בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ליצמן בוועדת הכלכלה: "בתוך שבועות נגיש מתווה לעמידה בחוק שוטף פלוס 30" ● יבואן ציוד רפואי: "הפכנו לבנק של המדינה" ● האוצר: כדי לעמוד בחוק נדרש תקציב חד-פעמי של שני מיליארד שקל
השר ליצמן בוועדת הכלכלה [צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת]
ועדת הכלכלה התכנסה היום לישיבה מיוחדת כדי למצוא את המתווה שיאפשר לשלב את מערכת הבריאות בחוק מוסר התשלומים לספקים, שאושר בוועדה לפני כחצי שנה וקבע כי ימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30. עם זאת נקבע כי החוק לא יחול על מערכת הבריאות, אך לדרישת היו"ר כבל משרד הבריאות חויב להעביר לוועדה מתווה ליישומו תוך 3 חודשים. ליצמן: "בתוך 3 שבועות אביא מתווה לוועדה"
שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, הגיע לוועדה ולאחר ששמע את טענות בעלי העסקים הקטנים אמר כי כדי לעמוד בחוק המשרד יידרש לתקציב חד-פעמי של כמה מאות מיליוני שקלים, אך התחייב כי "תוך 3 שבועות אביא מתווה לוועדה לאחר דיון עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות". רפרנט בריאות באגף התקציבים באוצר, אורן גבע, טען כי כדי לעמוד בחוק תידרש תוספת תקציב חד-פעמית של שני מיליארד שקל.
עוד הוסיף השר: "ברור שצריך הרבה כסף כדי להקדים תשלומים, אבל אני לא מבין מה הבעיה אם קופות החולים מקבלות תשלומים 4 פעמים בחודש? אם אני אעביר להם תשלומים רק פעם בחודש גם לי יהיה סבסוד לדברים אחרים". השר ליצמן הבהירכי הוא לא מזלזל בהערכת האוצר שצריך תקציב חד-פעמי של שני מיליארד שקל, אך העריך כי מדובר בסכום נמוך יותר".
נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, רועי כהן, אמר כי במערכת הבריאות מגיעים גם ל-180 ואפילו 230 ימי אשראי. "עם כל הכבוד למצוקה הכספית של המערכת צריך להביא מזור לאותם עסקים קטנים ולא יכול להיות שלא משלמים להם בזמן. מערכת הבריאות אחראית ל-30% מהתשלומים לספקים בישראל וחייבים תוכנית לשילובה בחוק שוטף פלוס 30", אמר כהן. מיכאל שפיר, יבואן ציוד רפואי, סיפר כי העסקים הקטנים הפכו לבנק של המדינה, ואמר: "במערכת הבריאות אומרים שנקבל את הכסף 'שוטף פלוס בעזרת השם'. בכל מקום אחר איש לא מעלה על דעתו לקבל משכורת אחרי 5 חודשים".
גזבר בית החולים הדסה, מיכאל גולדברגר, טען כי בית החולים מקבל תשלום מהקופות שוטף פלוס 60 ולכן לא יכול לעמוד בתשלום שוטף פלוס 30. סמנכ"ל הכספים של בית החולים שיבא, נועה פרסטר, הוסיפה כי למרות שלשיבא יש הסכמים עם כל קופות החולים יש עדיין חוב של 220 מיליון שקל שהקופות חייבות לשיבא יותר מ-60 יום. "כשהם משלמים הם לא משלמים 100% מהחשבון וככה נשארת יתרת חוב", הסבירה.
נציג האוצר, אורן גבע, הסביר כי קופות החולים מקבלות 48 מיליארד שקל מכספי ביטוח הבריאות ומס הבריאות ב-12 תשלומים חודשיים, והשר ליצמן הוסיף כי התשלום מועבר 4 פעמים בחודש. ח"כ נחמיאס ורבין ביקשה לדעת מה היקף החובות של קופות החולים לבתי החולים מסוף 2016.
נציג קופת חולים מכבי, עידו הדרי, אמר כי הקופה יכולה לעמוד בכל מה שהוועדה תחליט, אך זה תלוי במקדמות מהמדינה שנבנו על מערכת שוטף פלוס 60. "אם יחליטו להקדים את המקדמות מבחינתנו זה בסדר", אמר. מנהלת מחלקת כלכלה בקופת חולים לאומית, אתי כהן הדר, אמרה גם היא: "מבחינתנו אפשר לעמוד בחוק אבל זה כרוך במקדמה רצינית מאוד של מאות מיליוני שקלים".
יו"ר ועדת הכלכלה כבל נענה לבקשת ח"כ גפני שהזהיר: אם המפעל ייסגר העובדים ילכו הביתה והמחזור יהיה תלוי בטורקיה ▪ המשרד להגנת הסביבה: הגשנו בקשה להעביר כסף למפעל אבל האוצר התנגד ([צילום אילוסטרציה: בסאל עוואת/פלאש 90])
סרטון שפורסם הערב, תיעד כיצד נפצע ח"כ איימן עודה - יו"ר הרשימה המשותפת, במהלך פינוי היישוב הבדואי אום אל-חיראן ▪ בשל הממצאים העולים מהסרטון, הורתה הפרקליטות למח"ש לפתוח מחדש את תיק החקירה, בתלונה שהגיש ח"כ עודה
תיעוד האירוע [צילום: מוראד סעיד/אל-ג'זירה]
איימן עודה, לאחר פציעתו [צילום: מוראד סעיד/אל-ג'זירה]
סגן שר הביטחון, ח"כ אלי בן דהן, עונה לח"כ נחמן שי, לשעבר מפקד גל"צ: "לכולם זה היה נעים ונחמד. יש לנו תחנת שידור, אנחנו מתראיינים שם וכו'. פתאום, דווקא כששר הביטחון רוצה לעשות פה צעד משפר, מוציא את תחנת השידור מהצבא, זה פתאום נהיה דבר שהוא לא בסדר" (הקרב על תחנת השידור. שי ובן דהן [צילום: משה שי ויונתן זינגר/פלאש 90])
דיון בכנסת בהצעת החוק הממשלתית להסרת תוכן שפרסומו מהווה עבירה מרשת האינטרנט ▪ ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "הצעת החוק לא תחול על קבוצות ווטסאפ והמחקרים מראים שההשפעה שלהן הרבה יותר רחבה ושבני הנוער נוטשים את פייסבוק לטובתן"
ח"כ בני בגין (הליכוד) דרש שחוק ההמלצות לא יחול על חקירות שכבר נפתחו בעניינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ▪ ח"כ דוד ביטן: "עם כל הכבוד לבגין, הוא לא יכול להצביע נגד עמדת הליכוד. הוצאתי אותו רק לשבועיים" ▪ בוגי יעלון: "התמצית המזוקקת של השפל הערכי וההתדרדרות המוסרית המבישה שמכתימה את תנועת הליכוד" ▪ לימור לבנת: "יום קשה במיוחד לליכודניקים האמיתיים" (ח"כ בני בגין וראש הממשלה, בנימין נתניהו)
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק להגנת הצומח (נזקי עזים) (תיקון - ביטול החוק), התשע"ז-2017 של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה לבטל את חוק להגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י-1950 שקובע מגבלות על האזורים שבהם ניתן לרעות עזים, משום שלטענת חבר הכנסת המציע, הוא פוגע במקור הפרנסה העיקרי של מרבית האוכלוסייה הבדואית בנגב.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון - נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע"ז-2016, של חבר הכנסת אחמד טיבי. מוצע בה לקבוע כי משך המאסר שבית משפט רשאי להמירו בעבודות שירות יהיה תשעה חודשי מאסר במקום שישה חודשים כפי שקבוע היום.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון - הצבת מכשירי החייאה במוסדות חינוך), התשע"ז-2017 - של חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה לתקן את חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר ולקבוע כי בכל בית ספר שלומדים בו מעל 250 תלמידים, תהיה ערכת החייאה אחת לפחות וכן כי בכל בית ספר תהיה ערכת עזרה ראשונה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הארכת תוקף רישיון למשדר ערוץ ייעודי), התשע"ז-2017 של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. החוק כנוסחו כיום קובע כי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין רשאית להאריך את תוקף הרישיון למשדר ערוץ ייעודי עד ליום 31 בדצמבר 2018 או עד מועד אחר שנקבע ברישיון. מוצע לקבוע כי המועצה תהיה רשאית להאריך את הרישיונות שנתנה להפעלת ערוץ ייעודי לפי שיקוליה, ללא קביעת מועד בחוק.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון - בחינת העלות לרשויות מקומיות) של חבר הכנסת רועי פולקמן וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה לקבוע כי לעניין הדרישה שהצעת חוק הכרוכה בעלות תקציבית העולה על סכום הקבוע בחוק היסוד (כ-6 מיליון שקלים חדשים) יידרש רוב של 50 חברי כנסת, כשמדובר ברשויות מקומיות, תיבחן העלות התקציבית של כלל הרשויות יחדיו, ולא של כל רשות בפני עצמה. ח"כ קארין אלהרר התנגדה: "אם ההצעה הזו הייתה בתוקף, הפרק בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות לא היה מגיע לעולם".
נציגת היועץ המשפטי לממשלה: לא להציג את מכלול הראיות בתיק לפרקליטות, זה פוגע בחקירה ובעבודת התביעה וגם באזרח ▪ אמסלם: איפה המאזן? מה עם 14,000 תיקים שסוגרים ונהרסים חיי אנשים?" ([צילום: מרים אלסטר/פלאש 90])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון - פיצויים ללא הוכחת נזק), התשע"ז-2017 של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי כנסת. מוצע בה כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל פיצויים ללא הוכחת נזק על מי שקרא בזדון, ולא באופן חד פעמי, להטלת חרם על מדינת ישראל, בשיעור של 100,000 ש"ח. כמו כן, מוצע לקבוע כי אם מצא בית המשפט שעוולה כאמור התבצעה בזדון ובשיטתיות, הוא רשאי לחייב בפיצויים לדוגמא בשיעור של עד 500,000 ש"ח. ח"כ מוסי רז (מרצ): "המטרה של החוק הזה היא לעקוף את בג"ץ, תוך אחיזת עיניים, כדי לאפשר להטיל עונש ללא הוכחת נזק. כל המטרה של החקיקה הזו היא לפגוע בישראלים שקוראים להחרמת ההתנחלויות וזו לא אנטישמיות או התנגדות למדינת ישראל אלא להפך".
ועדת הבריאות של הכנסת אישרה (יום ד', 22.11.17) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, לפיה קופות החולים לא יחויבו עוד בהחזקה של מינימום 20% באמצעי שליטה בתאגידי בריאות, אם בחרו להשקיע בתאגידים אלה.
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן ציינה (יום ג', 21.11.17) את יום המאבק באלימות נגד נשים במסגרת שני דיונים מיוחדים לסקירת תופעת האלימות נגד נשים ולבחינת יישום התוכנית למניעתה. לאחר שששה שרים שהוזמנו לדיון כבר בחודש אוגוסט לא הגיעו, החליטה יו"ר הוועדה להשתמש באופן חריג בסעיף 123 ד לתקנון הכנסת המחייב אותם להגיע ולדווח לוועדה על פעילות משרדם בתחום.
ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה (יום ג', 21.11.17) דיון ראשון להכנה לקריאות שנייה ושלישית בתיקון עקרונות המשפט העברי לחוק יסודות המשפט, שיזמו היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי ונוספים. לפי הצעת החוק, יצוין בחוק במפורש המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של חסך בחוק, כאשר לא מצא תשובה לשאלה משפטית הטעונה הכרעה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בהיקש: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות המשפט העברי ועקרונות החרות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".
ועדת הכלכלה התכנסה (יום ג', 21.11.17) כדי למצוא פתרון לזמני ההמתנה הארוכים של תלמידי הנהיגה למבחן המעשי (טסט). היו"ר איתן כבל הודה כי הוועדה לא הצליחה למנוע את המהלך, אך הוסיף כי מרגע שהבוחנים פנו לבג"ץ לא ניתן היה לעשות הרבה. עם זאת הוא הבהיר כי "חובת משרד התחבורה הייתה לדאוג שעד להפרטה הנבחנים לא יפגעו, אבל במקום זאת הוא ריסק לגמרי את הבוחנים".
מליאת הכנסת קיימה (יום ג', 21.11.17) דיון מיוחד לציון 40 שנה לביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בכנסת. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון: "נפגשתי עכשיו עם שגריר מצרים, הוא מסר לי ברכות מהנשאי א-סיסי ומשר החוץ. עצוב לי לראות את הנוכחות הדלה של השרים וחברי הכנסת באירוע כל כך חשוב. אנחנו נצטרך לתקן את זה באירועי יובל החמישים אבל אני חושב שיהיו הזדמנויות גם קודם לכן. ייתכן שאחת הסיבות היא שהתרגלנו מהר מידי, זה הפך להיות מובן מאליו אבל זה לא מובן מאליו.
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל