מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 19.6.17) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצועות מוסדרים, התשע"ז-2017.
על בעלי מקצועות מוסדרים וביניהם עורכי דין, רואי חשבון, עובדים סוציאליים ובעלי מקצוע שונים בתחום הבריאות מוטלים לעיתים עיצומים שונים לרבות התליית הרישיון לעסוק במקצוע לתקופה קצובה, ביטול הרישיון לעסוק במקצוע ומניעה לבקש את חידוש הרישיון לתקופה קצובה.
במקרים רבים אין לבעל המקצוע מנגנון ערעור ולמערכת הענישה הפועלת בהתאם לכללים הקבועים אין אפשרות להתחשב במקרים בהם יש נסיבות מיוחדות.
מוסד החנינה הוא מנגנון שנועד למנוע עיוות דין או חוסר צדק ולמנוע מקרים שאדם ייפגע יותר מאשר מערכת המשפט או הארגון המקצועי התכוון להעניש אותו. למוסד זה אופי מיוחד ויכולת מתן מענה במקרים שונים אותם לא יתם לצפות מראש. הייחוד במסלול הוא שהוא לאו-דווקא משפטי.
הצעת החוק שאושרה מעניקה לנשיא המדינה סמכות להקל בשני אמצעים משמעתיים שהוטלו על בעל מקצוע מוסדר בתום הליך משמעתי: א. התליית רישיון לעסוק במקצוע לתקופה קצובה - הנשיא יוסמך לקצר את תקופת ההתליה, או להמיר אותה באמצעי אחר; ב. ביטול רישיון לעסוק במקצוע - הנשיא יוסמך לקצר את התקופה שיש להמתין עד שניתן לבקש את חידוש הרישיון מהגוף המקצועי הרלוונטי.
כפי שבשדה הפלילי החלטת הנשיא לא מערערת אחר החלטת בית המשפט גם כאן אין כוונה לערער על ההליכים המשפטיים ועל החלטת המוסדות אלא לקיים חשיבה נוספת על הענישה כשהנסיבות השתנו, במקרים חריגים מאוד ובנימוקים חריגים.
תיקבע רשימה של מקצועות מוסדרים, וביניהם עורכי דין, רואי חשבון, עובדים סוציאליים ובעלי מקצוע שונים בתחום הבריאות. עוד מציעה לקבוע כי ניתן יהיה לפנות בבקשת הקלה לנשיא רק אם חלפו 10 חודשים מיום ההרשעה המשמעתית, וכי בפני הנשיא תובא גם חוות דעת של מי שיוסמך לכך בידי השר הממונה, מבין גורמי המקצוע העוסקים בהליכי הרישוי או השיפוט המשמעתי.
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ
ניסן סלומינסקי: "עד היום, הנשיא יכול להעניק חנינה רק בעונשים פלילים. יש על-פי החוק כ-28 גופים שיש להם את הסמכות להטיל עונשים על בעלי המקצועות באמצעות ועדות משמעת ואין במקרים אלו אפשרות חנינה או התחשבות במקרה שהיו שינויים משמעותיים לאחר הענישה".
הצעת החוק אושרה בתמיכתם של 27 חברי כנסת, להצעת החוק לא היו מתנגדים.