"הבחירה בידכם - לקטר או לתקן"

שר החינוך, נפתלי בנט, קורא לבני הנוער הישראלים להיות יזמים ולהוציא אל הפועל רעיונות חדשניים. "הערב בחרתי לפנות דווקא אליכם, בני הנוער הצעירים. אני פונה אליכם כי כל אחד ואחת מכם יכולים להיות חתן או כלת ישראל העתידיים. תבחרו בדרך של יצירה ופעולה, בדרך של יזמות", אמר בטקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ז.

לדבריו, אומת הסטארט-אפ שאליה הפכה ישראל נובעת מהיזמות - בתנועות הנוער, בחברה ובעולם העסקים. לדבריו, יזמות היא מה שהופך את הרעיונות החדשניים לממשיים. "רעיון לבד ללא תוכנית למימושו - הוא חסר ערך", אמר. עוד ציין כי הממשלה לבדה לא תוכל לפתור את כל בעיות הפרט ולכן ישנה אחריות אישית של כל אחד לפתרון בעיות המתגלות בחברה.

כל האנשים פה - אופטימים חסרי תקנה. במקום לקטר, אתם תיקנתם ועשיתם. לפעמים יזמים נכשלים, אך עדיף שיהיה כתוב על מצבה של אדם שניסה וניסה ונכשל מאשר שקיטר. נערים ונערות יקרים - הבחירה בידכם. לקטר או לתקן. ייעודו של העם היהודי הוא לתקן".

תשעה אישים יקבלו השנה פרס ישראל על הישגיהם במגוון תחומים ועל מפעלי חייהם:

• חקר ההנדסה: פרופ' אורי שקד מבכירי המדענים בעולם בתחום הבקרה התיאורטית. השיטות שפרופ' שקד פיתח נמצאות כיום בשימוש נרחב בכל מגוון התעשיות, כולל בתעשיה הביטחונית הישראלית. לפרופ' שקד תרומה משמעותית גם בהרחבת החינוך המדעי-טכנולוגי בארץ והיה ממובילי המהלך להקמת המכללות האקדמיות להנדסה שתרמו להנגשת החינוך האקדמי לאוכלוסיות רבות.

• חקר החינוך: פרופ' מלכה מרגלית, חוקרת בעלת שם בינלאומי מוביל בתחום החינוך המיוחד וחקר ליקויי הלמידה. מחקריה הטביעו חותם משמעותי על פיתוח החינוך המיוחד בישראל לאורך השנים. מחקריה מוכיחים, כיצד תקווה משרה הישגים גבוהים אצל תלמידים, וכיצד שיפור כוח הרצון המנטלי מהווה כלי לחולל שינוי אישי מרחיק לכת. לפעילותה של פרופ' מרגלית נודעה השפעה רבה על החינוך המותאם לצרכים אינדיבידואלים והחינוך לבעלי מוגבלויות שונות.

• חקר מחשבת ישראל: פרופ' יהודה ליבס הוא חוקר מבריק ומוביל בחקר הספרות המיסטית היהודית לדורותיה. תרומותיו הסגוליות של פרופ' ליבס בתחום ספר הזוהר והשבתאות שינו את מפת המחקר באופן מכריע. פרופ' יהודה ליבס העמיד דור חדש של חוקרים שאותם ואת מחקריהם הוא מלווה במסירות רבה.

• חקר המוזיקה: פרופ' אריה ורדי, מוסיקאי ופדגוג דגול, שתרם רבות לקידומה של תרבות המוזיקה הקלאסית בישראל, ולקידומם של המוזיקה הישראלית והמוסיקאים הישראלים ברחבי העולם. פרופ' ורדי הנגיש המוזיקה הקלאסית לקהלים רחבים ביותר באמצעות קונצרטים מוסברים ותוכניות טלוויזיה רבות וחדשניות. הוא הקים דורות של פסנתרנים הנמצאים כיום בצמרת העולמית, ובכך השפיע השפעה מכרעת על עיצוב דמותה העכשווית של תרבות המוזיקה הקלאסית בעולם.

• חקר מדעי החיים: פרופ' יוסי ירדן נמנה עם החשובים שבחוקרי הסרטן בעולם. פרופ' ורדי התמקד במחקריו בזיהויים של קולטנים של גורמי גידול האחראים לוויסות תהליכי חיים מרכזיים בתא, הבנת דרך פעולתם, וגילוי השיבושים החלים בהם, התורמים להתפתחות התהליך הסרטני. על בסיס תגליותיו פותחה שורת תרופות אנטי-סרטניות, שחלקן כבר מצוי בשימוש נרחב. עבודתו של פרופ' ירדן הינה מופת של מחקר ביולוגי חלוצי, שתוצאותיו מיושמות ליד מיטת החולה.

• חקר המשפטים: פרופ' נילי כהן היא מנהיגה אקדמית שנבחרה בגין הישגיה להיות נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים ויש לה קול חשוב במאבק על דמותו של המחקר המשפטי והאקדמי בחברה הישראלית.

• תחום הספורט ותרבות הגוף: גב' אגנס (אגי) קלטי בת ה- 96, זוכת 10 מדליות אולימפיות בהתעמלות מכשירים. היא נחשבת אחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה של ענף התעמלות המכשירים. הגב' אגנס אימנה מתעמלים והדריכה דורות של מאמנים, אלופים לאורך השנים. החינוך לספורט והנחלתו לדור הצעיר היה אחד הערכים החשובים עבור אגנס קלטי, והיא הציבה רף גבוה במיוחד למורים העתידיים לחינוך גופני כיסוד בהקניית הרגלים נכונים בתחומים שונים לדורות הבאים.

• מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: מר דוד בארי שיזם, הקים, הוביל ומוביל את העשייה המבורכת שהפכה את עיר דוד לאתר מורשת, חינוך ותיירות לאומי ובינלאומי מן המעלה הראשונה. על תרומתו למדינה בכינון מפעל היחיד שלו שהיה למפעל לאומי - עיר דוד, ניתן לו פרס במלאת חמישים שנה לאיחוד העיר.

• מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: מר צביקה לוי, שתרם תרומה מכרעת למדינה בהתגייסות למען חיילי צה"ל הבודדים. זה עשרות בשנים שהוא עושה למען מאות ואלפי החיילים מחוסרי האמצעים ומטפל במסירות ראויה לשבח במשפחות שכולות. מדובר במפעל חיים של אדם אחד, שהייתה לפעילות של תנועה שלמה.