אליעזר פישמן ישלם לנושיו סכום מירבי של 400 מיליון שקל בתוך חמש שנים. כך קובע מסמך העקרונות שנחתם בשבוע שעבר בין פישמן לבין המנהל המיוחד לנכסיו, עו"ד יוסי בנקל. ההסדר כפוף להסכמת הבנקים הנושים ולאישורו של השופט איתן אורנשטיין ומהווה תספורת של לפחות 78% מהחוב.

אם ההסדר יאושר ויבוצע במלואו, יקבל פישמן הפטר מיתר חובותיו. בנקל מתחייב שלא לתבוע את רעייתו של פישמן וילדיו על האופן בו ניהלו את החברות. אין התחייבות שכזו כלפי פישמן, אך קרוב לוודאי שגם נגדו לא תוגש תביעה, מתוך הכרה בכך שממילא אין לו משאבים נוספים. יצוין, כי ההסדר אינו כולל את האפשרות שיתגלו נכסים שאינם ידועים כיום לבנקל.

בשלב הראשון יזרימו בני משפחת פישמן 140 מיליון שקל לקופת המנהל המיוחד. המשפחה גם תשלם 15 מיליון שקל לרשות המיסים, לפרעון חלקי של חובות חברת פישמן רשתות. בשלב השני, בעוד חמש שנים, יעבירו בני משפחת פישמן עד 260 מיליון שקל, שיתבססו על מכירת אחזקות בפישמן רשתות ובחברת א.ט אחזקות קירור.

בנקל טוען, כי חובותיו של פישמן מתקרבים ל-4 מיליארד שקל - בשל ערבותו האישית לחובות החברות שבבעלותו. פישמן טוען, כי החוב עמד על 3.15 מיליארד שקל, וכי כבר מומשו נכסים שלו בשווי 1.26 מיליארד שקל, כך שהחוב נטו הוא 1.8 מיליארד שקל. הבנקים כבר ביצעו הפרשות כנגד חובותיו של פישמן, וייתכן שיוכלו בהמשך לבטל חלק מן ההפרשות - אך בסכומים לא משמעותיים.

בתחילת הדרך הציע פישמן לשלם 80-60 מיליון שקל בלבד, סכום שנדחה בידי בנקל. הוא טען בין היתר, כי יש לתפוס את הנדל"ן שברשות שלושת ילדיו של פישמן, בנימוק שמדובר היה בהברחת נכסים. פישמן מצידו טען, כי ההעברות בוצעו לפני שנים רבות ולכן המנהל המיוחד אינו יכול לשים את ידו על נכסים אלו. במסגרת ההסדר נקבע, כי ילדיו של פישמן יתרמו גם הם לקופת ההסדר, ובכך יוותרו על טענתם הבסיסית לפיה נכסיהם נפרדים משל אביהם.

לצורך תשלום החלק הראשון, 140 מיליון שקל, יועברו לקופת המנהל המיוחד נכסיו של פישמן עצמו ובהם כספים, ניירות ערך, מניות ונדל"ן. לאחר מכן תועבר לקופה תרומתם של רעייתו טובה פישמן ותרומתם של ילדיו אייל פישמן, ענת מניפז ורונית פישמן־אופיר. רכוש חתניו וכלתו של פישמן אינו כלול בהסכם.

רעייתו וילדיו של פישמן יעבירו לקופת ההסדר את כל מניותיהם בחברות המשפחתיות באמצעותן שלט פישמן בעסקיו השונים, למעט פישמן רשתות וא.ט קירור; בנקל יוכל לסרב לקבל מניות אלו. בני המשפחה ישאירו בידיהם 45% ממניות פישמן רשתות ו-50% מחברת א.ט קירור. פישמן רשתות מחזיקה בהום סנטר, זר פור יו, מגה ספורט וסליו, ואילו א.ט קירור פועלת בתחום הדגים והירקות הקפואים.

בין היתר יועברו לקופת ההסדר מניותיו של פישמן בחברות אוניל בנייה, אופיס טכטסיל, בראון-פישמן החזקות, בראון-פישמן תקשורת ומניותיו בידיעות אחרונות. המניות של ילדיו שיועברו לקופה כוללות בין היתר את אחזקותיהם בחברות אוניל בניה, נכסי משפחת פישמן ניהול ונכסי א.ט פישמן.

עוד קובע ההסדר, כי בני הזוג פישמן יעזבו בתוך שנתיים את הווילה שלהם בסביון והיא תימכר; בכך מוותר פישמן על טענתו לפיה הווילה שייכת לרעייתו בלבד. להסדר יוכנס גם חלק מהתמורה מדירת הזוג ברחוב חיסין בתל אביב, שצפויה להימכר לבתם ענת ב-7.13 מיליון שקל, וכן חלק מתמורת מכירת דירה נוספת באותו רחוב. בסך-הכל יוכנס לקופה שליש מתמורת מימוש שלושת הנכסים. עוד יימכרו קרקע חקלאית של פישמן בנתניה, קוטג' שלו בגבעת שמואל ודירה שבבעלותו בברלין.

ילדי פישמן יעבירו לקופה בתוך שלושה חודשים סכום השווה ל-20% משווי מניותיהם בפישמן רשתות, על-פי הערכת שווי שתיערך לחברה, בניכוי המס שהיה חל על מכירה בפועל ובניכוי השקעותיהם במניותיהם. קופת המנהל המיוחד עשויה להזרים כמה מיליוני שקלים כהלוואה לפישמן רשתות, אם יהיה צורך בכך כדי להגיע להסדר עם רשות המיסים.

בהמשך יעברו פישמן רשתות וא.ט קירור תהליך השבחה במטרה להביאן בתוך חמש שנים משווי של 40 מיליון שקל כיום למכירה בשווי של 260 מיליון שקל. בחמש השנים עד למועד המכירה יוקמו לחברות דירקטוריונים חדשים, בה יהיו למשפחת פישמן נציגים - אך לא רוב.

בתום תקופה זו יוצאו המניות למכירה, כאשר בני משפחת פישמן יקבלו זכות סירוב לרכישתן על-פי הערכת שווי שתבוצע מטעמו של בנקל. אם הם לא ירכשו את החברות או אחת מהן, יוכלו בני המשפחה להצטרף להתמחרות שיערוך בנקל ולמכור את מניותיהם בהן. בתנאים מסוימים יוכל בנקל לחייב את משפחת פישמן להצטרף למכירה.

ההסדר כפוף לא רק להסכמת הנושים ולאישור בית המשפט, אלא כולל גם כמה תנאים מתלים ספציפיים. ביניהם: הסכמתו של בנק דיסקונט, לו משועבדות מניות א.ט קירור, להשהיית מימוש המניות; אישור רשות המיסים להסדר עם פישמן רשתות; ארגון מחדש של חוב פישמן רשתות לבנק מזרחי-טפחות; ואם השווי הנוכחי של פישמן רשתות וא.ט קירור יהיה גבוה מ-40 מיליון שקל - יוכלו בני המשפחה לסגת מן ההסדר.