הכנסת בחרה במכוון שלא להכריע בנוגע לשיטת מינויו של נשיא בית המשפט העליון - אומר (יום ג', 13.6.17) נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שהיה פרלמנטר שנים רבות ואף שימש כיו"ר הכנסת. הוא דיבר בטכס השבעת שופטים לבית המשפט העליון והתייחס למחלוקת בנוגע לשיטת הסיניוריטי המשמשת למינוי נשיא העליון.
השופט
סלים ג'ובראן הושבע למשנה לנשיאת בית המשפט העליון (תפקיד שימלא שבעה שבועות), והשופטים המחוזיים
ג'ורג' קרא ו
דוד מינץ הושבעו לבית המשפט העליון.
ריבלין אמר: "הרשות המחוקקת חששה מלחדור לתחומה של הרשות השופטת, כל עוד אין חקיקה המסדירה באופן ברור את הגבולות בין הרשויות, וכך כנסת ישראל לא באה לאורך עשרות שנות פעילותה להכרעה בסוגיה זו. היא לא הכריעה ששיטת הסיניוריטי היא שיטה טובה, היא לא הכריעה ששיטת הסיניוריטי היא שיטה לא טובה, היא בחרה לא להכריע.
"כתוצאה מחוסר הכרעה זה נותרה והתקבעה מסורת מקובלת שבה מינויו של נשיא בית המשפט נקבע על-פי שיטת הוותק, או הסיניוריטי. ויש לומר: שיטת הסיניוריטי פעלה היטב עד היום, ועל כך יעידו נשיאי בית המשפט ונשיאותיו, כולם וכולן, מן המעולים שבשופטי ישראל. אם כי, ניתן בהחלט לדמיין כי שיטת הסיניוריטי תוביל חלילה בעתיד למינוי שעליו לא תהיה תפארתו של בית המשפט".
ריבלין הזכיר, כי הוא קרא שוב ושוב לקבוע בחוק גבולות ברורים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, אולם הדבר לא נעשה. "ומה היום? היום אנו ניצבים בפני מצב שבו פעם אחר פעם נולדים עימותים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת ובין אלו לרשות המבצעת, והציבור עומד נבוך על הדרך והצורה בה מתנהל הוויכוח. המבוכה הזו פוגעת באמון הציבור בכל המערכות גם יחד, ואת הפגיעה הזו באמון הציבור יהיה קשה מאוד לתקן. שומה על כולנו, שופטים, מחוקקים, וחברי ממשלה כאחד, לנקוט משנה זהירות באופן התנהלותנו".
שרת המשפטים,
איילת שקד, אמרה בטקס: "אינני מעוניינת ברשות שופטת רפה האומרת הן לשלטון הנבחר. אני שואפת לבית משפט המהווה חומת מגן בהגנתו על זכויות הפרט, אך בד-בבד מכיר במורכבותו של המשטר הדמוקרטי ופועל בצניעות בתחומים שאינם בשטח סמכותו. אני מבקשת לראות בית משפט המממש באופן מלא ומשמעותי את תפקידיו וחובותיו, אך מאפשר גם לשתי הרשויות האחרות לפעול לצידו, במלוא סמכויותיהן, ולשרת יחד איתו את אזרחי מדינת ישראל שביקשו לעצב את ענייניה של מדינת ישראל באמצעות נבחרי הציבור אותם בחרו.
"אם בעבר השקפת עולמו של השופט ועולם הערכים אותו הוא מייצג, לא היוו בפועל מרכיב משמעותי בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, הרי שלאחר התהליך שעבר הבית הזה, אין זה נכון לדון בבחירת שופטים כאילו לא היו דברים מעולם; משל היינו בתנאי מעבדה סטריליים".
נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, אמרה: "חילופי הדורות בבית משפט העליון אין בהם לשנות את תפקידו של בית המשפט בדמוקרטיה הישראלית. בסופו של יום, זהו טבעה של היצירה השיפוטית. כל דור נהנה מפירות עמלם של הדורות שקדמו לו, ומתבסס על הפסיקה הענפה שנפסקה זה מכבר, וכל דור עמל אף הוא ומוסיף נדבך נוסף לבניין, ועל פסיקותיו יתבססו הדורות הבאים אחריו.
"מלאכת השפיטה היא פעולת מתמשכת, ובית המשפט ימשיך לצעוד לאורה של המסורת השיפוטית ארוכת השנים. לעיתים תוך שינוי: בהשתנות העתים משתנות גם החפיפות. כשופטים כוחנו מוגבל, אין לנו אלא את המחלוקת שהובאה בפנינו. אולם את תפקידנו נמשיך לעשות בלא מורא".
