דיון בכנסת בחזקת הגיל הרך: אפליה נגד גברים גרושים

ועדת הכנסת המשותפת לדיון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התכנסה (יום שני, 6.11.17) לדיון בתיקון לסעיף בהצעת חוק שהגיש ח"כ יואב קיש. סעיף 25 בהצעה קובע כי אם לא באו ההורים בנפרד לידי הסכם בכל הקשור לעניין האפוטרופסות על הקטין, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל שש יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. התיקון לחוק שהגיש ח"כ קיש מציע לשנות את הגיל הקבוע לגיל שנתיים (במקום "עד גיל 6" יבוא "עד גיל שנתיים").

ח"כ יואב קיש אמר בדיון כי גם היום יש סיטואציות של ילדים בני שנתיים שלא מפרידים אותם מאחיהם הבוגרים והוריהם זכאים למשמורת משותפת. "אני מאמין שצריך לבטל את חזקת הגיל הרך, אבל לצערי הלכתי לפשרה בעניין הזה והצעתי להוריד את גיל החזקה לשנתיים. אמרו לי שאני עושה טעות כי המצב כיום משחק לטובתנו בבתי הדין, אבל אני חושב שיש צורך בחוק כי כל שופט מחוקק מה הוא רוצה".

הילה שי, יו"ר תנועת שווים שונים: "אנחנו רואים בהצעת החוק צעד ראשוני, אבל מבחינתנו זהו לא צעד אופטימלי. במדינות מתוקנות אין דבר כזה חזקת הגיל הרך - הורים מגיעים להסכמה או לבית המשפט שמכריע מהי טובת הילד. אם יש סחטנות הדדית, אז צריך לטפל בה".

בתגובה אמרה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), כי אי-אפשר להשוות את מדינת ישראל למדינות אחרות: "כשאנחנו מדברים על מדינת ישראל אין לנו בסיס להשוות כי הדין הדתי הוא הדין הקובע. אנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו חיים ובאיזה מחטף פוליטי הנושא הגיע לוועדה. כשעושים תיקון במקום כל כך רגיש צריכה להיות רפורמה כוללת, המצב הנוכחי מציע רק טלאי על טלאי".

ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי) המתנגדת להצעת החוק אמרה כי ביטול חזקת הגיל הרך ימשיך להיתקל בהתנגדות גורפת של חברי הכנסת בבית הזה.

יסכה מזרחי, טוענת רבנים ומגשרת, אמרה בדיון: "בשטח קודם כל מאמינים לטענות של הנשים מאשר של הגברים ואני רואה אפליה נגד גברים. מאמינים לנשים ולא לגברים. בעיני הצעת החוק מצוינת". אב גרוש הוסיף כי הוא נתקל במקרים אובדניים בקרב אבות גרושים שלא נותנים להם לראות את ילדיהם. "אי-אפשר לחכות לרפורמה כוללת. צריך לפתור את הבעיה הזאת עכשיו".

הפעילה החברתית, בובה לוי, אמרה כי היא מדברת בשם אלפי אימהות שלא יכלו להגיע לוועדה: "אותם אבות שמתמודדים על חזקת הגיל ולא משלמים מזונות, לא באים לראות את הילדים שלהם. הם מצאו פסקה בחוק שאומרת שאם תבקשו משמורת משותפת יבטלו לכם את המזונות. אני רואה מי נמצא כאן היום - אלה ילדים שאימהות שהתחננו שהאבות יגיעו לראות את הילדים שלהם. אנחנו מוותרות על המזונות רק תיקחו חלק פעיל בחיי הילדים".

עו"ד איילת ששון ממשרד הרווחה סקרה את עמדת משרדה: "אנחנו ממליצים להוריד את חזקת הגיל הרך לשלוש כי יש אפשרות להסביר לילד את המורכבות של הנושא. בנוסף, יש גם לצד זה את העלות התקציבית, משום שהורדת הגיל תוביל לריבוי התדיינויות".

עו"ד אודליה רון, יו"ר פרום משפחה ובתי דין רבניים בלשכת עורכי הדין ציינה כי לשכת עורכי הדין מקבלת את הצעת החוק אבל בשינויים משותפים. "הצעת החוק מתנהלת כבר בשטח, אך יחד עם הצעת החוק צריך גם לתקן בתקנות שיהיה מעקב כשברגע שהחזקה הזאת מתקיימת יהיה מעקב על זמני השהות עם דיווח לערכאת השיפוט".

נציגת משרד המשפטים ציינה בדיון כי נעשתה עבודה מאוד רצינית סביב הצעת החוק מתוך הבנה שזאת הצעת החוק החשובה ביותר המשפיעה על המוני ילדים ומשפחות. היא הודיעה כי שרת המשפטים מוכנה להניח מעטפת רחבה יותר להצעה.

ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד ותומכת בהצעת החוק הדגישה כי בעיניה הסיפור הוא לא תקציבי אלא תפיסתי. "אנחנו צריכים לחלץ את העגלה הזאת מהבוץ ואם אנחנו לא מצליחים לעשות את זה ברפורמה כוללת נעשה את השינוי צעד צעד".

לדברי ח"כ רחל עזריה (כולנו), "זאת לא זכות אלא חובה לדאוג לילדים שלנו. אין לנו זכויות כהורים לילדים שלנו יש את הזכות. יש כעס גדול בין הורים שמתגרשים, אך הרוב המוחלט של ההורים לא מגיע לדיון הזה כי הם באמת חושבים על טובת הילד. אנחנו מדברים על האחוזים הקטנים שלא מצליחים לחשוב על טובת הילד והם רק רוצים לנקום האחד בשני, כאשר הילד הופך להיות קלף מיקוח. אי-אפשר להוציא חוק שהייתה עליו הסכמה קואליציונית אבל יפגע ביותר מדי ילדים".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הוסיפה "יש רעים טובים משני הצדדים בקרב נשים וגברים. אתם מתעלמים שמדינת ישראל שונה ממדינות אחרות בעולם מבחינת הדין האישי שם רק דרך הדין הדתי ושם האישה מופלית לחלוטין. יש נשים שעושות ויתורים גדולים מאוד כדי לקבל את הגט מכיוון שאין שיווין התחלתי הצעת החוק צריכה לכלול את כל נושא המזונות. אי-אפשר לעשות טלאי על טלאי על טלאי וחייבים לדבר על הכל".

לדברי השופטת בדימוס סביונה רוטלוי שהשתתפה בדיון: "הצעת החוק מנסה לעשות כביכול תיקון קוסמטי - שינוי הגיל משש שנים לשנתיים, אבל זאת למעשה הרפורמה הכי חשובה בדיני משפחה בישראל. אך כך לא מחוקקים רפורמה, רפורמה צריכה להתחשב בכל המרכיבים של המשפחה, אך כשדנים רק בגיל וללא כל הנושאים הקשורים נעשה עוול להורים ולילדים. על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לאסוף נתונים שישמשו מסד למחקר ולהשוואה בין המצב שלפני חקיקת החוק למצב שלאחריו. גם משרד המשפטים וגם משרד הרווחה נרדמו בשמירה בכך שללא יצרו מבעוד מועד מסד נתונים. לא יכול להיות שהצעת חוק כזאת תבוא ללא הצעה תקציבית כאילו אין השפעה על משרדי הממשלה. העברת כל תיק שאין בו הסכמה לבית המשפט מצריכה מערך משפטי שכרגע אינו קיים, החל מהסיוע המשפטי וכלה בשופטים נוספים. זה לא הגיוני שמשרדים יפתרו את עצמם בהערכה שלא יעלו מספר התיקים". עוד אמרה רוט לוי כי אי-אפשר לבטל את חזקת הגיל הרך מבלי לקבוע הסדר חלופי.

יו"ר הוועדה המשותפת ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) הודיע כי לדיון הבא יגיעו משרדי הממשלה וחברי הכנסת המעוניינים לקדם את החוק מוכנים עם מידע מפורט לגבי ההשלכות של הצעת החוק. "אם אתם מתכוונים להעביר את החוק כמות שהוא ידי לא תהיה במעל הזה. אם רוצים לחוקק חוק משמעותי אנא תביאו את הצעותיכם. ננסה להוציא את הדבר הטוב ביותר".