גובה האגרות בתובענות ייצוגיות: "הצעה לא דמוקרטית בשירות בעלי ההון"

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה לדון (יום ג', 7.11.17) בתיקון לתקנות בתי המשפט (אגרות). כיום לא מוטלת אגרה על הגשת תובענה ייצוגית, וזאת, על-אף שלפי חוק תובענות ייצוגיות אמורות היו התקנות בעניין אגרות בהליכים לפי חוק להגיע לאישור ועדת החוקה בתוך חצי שנה מיום פרסום החוק.

התקנות המוצעות על-ידי שרת המשפטים, נועדו לקבוע אגרות להליך של תובענה ייצוגית. תובענה ייצוגית בבית משפט שלום - אגרה של 12 אלף שקלים. תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי - 24 אלף שקלים וסכום זהה לאגרה בתובענה ייצוגית כנגד רשות מנהלית.

מרבית חברי הכנסת שהשתתפו בדיון, תקפו את האגרות המוצעות. ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): "אני חוששת שהתובענה הייצוגית היא הכלי הרציני היחיד לציבור לייצר הרתעה ורגולציה פעמים רבות בנושאי צרכנות וסביבה. אגרות של 24 אלף שקלים למחוזי, יקברו לגמרי תביעות בתחומים הללו. התביעה בפרשת 'אדום אדום' של התעללות בבע"ח לא הייתה קורית אילו היה סכום כזה. השבה לציבור של מיליארדים בעקבות תעריף החשמל, מחירי הגז ועוד דברים לא היו קורים אם הייתה מוטלת האגרה".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "התובענות הן כלי לשינוי חברתי אמיתי. בטח בעבודת העמותות, בנגישות סביבה ועוד. ביחס לטענת תביעות הסרק: זה לא יכול לבוא בצורת תקנות עם סכום כה גבוה. לוקחים עו"ד ומנהלים קרב מול ענקים עם סוללת עו"ד. ולכן העובדה שנעלה את האגרה לסכום לא מבוטל, לא עומדת מול האינטרס הציבורי הגדול שתהיה אפשרות גם לקטנים לעמוד מול הגדולים. העמותות החברתיות הוחרגו אבל השאלה האם נושא הנגישות לא. לדוגמה - התביעה הייצוגית נגד חברות האוטובוסים לא הוגשה על-ידי עמותה ולא הייתה באה לעולם עם סכומים כאלו".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "כשכיהנתי במועצת העיר חולון השתמשתי פעמיים בכלי התובענות ייצוגיות. בין היתר בנושא אגרת פינוי אשפה אבל אם הייתי צריכה להשיג את המימון הזה לבד זה לא היה קורה. לכן אני מתנגדת בתוקף לאגרות הללו. התובענה היא כלי מצוין שיש לאזרח הפשוט לעמוד מול המערכת הגדולה והחזקה. אם יש התנהלות לא תקינה השופט יכול להטיל הוצאות".

ח"כ נורית קורן (הליכוד): "מי שאין לו כסף בכיס לא יוכל לתבוע. אנחנו סוגרים את הדלת לאזרחים מעוטי יכולת ואסור שתהיה אגרה גבוהה. בנוסף, תביעות נגישות חייבות להיות מחוץ לתחום".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "במקום להטיל אגרה המדינה הייתה צריכה לשלם כסף ולעודד תובענות להליכים שהמדינה הייתה צריכה לעשות בעצמה. הייתי רוצה לראות הרבה יותר תובענות ייצוגיות כאקט אזרחי. ביחס לטענה לשימוש לרעה יכול להיות פתרון של תשלום הוצאות מוגדלות אם ראינו שההליך לא היה מוצדק. שמעתם ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה וזה לא יעבור במתכונת שאתם מציעים ולכן אבקש שתחזרו לשרת המשפטים ותביאו מנגנון אחר שפותח סנקציה כלכלית על מי שמשתמש במנגנון לרעה".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אפשר למפות את סוגי התביעות הייצוגיות השונות. זה כלי חשוב למוחלשים ולגבי האמירה שלא קיים הליך משפטי ללא אגרה צריך להחריג בדיוק הליך כזה של אדם שפועל למען רבים וכל אגרה כזו היא חסם אמתי. צריך לייצר חוק מותאם ולחייב למשל פנייה מוקדמת לתיקון העוול".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "מה מקולקל שדורש תיקון. ברור שיש מי שמשתמש בחוק לרעה אבל חסימה כספית כזו אינה דמוקרטית. ניתן למצוא חסמים אחרים לצמצם את התופעה ובוודאי לא לשלול את הזכות מהאזרח הבודד והפשוט ולהשאירה בידי בעלי הממון".

עו"ד אפי נווה, ראש לשכת עורכי הדין, הצטרף לביקורת: "בנושא הזה יש טעות במשרד המשפטים ואנחנו מתנגדים לתקנות. המכשיר של תובענה ייצוגית הוא צרכני ממדרגה ראשונה כשהרגולטור נרדם לא אחת בשמירה. מי שבאמת בודק שהמוצר מכיל 100 ג' ולא 80 הן התובענות הייצוגיות. בכל הליך יש לעתים שימוש לרעה אבל ב-2012 הוגשו 1,398. בשנת 2013 הוגשו 1,205. בשנת 2014 הוגשו 1,261. בשנת 2015 הוגשו1,381. בשנת 2016 הוגשו 1,500 ובשנת 2017 הוגשו 1,217 נכון לעכשיו. אז נשאלת השאלה איזו עליה דרמטית יש שרוצים לחסל אותה? זו הצעה בשירות בעלי ההון שתשרת את אלו שלא רוצים שיטרידו אותם ואם בית המשפט לא מחייבים בהוצאות זה לא צריך ליפול על הציבור. הצענו בשעתו למשרד המשפטים להכיל אגרה כמו בתיקי נזיקין - סכום של 1,200 שקלים שקלים בפתיחת ההליך שאם מתברר שהתובענה מוצדקת הנתבע משלם את יתרת האגרה, ואם לא - התובע מחויב בסנקציה שיכולה להגיע עד 54 אלף שקלים. אז למה לא להחיל את המנגנון הזה? לא רצו את ההצעה אלא ללכת מראש לסכומים מופרכים. כשאתה נתקל בנזק של 30 שקלים תשלם 24 אלף? זה פשוט הזוי בניסיון לסגור את הענף הזה. תתחילו עם סכום נמוך ותבדקו את המגמה".

ג'וש גולדשמיד מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות: "אסור שהדבר הזה יהווה חסם כי צרכן שנפגע ב-180 שקלים לא ילך לתבוע בגלל החסם. זה יהיה נזק למחוקק זה שיש הסתלקויות ופשרות זה לא דבר רע וזה אינו מעיד על שיעור תביעות הסרק. אפשר להטיל הוצאות מוגדלות על תביעות סרק אבל לא לחסום את שער הכניסה".

אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, הציג את הצד השני למטבע: "קורה לא מעט שעורכי דין תוקעים חברות ברגעים הרגישים לפני הנפקה או השלמת מהלך ולחברה אין ברירה והיא צריכה לשלם סכומים גדולים לא ראויים רק בגלל העיתוי. אפילו אני כדירקטור בחברה ציבורית נאלצתי לאשר סכום גבוה של מיליון דולר שכולנו ידענו שהתובענה אינה מוצדקת אבל היינו במצב של בדיקת עלות תועלת שהיה שווה לנו לשלם למרות שידענו שנזכה. יש עודף רגולציה במדינה ולא סתם אנחנו מדרדרים במדד של עשיית עסקים. הסכומים נמוכים מדי והם לא ימנעו את הבעיות. אתם תראו שלא תרד הכמות וכדי לעשות מהלך משמעותי יש להעלות את הסכומים".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "יש רצון לאפשר לקבוצה גדולה להתארגן כדי להגיש תובענה נגד העוולה. הצד השני הוא שהנושא תפס תאוצה והרבה מהבקשות והתובענות הן סרק, דבר שיוצר לחץ על חברה שהיא בסדר וכשמאיימים עליה בתביעה בבית המשפט היא מעדיפה לשלם. זה פותח פתח לסחיטות לא נגמרות, וכן מעמיס על בית המשפט. שתי המטרות סותרות הזו את זו. לכן ננסה למצוא את שביל הזהב שיאפשר חומות נמוכות".

עו"ד ארז קמינץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי: "לפני עשר שנים הגענו לוועדה עם הצעת החוק ובראייה לאחור אנחנו נמצאים בנתיב הנכון. בהקשר של תובענות ייצוגיות מבלי נציג טוב שידע לפעול במערכת לא נגיע לתיקון עולם ומצד שני צריך לטפל בכשלים. למעט פטורים ספציפיים אני לא מכיר הליך בבית המשפט שלא משולמת עליו אגרה לבית המשפט. לאור האינטרס הציבורי יש הצדקה להפחתה בסכומים אבל לא לכדי אפס, דבר שימשיך את המצב של תביעות סרק".

עו"ד רני נויבואר ממשרד המשפטים: "הנחות המוצא היו שלא לחסום את הכלי של התובענות הייצוגיות אבל כן רוצים לטפל בתופעה שמיעוט שבמיעוט תיקים מגיעים לסיום ורובם: 60 אחוזים מסתיימים בהסתלקות מוקדמת כאשר יש הסתלקויות שמתוגמלות וכאלו שלא. דבר נוסף שהיה חשוב לנו הוא להיות אדישים לשלב שבו מסתיים ההליך כדי לא ליצור תמריץ. רוב התיקים נסגרים בשלב מאוד מוקדם והסעדים מינימליים וככל שהתיק מתמשך נצפה שיתקבל סעד טוב יותר לחברי הקבוצה".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד אלעזר שטרן: "החוק מחייב את שרת המשפטים להביא לוועדה תקנות של אגרות. עיקר השאלה היא מהו הסכום הנכון ומהו המודל של תשלום האגרה שלא יחסום גם את התביעות הטובות. הממשלה לא פרשה בפני הוועדה נתונים. לפני שנה תיקנו את החוק בין היתר כדי להתמודד עם תביעות הסרק והשאלה אם אין מקום לתת זמן למעקב אחרי ההשלכות של התיקון".

עו"ד אסף פינק: "רק לפני חצי שנה הצבעתם על תיקון מס' 10 כדי לצמצם את ההסתלקויות. איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבוא להציע אגרות כשאין נתונים על התיקון הזה ואין לדעת אם התיקון עבד. זה מבייש. אפשר לאסוף הנתונים בלחיצת כפתור. יש בלימה בכמות הייצוגיות. כל שנה בעשור האחרון הייתה עלייה של תשעה אחוזים והשנה תיגמר בירידה של עשרה אחוזים. הסיבות הן לדעתי תיקון מס' 10 שאמר לעו"ד שאם יגישו תביעה ייצוגית לא מבוססת השופט יקנוס אותו בצורה של מניעת שכר טירחה".