוש. גם נתניהו וגם שטרית הופיעו כמו שחבר-כנסת צריך להופיע במשכן. טוב היה עושה השר שטרית אילו דג מישהו לסידור צווארון חולצתו, ואז הכל (נו, לא צריך להגזים) היה בסדר. קחו לדוגמא את שמעון פרס. תמיד הדור בלבושו. איש העולם.
יו"ר הכנסת ראובן ריבלין (אני מתאפק לכנותו "רובי") מנסה בכל כוחו לשמור על פאסון. הוא פונה ב"אדוני השר", "חברת הכנסת" וכו' ולא ייתן ללשונו להחליק. בנושא ההחלקות, עלה השר שטרית על עצמו. בתוך נאום פתיחה אחד, פנה מעל לדוכן אל "חבר הכנסת ג'ומס", או סתם "ג'ומס", הזכיר במלה את "ביבי", עבר ל"בייגה", קפץ ל"אבו" וחוזר חלילה.
כל אחד יודע מי הם חברי הכנסת אליהם פנה השר שטרית, אך כשם ששטרית לא מופיע לדיוני המליאה במכנסי ברמודה וחברת הכנסת רוחמה אברהם בביקיני, כך אין לסבול את הנוהג הפסול לקרוא לחברי הכנסת בשמות הכינוי שלהם, שמקורם אי שם בתנועות נוער ו/או השד יודע היכן.
תארו לעצמכם דיון בסנט האמריקני או בפרלמנט הבריטי. גם שם יקראו למישהו "'צארלי", "בוב", "מק" או "דין"? נכון שמכולן - אנחנו הדמוקרטיה הצעירה, אך גם בהודו, שגילה, כמדינה, זהה לזו שלנו, לא תשמעו כינויים כאלה בפרלמנט. יהיו שיאמרו ששם מחליפים מכות, אבל היו כבר דברים מעולם גם אצלנו.
חברי הכנסת אורון ווילן מופיעים לבית הנבחרים כאילו היו בקן של השומר הצעיר. מכאן גם הכינויים שדבקו בהם עם השנים, עוד בטרם הגיעו למשכן הכנסת. במקום כלשהו חייב חבר הכנסת להבין ששידורי הטלוויזיה אמורים לעשות עימו חסד, אך הופעותיו המרושלות לא תורמות הרבה לנושא זה. אפילו אברהם "בייגה" שוחט, שלא התגלה בבית היוצר של ארמאני, למד להתלבש לפני עלותו לדוכן.
אני נזכר בכפכפים של חבר הכנסת צ'ארלי ביטון (שהעלו לגולדה מאיר את הסעיף) ומאז אני חוזר ושואל את עצמי - מדוע אי אפשר לחייב חברי כנסת להגיע למשכן "לבושים כהלכה"? מדוע אי אשפר לחייב אותם לפנות בצורה מכובדת לחברי כנסת ו/או שרים בשמם ובתוארם?
כל כך קשה? או שזו עוד תופעה ייחודית לישראלים, שיודעים הכל, ראו הכל ובעיקר - חכמים מכולם.
תאמרו שאם זה כל מה שמטריד אותי בימים קשים אלה, הרי שמצבנו טוב. אני מסכים, אבל גם זה מטריד אותי, מה לעשות.
