ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ
איתן כבל, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העיצובים, שנועדה להחליף את פקודת הפטנטים וליצור במקומה הסדרה מקיפה שתחול על עיצובים. הצעת החוק נועדה לקדם עיצובים חדשים, להקל על ההגנה לה יזכו המעצבים, ולעדכן את הוראות הדין בהתאם להתפתחויות בימנו לעומת הדין הקיים כיום, שמקורו בפקודה מנדטורית משנת 1924.
ההצעה נועדה להאריך את תקופת ההגנה על מדגמים מ-15 שנים ל-25 שנים, לאפשר תקופת חסד של 3 שנים בה ניתן יהיה לקבל הגנה גם לעיצוב לא רשום, ולאפשר למדינת ישראל להצטרף לאמנת האג שתעניק ליוצרים הגנה בכל 62 המדינות החברות באמנה.
בישיבות הקודמות דרשו נציגי קליל לקבל הגנה על עיצובים שכבר נוצרו, ולא רק על עיצובים שייצרו מכניסת החוק לתוקף ואילך. יו"ר קליל,
צורי דבוש, סיפר על הרקע בו גדל, בפריפריה כלכלית וגאוגרפית בעיר אשקלון ובירך על הכלים שתיתן הצעת החוק למעצבים להגן על יצירותיהם. עם זאת ציין כי הוא מבקש הגנה רחבה יותר ולא רק מיום שהחוק יכנס לתוקף.
עו"ד יוסי מרקוביץ', המייצג את קליל, ביקש כי ההגנה על העיצובים תחול גם על כאלה שנוצרו לפני 15 שנה, משנת 2002 ולא רק מאישור החוק ואילך. מנגד ביקשו נציגי משרד המשפטים שלא לאפשר הגנה נוספת על המדגמים שתוקפם עומד לפוג, אך הסכימו, לבקשת היו"ר כבל, להתפשר על הגנה נוספת למשך 3 שנים בלבד למדגמים שתוקפם עומד לפוג. בישיבה היום ביקשו נציגי קליל להאריך את תוקף ההגנה ל-4 שנים או 5 שנים, וח"כ פרי ביקש להתפשר על 4 שנים. עו"ד נעמה דניאל ממשרד המשפטים הזכירה כי המשרד התנגד לכל הארכה וכבר התפשר על 3 שנים, והיו"ר כבל קיבל זאת וקבע כי ההחלטה על הגנה ל-3 שנים נוספות לא תשונה.
בדיון היום עסקה הוועדה גם באפשרות של החל חוק העיצובים גם על יצירות אומנותיות בהן גם דמויות הלקוחות מסרטי הקולנוע. הסוגיה עלתה כבר בישיבה הראשונה, והיו"ר כבל ביקש ממשרד המשפטים לבוא בדברים עם נציגי האמנים ונציגי חברות הסרטים האמריקניות ולמצוא פתרון שיאזן בין האינטרס הציבורי לבין השמירה על זכויות הקניין של היוצרים. היום הציע משרד המשפטים נוסח לפיו יצירות תלת ממדיות שיוצרו ביותר מ-50 עותקים לא יזכו להגנה המורחבת של חוק זכויות היוצרים, אלא יחשבו למדגם ויזכו לתקופת הגנה מצומצמת.
עו"ד חגי נצר, המייצג בישראל את חברת הסרטים האמריקנית "האחים וורנר", טען כי לפי ההצעה אם חברת הסרטים תיתן למישהו אישר לייצר 51 דגמים של המכונית של באטמן היא מאבדת את זכות היוצרים בה. עו"ד
תמיר אפורי, המייצג מפיקי סרטים אמריקנים, הסביר: "זה יפגע במסחור היצירה שהוא המקור המרכזי להחזר ההשקעה של היוצרים". בעקבות זאת החליט היום היו"ר כבל שלא לכלול את הטיפול בנושא בהצעת החוק, מאחר שסבר כי ההסדר שהוצא אינו מאוזן מספיק. הוא הבהיר כי אם משרד המשפטים ירצה הוא יוכל בעתיד לתקן את חוק זכויות יוצרים בעניין.
כמו-כן דנה הוועדה בשאלת הבעלות על עיצוב שעיצב עובד עבור מעסיקו ובעלות על עיצוב שעוצב לפי הזמנה. לפי ההצעה המקורית של משרד המשפטים, עיצוב שעיצב עובד עבור מעסיק שייך למעסיק אלא אם הוסכם אחרת בינו לבין העובד. עם זאת נציגת ההסתדרות הכללית החדשה, עו"ד ורד וייץ, אמרה כי חוק הפטנטים קובע הסדר אחר, לפיו העובד מוסר הודעה למעסיק ואם המעסיק לא השיב לה תוך פרק זמן מסוים העובד הוא הבעלים של הפטנט. בעניין זה דרש היו"ר כבל בדיונים הקודמים למצוא איזון מתאים בין העובד למעסיק, ואמר כי צריך לדאוג לכך שגם אם העיצוב הוא בבעלות המעסיק יהיה עליו לתגמל את העובד. "אני לא מבקש לפגוע במטה לחמו של אף אחד, אבל מי שלא מבין שהוא מתעשר גם בזכות עובדיו אז יש לו בעיה. אנחנו לא במאה ה-18 או ה-19, וצריך איזון שיעודד את היצירה של העובדים".
באשר לכך אושרה פשרה אליה הגיעו ההסתדרות והמעסיקים, לפיה הבעלות על עיצוב תהייה של המעסיק במידה שהעובד עשה שימוש משמעותי במשאבי המעסיק. למרות התנגדות נציגי המדינה קבע היו"ר כבל כי ההסכמות הללו יחולו גם במקרים בהם העובד הוא עובד מדינה.
באשר לבעלות על עיצוב מוזמן ביקש משרד המשפטים בישיבות הקודמות לאשר נוסח לפיו הבעלים הוא המעצב. עורכי הדין יונתן דרורי ויותם וירז'ינסקי אור, המומחים בזכויות יוצרים, טענו כי היום הנוהג הוא הפוך וכי הבעלות בעיצוב מוזמן היא של המזמין, שגם משלם עבור עבודתו של המעצב והזכויות ביצירה. היו"ר כבל אישר זאת ואמר כי כשמישהו רוכש יצירה הוא רוכש גם את הנכס וגם את הקניין הרוחני, ועבור זה הוא משלם.
עוד אישרה הוועדה בישיבות הקודמות את הסעיפים המסדירים את ההגנה על עיצובי הגופנים, לפיה גופנים יהיו מוגנים לתקופה של 70 שנה ממועד פרסומם, זאת לאחר שמעצבי הגופנים הזהירו מפגיעה בזכויותיהם אם ההגנה שתינתן להם תהייה במסגרת תקופת ההגנה על מדגם, שלפי ההצעה תעלה מ-15 שנים ל-25 שנים.
