חגיגות יום ירושלים - לא לדתיים בלבד

י"ח באייר. יום שזוכרים בו תשועות ואסונות, ניצחונות ותבוסות, הארות והחשכות, אבל והילולות. באים בו באש ובאים בו במים, מעלים בו על נס ניסים ולא נרתעים מראות בו יום התנגשויות כואבות עם המציאות. יש מסורות כי יומו הראשון של המבול על הארץ היה בי"ח באייר. אחרות שהמים חדלו ב"ח באייר. החתם סופר, רבי משה סופר שרייבר (1762-1839) בהערותיו ל'יורה דעה רל'ג אומר על-פי אחד המדרשים "שמיום שכלה החררה ( עוגה הנאפת מצד אחד על גחלים - מצה) שהוציאו ממצרים הלכו ג' ימים בלא לחם ואחר כך ירד המן, אם כן היה הורדת המן ביום ל"ג בעומר וראויה לעשות לזה זכר טוב". מסורת שנשכחה מזכירה כי י"ח באייר צוין כיום "תענית יהושוע", מפני שבאותו יום חל יום התבוסה הראשון שלו עם כניסתו לארץ בידי אַנְשֵׁי הָעָי אחרי שישראל חטאו בחרם ביריחו "וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו אַרְצָה ... הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם. וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ אֲדֹנָי... לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת ... וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן" (יהושוע ז',ו'-ז'). אין יודע אם צמו לציין התבוסה או אם צמו לציין כי באותו יום נתייאש יהושוע מן הכניסה לארץ עד שאמר " וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן". אומה צמה על ייאוש מנהיגיה ואם כי התאושש - רגעי חולשתו אינם נשכחים חרף גדולתו . יש אומרים כי "תענית יהושוע" בי"ח באייר הנציח את האבל על יום מותו באותו תאריך. גם פיוט לא אחר להזכיר לבאי בתי הכנסיות עד למאה החמש עשרה את "תענית יהושוע" "וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי/בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי/וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי/בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי."

בוויכוח שבין משרד התחבורה למשרד החינוך על הנסיעות בל"ג בעומר, צריך להודות, כי שני הצדדים טועים.

האם יתרצו ראשי הישיבות החסידיות והאדמו"רים ויורו שלא לנסוע במוצאי שבת להר-מירון? הרב חיים קנייבסקי, מגדולי הרבנים בדורנו, אומר כי על הרבנים שאומרים לנסוע להילולת הרשב"י במירון להיות מודעים לחילולי השבת שהנסיעה גורמת. ל-News1 נודע כי הרב, שדעתו נשמעת בכל החוגים, קיבל (יום ה', 11.5.17) מידע בדוק לפיו נדרשים מפעילי התחבורה הציבורית לחלל שבת, ועשרות רבות של אוטובוסים ונהגים יסעו במהלך השבת, כדי שיוכלו להתחיל את השירות כשעתיים בלבד אחרי צאת השבת בנסיעות הבין-עירוניות וכשעה אחרי צאת השבת מן הערים הקרובות למירון, ואמר כי כאשר מדובר בחילול שבת אין כאן בכלל שאלה.

אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם (כג,ד).