הבחירות בארצות הברית שהסתיימו בנצחונו של
דונלד טראמפ ופרשת החייל היורה בחברון
אלאור אזריה היו בשנת 2016 בין הנושאים הבולטים ביותר בתקשורת הישראלית. מנתונים שנאספו במהלך השנה עולה עוד כי גם משבר הדיור, מתווה הגז והמשבר בחברת אל על זכו להיקף סיקור נרחב. נושא מרכזי בתקשורת הישראלית בשנת זו היה התקשורת עצמה, ובראש ובראשונה המאבק על עתיד השידור הציבורי.
הנתונים, שנאספו על-ידי יפעת מחקרי מדיה, מוצגים בדוח השנתי על התקשורת בישראל לשנת 2016 המתפרסם על-ידי המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. זו השנה השישית שבה מפרסם המכון את הדוח על התקשורת, בשיתוף פעולה עם יפעת מחקרי מדיה וחברת Vigo מקבוצת יפעת, וכן חברת קאנטר מדיה מחקרי TGI.
לדברי עורכי הדוח, פרופ' רפי מן וד"ר אזי לב-און, פרקי הדוח מציגים תמונה מלאה ומקיפה של התקשורת בשנת 2016. הדוח נועד לשמש מקור מידע מוסמך ועדכני לחוקרים, לסטודנטים ולאנשי המגזר העסקי בכל הקשור לעולם התקשורת הישראלי. הדוח כולל מחקרים מקוריים לצד ריכוז נתונים ממגוון של סקרים על התקשורת שנערכו ב-2016 על-ידי גורמים שונים.
בין הממצאים הנכללים בדוח:
הירידה שחלה בשנים האחרונות באמון הציבור בתקשורת נובעת בעיני יותר ממחצית הציבור (53%) מן ההטיה הפוליטית של אמצעי התקשורת. 29% סבורים כי הבעיה העיקרית בתקשורת היא ריכוזיות יתר וקשרי הון-שלטון-עיתון, 27% רואים את עיקר הבעיה בריבוי תכנים "צהובים" ועיסוק בטפל, 25% בריבוי תכנים מסחריים ופרסום סמוי ו-9% בתת ייצוג לקבוצות מגוונות בציבור הישראלי. רק 14% סבורים כי אין כל בעיה בתפקודה הנוכחי של התקשורת בישראל. כך עולה מסקר שנערך ע"י חברת פאנלס עבור יפעת מחקרי תקשורת, אשר ממצאיו מובאים ונידונים בדוח.
קרוב למחצית מחברות יחסי הציבור שפעלו בישראל ב-2016 ציינו את אחד מתחומי התמחותן כיחסי ציבור לגופים בתחומי הכלכלה ושוק ההון. כ-28% מהחברות ציינו מומחיות בתחומי הדיגיטל והרשתות החברתיות, ו-25% בתחומי התרבות והאמנות. בפרק המביא תמונת מצב עדכנית של ענף יחסי הציבור בישראל מציינות ד"ר תמר להב וד"ר אסנת רוט-כהן כי בשנים חלה בשנים האחרונות ירידה במספר חברות יחסי הציבור הפועלות בארץ. על-פי רישומי חברת יפעת פעלו בשנת 2016 429 חברות יחסי ציבור, בהשוואה ל-456 בשנת 2012. מבדיקת פרטי החברות עולה כי יש תנודתיות רבה בתחום, וחברות רבות נסגרו או התמזגו עם גופים אחרים, ובמקביל הוקמו חברות יח"צ חדשות.
בשנת 2016 נצפו פגיעות שונות ב
חופש הביטוי והעיתונות בידי רשויות אכיפת החוק, באמצעות חקירת עיתונאים, הפרת החיסיון העיתונאי ואף הפעלת כוח. עם זאת, נעשים ניסיונות להתמודד עם התופעה בידי הרשות השופטת, וכן בידי העיתונאים עצמם. ארגון "פרידום האוס" הוריד בשנה זו את דירוג חופש העיתונות בישראל מ"חופשית" ל"חופשית במידה חלקית". בין הגורמים השונים לכך הוא כהונתו של ראש הממשלה כשר התקשורת, וההשפעה הגוברת והולכת של התוכן השיווקי אשר קיים לכל רוחב אמצעי התקשורת. הדוח כולל סקירה נרחבת של סוגיות חופש הביטוי בישראל מאת ד"ר נרית גרוסמן.
האישיות שזכתה בשנת 2016 למירב הסיקור בעיתונות המודפסת והמקוונת בישראל הייתה ראש הממשלה
בנימין נתניהו. על-פי נתוני יפעת מחקרי מדיה זכה נתניהו ל-164 אזכורם ביום בממוצע. אחריו נמצאים ברשימה השרים
משה כחלון,
נפתלי בנט,
אביגדור ליברמן,
אריה דרעי,
מירי רגב, ו
איילת שקד. ברשימה שלושה חברי כנסת מהאופוזיציה -
יצחק הרצוג (מקום 8),
יאיר לפיד (10), ו
שלי יחימוביץ' (19) - ושלושה מהקואליציה - יו"ר ועדת הכספים
משה גפני (מקום 16), יו"ר הקואליציה
דוד ביטן (17) ו
אורן חזן (22). דמויות ציבוריות בולטות נוספות הנכללות ברשימה הן נשיא המדינה לשעבר
שמעון פרס (מקום 7) הנשיא הנוכחי ראובן ריבלין (11) וראש הממשלה לשעבר
אהוד ברק (23). הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט מופיע ברשימת 25 המסוקרים הבולטים במקום האחרון. קודם לו, במקום מספר 20, סמל אלאור אזריה, החייל היורה מחברון, שמעשהו השנוי במחלוקת חריפה עמד במוקד השיח התקשורתי בשנה זו.
