בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק בהרכב של תשעה שופטים ורק אם לפחות שישה מהם יתמכו בפסילתו. כך מציעים (19.12.17) שר החינוך,
נפתלי בנט, ושרת המשפטים,
איילת שקד, בתזכיר חוק יסוד החקיקה שהפיצו.
עוד מוצע לקבוע, כי בג"ץ לא יוכל לפסול חוק מטעמים פרוצדורליים הקשורים בהליך החקיקה (כמו את חוק מס ריבוי דירות, שנפסל בשל הדיון החפוז בו בוועדת הכספים). פסקת ההתגברות שבתזכיר קובעת, כי הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, ברוב של לפחות 61 מחבריה; במקרה כזה, החוק המאושרר יהיה בתוקף במשך חמש שנים, וניתן יהיה להאריכו שוב. הצעות קודמות של פסקת ההתגברות דיברו על רוב מיוחס של 65 ואף 70 ח"כים.
כל רשות שיפוטית שיתעורר בפניה ספק של ממש בדבר תוקפו של חוק, והיא תמצא שלא ניתן להכריע בעניין שבפניה בלי להכריע בשאלת תוקפו של החוק, תפנה את השאלה ישירות לבית המשפט העליון - מוצע עוד. הליך הדיון בעליון ייעשה בשני שלבים. בית המשפט יישב תחילה בהרכב של שלושה שופטים, על-מנת לקבוע אם אומנם קיים ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק ואם ההכרעה בכך הכרחית לשם פסיקה בעניין שבפני הרשות השיפוטית המפנה את השאלה. רק אם קבע כך, תובא השאלה בפני הרכב של תשעה שופטים או יותר.
לצד זאת מוצע לבצר את מעמדם של חוקי יסוד מפני ביקורת שיפוטית, כך שבית המשפט העליון לא יוכל לפסול אותם, כפי שהיה נהוג עד היום. על-פי ההצעה, הליך החקיקה של חוקי היסוד יהיה נוקשה יותר: החוקים יוגשו רק על-ידי הממשלה, ועדת החוקה של הכנסת או 20 חברי כנסת לפחות. החקיקה תיעשה ברוב של 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות, והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה ייעודית.
לדברי בנט ושקד, "הצורך בגיבוש תזכיר החוק התחזק לאחר שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון, והפרו את הסטטוס-קוו שהתקיים לאורך השנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת. בית המשפט החל לפסול חקיקה על עניינים פרוצדורליים, בעוד שבעבר הוא התערב בעילות מהותיות בלבד. כמו-כן, לראשונה בית המשפט העליון פסל סעיף בחוק יסוד". עוד הם מתייחסים לדבריה של השופטת
ענת ברון, אשר העלתה את האפשרות שבשלב מסוים ניתן יהיה להתעלם מסעיף שמירת הדינים שבחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו, המשריין חוקים שקדמו לו.
בנט הוסיף: "היום אנחנו אומרים לבג"ץ: לא הכל שפיט. בשנים האחרונות בג"ץ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי.
על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".
שקד אמרה: "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהייתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום, ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".
סיכויי הצעת החוק לעבור הם קלושים, שכן סיעת כולנו בראשות השר
משה כחלון צפויה להתנגד, ובלעדיה ספק רב אם ניתן יהיה להשיג רוב להצעה זו.
