סתימת הפיות של התקשורת נמשכת. נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון, נענתה לבקשת המשטרה ואסרה (יום ה', 3.8.17) לפרסם כל פרט על המו"מ המתנהל עם ארי הרו, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל הדברים הנמסרים במהלך המו"מ.

מן הצו עולה, כי במו"מ מוסר הרו פרטים על פרשת המתנות שקיבל נתניהו (פרשה 1000) ועל פרשת השיחות בין נתניהו לבין מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס (פרשה 2000). תוקפו של הצו עד 17.9.17, אך נסיון העבר מלמד שהמשטרה עשויה לבקש להאריכו - ובית המשפט ייענה לה באופן אוטומטי.

בתחילת השבוע הוציאה רון, שוב לבקשת המשטרה, צו האוסר לפרסם כל פרט מעדותו של מיקי גנור בפרשת כלי השיט. בשני המקרים, כפי שקורה תמיד בהוצאת צווי איסור פרסום, ההחלטות ניתנות במעמד צד אחד - המשטרה בלבד - בלא שאמצעי התקשורת אפילו מוזמנים להביע את עמדתם.

המשטרה מקבלת מבתי המשפט בסיטונות צווי איסור פרסום, בקצב של שלושה-חמישה ביום. הדבר מלמד על כך, שהמשטרה אינה מסוגלת למנוע הדלפות מתוכה - כולל בחקירות רגישות במיוחד של עבירות רצח ולהבדיל עבירות שחיתות - ולכן היא פונה לאמצעי הבעייתי של איסורי פרסום. בתי המשפט מצידם משמשים חותמת גומי לבקשות אלו, וכאמור נענים להם בלא לשמוע כלל את עמדת התקשורת, וזאת בניגוד למקובל בכל הליך אחר. הדבר חמור במיוחד משום שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד של חופש הביטוי וחופש העיסוק.