סקר חדש של ארגון המדענים הישראלים בחו"ל - סיינסאברוד (ScienceAbroad) שנערך בימים אלה בקרב מגלה כי 48% מהאקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל מוגדרים כבעלי פוטנציאל גבוהה לקליטה כתושבים חוזרים וכי 39% ממשיבי הסקר שוקלים ברצינות חזרה לישראל בשנה הקרובה. רבים מהנשאלים הדגישו את רצונם ואת חשיבות קבלת המידע על תעסוקה בתחומם המקצועי בישראל. מהסקר מתברר כי 76% מהישראלים היוצאים לפוסט דוקטורט בחו"ל עשו זאת במטרה לחזור למשרת מחקר באקדמיה בישראל ו-40% מהם דיווחו כי הסיבה להישארות בחו"ל נובעת מאתגר מקצועי והיכולת למצוא משרה מתאימה. הסקר הוצג השבוע בדיון מיוחד של ועדת המדע של הכנסת בנושא השבת מוחות.
בארגון חברים כיום למעלה מ-2500 חוקרים ישראלים ברחבי העולם, מתוכם 1128 מחוץ לישראל. מאז הקמת סיינס אברוד שבו לארץ 644 מדענים חברי הארגון עם משפחותיהם - 60% לאקדמיה ו-36% לתעשיה. תשואה שנתית של קרוב ל-79 מיליון שקלים רק מכספי מיסים של המדענים ששבו לישראל.
עוד עולה מהסקר כי למעלה מ-76% מחברי סיינס אברוד שיצאו לפוסט דוקטוראט בחו"ל עשו זאת במטרה לחזור למחקר באקדמיה, לפי נתוני הלמ"ס והתוכנית הלאומית להשבת אקדמאים אחד מכל עשרה אנשים שקיבלו תואר שלישי בישראל חי בחו"ל, למעלה מ-50% מהפוסט דוקטורנטים הם בתחומי מדעי החיים רק 7% בוגרי תואר שלישי במדעי החיים נקלטים כחברי סגל באקדמיה. לאחר מספר שנים בחו"ל, 21% מחברי הארגון ציינו כי הם מוותרים על הרצון לחזור לאקדמיה ומחפשים ערוץ קריירה אחר.
את הדיון בוועדת המדע יזמו ח"כ פרופ'
מנואל טרכטנברג ויו"ר ועדת המדע, ח"כ
אורי מקלב. טרכטנברג הדגיש כי המשאב העיקרי של המדינה הוא המוח היהודי וברך על פעילות ארגון סיינסאברוד בנושא השבת מוחות.
ח"כ ילין הוסיף כי "הם הגז הטבעי של מדינת ישראל". ח"כ
עודד פורר אמר כי הבעיה העיקרית טמונה בחזרה לאקדמיה וציין את החשיבות הרבה שבשמירת קשר עם חוקרים ישראלים השוהים בחו"ל.
ליאת מעוז מהמועצה להשכלה גבוהה אמרה כי היעד של 5000 משרות חברי סגל באקדמיה קרוב להשגה ועומד על 4900 בשנה, חצי מחברי הסגל שנקלטו הגיעו מחו"ל. ד"ר שמואל הס, מייסד שותף ויו"ר ארגון המדענים הישראלים בחו"ל הודה לשותפים ובראשם משרד העלייה והקליטה התומכים בפעילות הארגון מאז היווסדו.
לדברי הס: "48% מבין חברינו השוהים בחו"ל הם בעלי פוטנציאל גבוה לחזרה לישראל אם ימצאו חלופות אטרקטיביות בישראל, אנו רואים את תפקידנו בלחשוף בפניהם אלטרנטיבות אלו." ד"ר נטע קלע, חברה בארגון סיינס אברוד ספרה כי סיימה דוקטורט במכון ויצמן ונסעה לפוסט דוקטורט בסטנפורד, שם נחשפה לפעילות הארגון. היא ספרה כי ההחלטה לחזור לארץ הייתה אמוציונאלית בשל הרצון לגדל את ילדיה בישראל.
אחת הסיבות העיקריות למעבר מדענים לחו"ל היא מעבר לצורך תקופת פוסט-דוקטורט שנדרשת ממקבלי תואר שלישי בישראל כתנאי לקריירה בתחום המחקר. כמו-כן, רוב החוקרים הצעירים שמתקבלים לעבודה בחו"ל יתקשו לחזור בשל מחסור בתקנים באוניברסיטאות המחקר. מוניקה לב-כהן, מנכ"לית ארגון סיינסאברוד (ScienceAbroad) מדגישה כי "האתגר הגדול הוא עידוד מדענים ישראלים הנמצאים בפוסט דוקטורט בחו"ל לשקול כיווני קריירה בתעשיה. המדענים צמחו באוניברסיטאות בארץ ויצאו לפוסט לחו"ל במטרה להשתלב בחזרה כחברי סגל באוניברסיטאות בישראל. מספר הנקלטים במשרות אקדמיות בארץ זעום, במיוחד בתחומי מדעי החיים והמדענים מוצאים עצמם בצומת קבלת החלטות בסוף הפוסט אם לנסות מזלם באקדמיה בחו"ל.
לרובם אין את הכישורים הנדרשים להיקלטות בתעשיה בישראל ובעיקר חסרה המוטיבציה". מוניקה גילתה כי חברת טבע הרימה את הכפפה ופועלת עם ארגון סיינסאברוד בנושא הכשרות מדענים לתעשיה "אנו פונים ל
אנשי מפתח בתעשיה הישראלית להירתם ולסייע לנו בפעילות הכשרת מדענים ישראלים השוהים בחו"ל לחזרה לתעשיה בישראל".
באחרונה התקיימה ביוזמת ארגון סיינסאברוד סדרת מפגשי יזמות עם ד"ר נטע קלע, בתמיכת האגף ליזמות עסקית של משרד העלייה והקליטה, המפגשים נועדו לתת כלים למדענים לשקול את האופציה היזמית כאפיק חזרה לישראל.
