העלאת גיל הפרישה לנשים תיעשה בהסכמה רחבה

ועדת הכספים התכנסה (יום ב', 8.5.17) על-מנת לדון בסוגיית גיל הפרישה לנשים, שאמור היה להעלות החל ב-1 בינואר 2017 באופן מדורג במשך שנתיים עד לגיל 64. אלא שמכיוון שטרם הועברה בעניין עמדתו של שר האוצר לוועדה ושבעקבותיה היה עליה להכריע האם לקבל את המלצתו ואת המלצות הוועדה הציבורית שהוא עצמו מינה בנושא, הוחלט שההכרעה בעניין תתקבל בהסכמה רחבה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הורה בינתיים לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שיהיה תואם לדחייה בשינוי חוק גיל הפרישה וכל עוד אין החלטה בפועל על העלאת הגיל, הביטוח לאומי יאפשר לנשים שנולדו החל מאוגוסט 1955, לקבל את קצבת הזקנה שלה הן זכאיות. במהלך הדיונים בנושא בוועדת הכספים, התברר שמזה כמה חודשים, הביטוח הלאומי החל לשלוח הודעות לנשים לקראת גיל פרישה, על דבר דחיית מועד קבלת הקצבאות, דבר שעורר תלונות רבות, שחלקן הגיעו לידיעת חברי וחברות הכנסת.

הדיון היום התקיים לאחר שוועדת הכספים כבר נדרשה לנושא כבר כמה פעמים (הפעמים האחרונות: 20.3.17, 13.12.16(. מדובר בפועל יוצא של תיקון לחוק גיל פרישה שנחקק בשנת 2003 ושלפיו גיל פרישת נשים היה אמור לעלות החל מ-2011, אך הדבר נדחה בלחץ ציבורי ופרלמנטרי שוב ושוב ובפעם האחרונה נקבע ל-1.1.17. שר האוצר אמור היה להעביר את עמדתו בעניין לאחר גיבוש המלצות הוועדה הציבורית שהוא מינה עד לסוף ספטמבר 2016 וההכרעה בוועדת הכספים אמורה הייתה להינתן לפני ה-31.12.16. מכיוון שהשר לא העביר את עמדתו, הוועדה דחתה עד לחודש יולי 2017 את המועד שבו הגיל אמור לעלות אוטומטית, אם לא מתקבלת החלטה אחרת, וזאת על-מנת לאפשר דיון והכרעה מסודרים, לאחר קבלת עמדת השר. אלא שעד היום, השר לא העביר את עמדתו ואף הביע במכתב ליו"ר ועדת הכספים, בקשה לשמוע קודם את העמדה הציבורית בעניין, כפי שתעלה בדיוני ועדת הכספים.

גפני: "מבחינת החוק הקיים, היה על שר האוצר להגיש לוועדת הכספים את המלצתו ובעקבותיה היה עלינו לקיים לדיון לצורך הכרעה בסוגיה. מדובר בנושא מורכב עם הרבה השלכות הן על המשק והן לגבי נשים עובדות, לרבות נשים במקצועות שוחקים. מדובר בבעיה ציבורית ממדרגה ראשונה ויש להגיע להסכמה רחבה. נאמר לי שלא יעלה גיל הפרישה באופן חד-צדדי וצריך למצוא פתרון למסלול בביטוח הלאומי. לשר האוצר יש קושי גדול לקבל החלטה. עד תום השלושה חודשים שיש לוועדה בעניין (סוף חודש יולי) נקבל החלטה ואם לא נקבל החלטה נאריך את המועדים בחקיקה".

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, אמר ש"מכיוון שהנושא כה מורכב, השר מעוניין לשמוע קודם את עמדת הציבור. נעשה את כל המאמצים לבנות את המודל הטוב ביותר, תוך השגת הסכמה רחבה. נידרש לתת מענה לכל הבעיות שעלו ולצורך-כך יש לנו את שלושת החודשים הקרובים". רפרנט מאקרו באגף תקציבים, כפיר בטט, הסביר את השיקולים מאחורי הצורך להעלות את גיל הפרישה: "משקל האוכלוסייה מעל גיל 55 הולך ועולה, תוחלת החיים הולכת ועולה אצל גברים בממוצע 17 שנים לאחר הפרישה ונשים חיות 24 שנים לאחר פרישתן. מצד שני, יש עלייה בשיעורי תעסוקת נשים, מגמה שחלה גם בקרב נשים בנות 55 עד 59 ואנחנו צופים שעוד תמשיך לעלות. בקרב בנות 60 עד 64 ב-2004 שיעור התעסוקה עמד על 26.2%, ב-2009 על 41.8% וב-2015: 51.6%. השפעת גיל הפרישה היא על יכולת הביטוח הלאומי לעמוד בתשלומי הקצבאות בעתיד וכן ההשפעה על הפנסיוניות של כולנו. אישה שדוחה את גיל הפרישה שלה, תהנה מגידול של 8% - 10% על כל שנה שהיא דוחה את מועד הפרישה. כאשר פורשת בגיל מוקדם הקצבה שלה מצטמקת. יש לנו כלים להתמודדות עם בעיות של מי שאינה עובדת או שמשתכרת שכר נמוך: הכפלת מס הכנסה שלילי לבנות 62+, הגדלת הזכאות לקבלת דמי אבטלה לנשים בנות 60+ ל-10 חודשים, הקצאת 300 מיליון ש"ח בתוכניות ארוכות טווח להכשרות מקצועיות לנשים מבוגרות, 100 מיליון ש"ח בתוכנית ארוכת טווח לתעסוקת אנשים מבוגרים ועוד".

חברות הכנסת בוועדה, אף שלא הביעו התנגדות עקרונית לצורך להעלות את גיל הפרישה, העלו בעיות שדוחפות אותן להתנגדות למהלך, בין השאר נשים במקצועות שוחקים שלא יכולות לעבוד עד גיל 62 ובוודאי שלא מעבר לזה, נשים שפוטרו או שאינן עובדות מסיבות שונות כבר מאמצע שנות ה-50 שלהן ועוד.

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "יש פתרונות כך שכולם ייצאו מורווחים. אך יש לתת את הדעת, מה עם אלה שבכלל אין להן פנסיה או שלא עובדות. הנשים המוחלשות שלא מקבלות מענה. רוצה לדבר על ודאות, מדהים ששר האוצר לא מייחס חשיבות שהמשק ונשים צריכות לדעת אם תפרושנה בגיל 62 האם תקבלנה שכר, קצבה, זה נכון למקומות עבודה, לעובדות, כי לא ניתן לפרוש ואז להמתין 3 חודשים ואף יותר עד לקבלת הקצבה. אנשים צריכים לתכנן את צעדיהם". מיכאלי קראה לקדם במסגרת ועדת הכספים את הצעת החוק שלה שנועדה לאחד בין לוחות הביטוח הלאומי לבין חוק גיל הפרישה על-מנת למנוע פער בין מועד העלאת הגיל לבין מועד הזכאות לקצבה, כך שהכל ישתנה במקביל. ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "אני מסתייגת מהתנהלות האוצר בעניין הזה. הגידול בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה קורה ממילא, כי הבריאות משתפרת ותוחלת החיים עולה. אך עלינו לייצג נשים שאין להן לוביסטים ולא יכולות לתדרך כתבים ואין להן נגישות לוועדה הזו ואין להן כסף להגיע לכאן. האוצר מסרב להכיר בקיום של המושג 'מקצוע שוחק', התנגדות אידיאולוגית. נשים שעובדות בתעשיית המזון, בניקיון וכד'. הם לא מכירים בכך. זו התעקשות עקרונית. נשים רבות מאוד מגיעות לגיל 62 כשהן לא עובדות ואז ייגזרו עליהן עוד שנתיים בלי קצבה, בלי משכורת ובלי פנסיה. אז אומרים יחתמו 10 חודשי אבטלה אם צברו 18 חודשי עבודה וכד', אך מה אם אלו שלא עובדות מגיל 55 וכד'. יש כאן בני אדם, לא רק טבלאות אקסל. הפתרון בהישג יד, מדובר במעט נשים וניתן להגיע לפתרון".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ): "אין לנו אג'נדה נגד העלאת גיל הפרישה, אלא שתהיה מתונה ומדורגת ותיקח בחשבון שתי קבוצות נשים. כל אישה יכולה להמשיך לעבוד עד גיל 67. אך יש נשים מובטלות מגיל 50-55 ונשים במקצועות שוחקים שאין מוכנות באוצר להכרה במושג הזה. הן תצטרכנה לחתום אבטלה, אין פתרונות לקלוט אותן בשוק העבודה, וההעלאה ל-64 דנים אותן לעוד שנתיים של עוני ומחסור. צריך להיות שוויון בין נשים וגברים אך מקדמים מהלך של שוויון במקום שאין שוויון, כי מלכתחילה אין שוויון בשכר ובתנאים וכד'. בקבוצת הגיל 60-64 רק 27% עובדות. כל העלאה בגיל מיטיבה מאוד עם עובדות ועובדים מבוגרים אך מקשה על נשים במקצועות שוחקים, או מובטלות, אין להן הגנה. יש לנו עניין להגיע להידברות".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "יש קבוצות ספציפיות שצריך לתת להן מענה. מעבר לכך יש צורך לתת את הדעת לגבי הדור הצעיר יותר. כל הזמן מעלים את גיל הפרישה ומתייחסים לאוכלוסייה שתיפגע באופן מיידי, אך יש קבוצה שמעמדה משתנה, כל העובדים הצעירים יותר. פעם ראשונה שאנשים יצטרכו לעבוד 50 שנה, אחרי הצבא רוכשים מקצוע, אך כדי לשרוד 50 שנה בשוק העבודה נדרשת הסבה ולהחליף המקצוע בגילאי 40-50 וזה בכלל לא על שולחן הדיונים. צריך להתחיל לחשוב ועכשיו צריך לתת פתרון נקודתי".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "גיל הפרישה צריך לעלות ולהיות שווה, אך השאלה איך לעשות ואיך לא דורסים בדרך את הנשים הכי חלשות בחברה. צריך לתמרץ מעסיקים להעסיק אנשים מבוגרים, שימו כסף על תעסוקת נשים מבוגרות. אישה שבגיל 55 מצאה עצמה שלא יכולה לעשות מה שעשתה קודם, מה תעשה? מי שסגרו את המתפרה שלא לא תעבור להיי-טק, קודם תביאו את גלגלי העזר ותראו שההתנגדויות ייחלשו".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "העלאת גיל פרישה לנשים צריכה להיעשות, אבל יש להבין שיש פערים בשכר, בהשכלה, פערים שהם מבניים בחברה בישראל. כוח העבודה של נשים בישראל גבוה בהשוואה לעולם. אנחנו יודעים מה קורה בשוק הציבורי אך לא בפרטי ויודעים עד כמה לאנשים מעל גיל 40-45 קשה למצוא עבודה וזה לא חיובי ולא נותנים מספיק כלים, 50% מהמקצועות הולכים ומשתנים ושוק העבודה משתנה ולא נותנים את הדעת לכך".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "שמח שהדברים נעשים בהסכמה. מעולם לא הוצג כאן כמה יש בכל קבוצה, כמה עובדות יש בגיל 60+ וכמה נשים במקצועות שוחקים, כמה חוסכות לפנסיה, לכמה אין בכלל פנסיה. וזה הבסיס לכל הדיון".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "ככל שההשכלה יותר נמוכה המקצועות יותר שוחקים ולכן בגיל 55 פחות ופחות נשים כאלה עובדות והן מסתכלות על גיל 62 ומחכות ליום הזה ואנחנו מרחיקים מהן את הבאר. לכן לא ניתן לקבוע דין אחד לכולן. כל יום לנשים החלשות מחליש את הגוף ואת הנפש בעוד כל יום בעבודה אצל הנשים החזקות מחזק אותן ואת היוקרה שלהן. אנחנו גוזרים עליהן שאם לא יעבדו, יירעבו, כי גם איש לא מחייב על המעסיקים להמשיך להעסיק אותן. נדרש מנגנון דיפרנציאלי, תעשו בדיקה ותראו מי הקליינטים בהם אתם מתעסקים, לא גזירה שווה לשופטת בבג"ץ למנקה בקניון".

נשיא לשכת העצמאים בישראל (לה"ב), רועי כהן: "שוב ושוב האוצר מביא את ההמלצות האלה וזה עושה צחוק מהוועדה ומכל הנשים העצמאיות. יש סקטור של 560 אלף איש עצמאיים. מציעים פתרונות לא רלוונטיים לנשים עצמאיות. אותן נשים עצמאיות דורשות גם פתרונות עבורן. אישה עצמאית שמגיעה לגיל 62 ומבקשת קצבת זקנה אחרי 40 שנה שעבדה ושילמה אומרים לה אם את ממשיכה לעבוד את לא מקבלת את קצבת הזקנה שלה, ואפילו את זה לא רוצים לתקן".

רועי קרת מהביטוח הלאומי, דיבר על חשיבות התאמת החוקים, גיל הפרישה וביטוח לאומי: "על-מנת שגיל הפרישה לא יעלה באוגוסט 2017 בפועל ונשים תוכלנה לקבל את הקצבאות בזמן יש לשנות את החקיקה. בכל חודש יש 4,000 נשים שמקבלות הודעות על דחיית מועד הזכאות לקצבה. חייבים לתקן את החוק בטווח זמן של כמה שבועות לכל היותר".

יו"ר ועדת הכספים סיכם את הדיון וציין, כי "לא ייתכן שבכל חודש 4,000 נשים מקבלות הודעות מביטוח לאומי ואח"כ צריכות להגיש תביעות לקבלת הקצבה, בעוד טרם הוחלט רשמית על העלאת גיל הפרישה". גפני הורה ליועצת המשפטית לוועדה לבחון את הצעת החוק של ח"כ מיכאלי ולבחון ניסוח הצעת חוק שתקודם בהקדם לאיחוד החוקים. כמו-כן, גפני הודיע שכל החלטה בעניין במהלך החודשים הקרובים תתקבל בהסכמה רחבה תוך התחשבות בצרכיי המשק מחד-גיסא ובצרכי קבוצות אוכלוסייה שעשויות להיפגע ודורשות מענה מיוחד מאידך-גיסא".