אם הפלאשמורה היו בלונדינים - היו מעלים אותם לישראל

ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דנה (יום ב', 8.1.18) בחוות דעת מבקר המדינה בנושא יישום החלטות הממשלה בעניין העלאתם של 8,000 שארית יהודי אתיופיה שעדיין מסורבי עליה לישראל למרות סדרת החלטות ממשלה קודמות בנושא.

יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "התכנסנו לדון על גורלם של אלפי שארית יהודי אתיופיה אשר עדיין נמצאים, למרבה הצער והכעס, במחנות מעבר בגונדר ואדיס. לפני שנתיים התקבלה החלטת ממשלה להעלות את שארית יהודי אתיופיה הנמצאים במחנות, חלקם כבר 20 שנים וחלקם תקופות קצרות יותר. השהות שלהם שם היא בלתי אפשרית ובלתי מתקבלת על הדעת: לא ציונית, לא מוסרית, לא יהודית ולא אנושית. אלא שגם אותה החלטת ממשלה, באופן חריג, שאיננו אופייני לשום גל קליטה אחר, נתקעה. התברר שיש מגבלה כספית, כך שקצב העלייה יהיה רק על-פי האפשרויות והסכום שהוקצה. זה חמור ביותר, מקומם וגזעני, ובניגוד גמור לאתוס העלייה המכונן של מדינת ישראל. באופן אישי, אני מביעה מחאה על כך שאנשים אלו אינם נכללים בחוק השבות אלא בחוק הכניסה לישראל; חוק השבות הוא בעל משמעות היסטורית וציונית. משום מה רק לגבי הקהילה הזו מתעקשים על כללים פורמליסטים. לו היה מדובר באנשים שאינם כהי עור, אלא ביהודים בלונדינים, אני מניחה שהבעיה הייתה נפתרת. אני לא מתכוונת להרפות. זו לא תהיה ישיבה מקרית. אם נצטרך נעשה דיון כל שבוע. אנו דורשים מהממשלה, מראש הממשלה, שר הפנים, שר האוצר ושרת העלייה והקליטה, לקבל החלטה ברוח החלטה 716 והיא להעלות את כל היהודים הממתינים לעליה. מעולם לא הותנתה שום עליה במסגרת תקציבית. מעולם. לא עליה ממרוקו, לא מחבר העמים. בפעם הראשונה בישראל אנו רואים שנותנים מסגרת תקציבית לעלייה, כאילו זה לא חלק מציפור הנפש של החזון הציוני. זו גזענות קשה שנוגעת לצבע עורם של העולים. אני מצפה מרשות האוכלוסין לתת תשובה מהירה לממשלה באשר לפוטנציאל המועמדים לעליה, לצורך האצת התהליך וקבלת החלטת ממשלה בהקדם, עוד במסגרת דיוני התקציב הנוכחים. אחזור ואדגיש שלא צריכה להיות מסגרת תקציבית לעלייה. אם תהיה עכשיו מלחמה איש לא יבדוק בכיסים אם יש תקציב לנהל אותה. אנו גם נמצאים היום לפני דיוני התקציב, ואנחנו יודעים שיש רזרבות של 3.2 מיליארד שקלים אז שאיש לא יגיד לנו שאין כסף".

ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), יו"ר ועדת העבודה והרווחה אמר: "בסיור באתיופיה ראינו את היחס הגזעני שלנו לקהילה. צריך שהמבקר יבדוק את השוני בין עידוד העלייה בקהילות אחרות בעולם לקהילה זו. למיטב ידיעתי אין עלייה המבוססת על איחוד משפחות אלא זו בלבד. רק כשמדברים על יהדות אתיופיה מדברים על חיסול הקבוצה במקום. מי שיעז לדבר על חיסול יהדות מרוקו אני אכעס עליו מאוד. בקהילה זו יש שיקול שלא קיים לאף אחד בעולם".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "שאלת הגזענות מרחפת מעל החברה הישראלית, חיה ובועטת. כראש עיריית דימונה אני יודע שיכולתי להעלות יוצאי רוסיה בקלות ואתיופיה בקשיים עצומים. משרד הפנים והסוכנות יודעים לעשות את העבודה. הבעיה היא ברוח המפקד. ראש הממשלה ושר הפנים לא יכולים להיות אדישים לשאלה של גזענות".

הוועדה שמעה כמה עדויות מבני משפחות המחכים שקרוביהם יגיעו לארץ:

פיקרה פנטהון, פעילה במטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, בת 23 מנס ציונה, היום סטודנטית לתואר ראשון בבר-אילן. עלתה לארץ יחד עם דודתה, בשנת 1999 אמה נפטרה ואביה נותר בגונדר וממתין לעליה. סבתה עלתה לארץ בשנת 2008 אך אביה לא זכה לעלות יחד עמה. אביה, ממתין כבר 10 שנים בגונדר כדי לעלות לארץ. "כילדה לא זכרתי את אבי, לא את פניו לא את החיבוק שלו. אחרי 17 שנות פרידה טסתי לפגוש אותו, עכשיו אני מכירה את הפנים שלו ואני יודעת שאני לא לבד. זה אבסורד שכולנו פה והוא תקוע שם. סבתי מבוגרת, המצב שלה מתדרדר מיום ליום, הייתי רוצה שאת הבן שנותר לה באתיופיה היא תוכל לראות שוב לפני שהיא הולכת חס וחלילה לעולמה. אני לא רוצה שאבא שלי יבוא לביקור, אני רוצה שיעלה לארץ כפי שמגיע לו. שרתי בצה"ל, הייתי קצינה במודיעין, מתסכל אותי לדעת שהמדינה שאת מדיה לבשתי בגאווה מונעת ממני לחיות עם אבא שלי".

סמ"ר יטייש מיכל איילו, חיילת: "אני חיילת בסדיר, נאבקת בשביל אבא שלי ועוד שלוש ילדות שנותרו באתיופיה. אני היחידה בארץ: הורי התגרשו, אמי התחתנה ועלתה לארץ עם בעלה החדש, ואבי הביולוגי נשאר שם. הוא התחתן עם נוצרייה למרות שהוא יהודי מדורי דורות. הוא נמצא שש שעות מגונדר. הוא שם בגלל המצב הכלכלי, הוא לא יכול להרשות לעצמו לגור בערים הגדולות. אני מבקשת בשבילו, אני רוצה להיות ילדה רגילה, אני לא רוצה להעביר את חיי במאבק, אני רוצה לראות את אבא שלי. אני לא יכולה לחבק אותו, לספר לו כמה קשה לי בצבא. החלום שלי זה להיות ילדה רגילה".

סורפל עלמו, ממטה המאבק למען העלאת יהודי אתיופיה: "כשעלינו ארצה, נשארו מאחור שלושה אחים שלא עלו. מה שאמרו לנו בסוכנות זה שבגלל שהם מעל גיל 18 הם יעלו מאוחר יותר. מאז אנו מחכים 18 שנה שיעלו. אבא שלי נפטר בלי שזכה להתאחד עם הילדים שלו. שרתי בצבא בצוק איתן, מה אתם רוצים מאתנו? משפחות מברזיל, מארה"ב כולם באים יחד לארץ. 30 אלף עולים כל שנה ממדינות שונות ורק לנו מוציאים את המיץ. אבא שלי לא זכה לחגוג את החג עם הילדים שלו. יהודי ברה"מ עולים עם שרשראות של צלב ואיש לא בוחן אותם. רק אותנו בוחנים. למה אני בגיל 22 צריך להתעסק בעליה במקום לדאוג לעתיד שלי".

יונתן צ'קול, ממטה המאבק למען העלאת יהודי אתיופיה: "אני עתודאי שנה ג' בצה"ל. אני פה עם אימא שלי, שאמה שלה נותרה מאחור יחד עם הדודים שלי. אין לי זיכרונות מסבתא, אבל לאימא יש. סבתא שלי מבוגרת, ואני לא יודע אם נזכה לראות אותה שוב. אימא שלי מחלקת את המשכורת שלה לשתי משפחות - חצי ממנה היא שולחת לאתיופיה. בתור סטודנט אני מקבל מיילים של משלחות לארץ: בואו תעודד את ישראל בתפוצות, בוא תעודד משפחות באירופה לעלות לארץ - זה אירוני. לא מקיימים את הזכות הבסיסית שלי לחיות עם משפחתי, אבל רוצים שאני אסע לאירופה לשכנע אנשים לעלות לארץ".

הילה סעדיה ממטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה: "כרגע אני מדברת בשם 8,000 ממתינים שמלאי תקווה לעלות ארצה. המשפחות שלצדנו ממתינות להם ומחכות שרשות האוכלוסין תיתן אישור לעלייתם. לפני שלוש שנים התקבלה החלטה 716 שקבעה קריטריונים לעליה. הוגדרו קריטריונים ברורים. 60 יום ניתנו לוועדה להגיש המלצות להסדרת הנושא - וזה פשוט לא קרה. הם זנחו את יהדות אתיופיה והתעלמו מההחלטה הזו. זו העלייה היחידה שלא ניתן לה מענה. אני אישית אמרתי קדיש על הקברים של יהודי אתיופיה שלא זכו לעלות. מ-2015 נפטרו מאות יהודים באתיופיה. מי ייקח את הדין על היהודים הללו. סבא של יונתן צ'קול נפטר במהלך ההמתנה לעליה. כולם פה מסירים אחריות. מי האבא של החלטת הממשלה הזו? הקברים הללו שמתווספים באתיופיה ממשיכים להתווסף בזמן שאנו יושבים כאן".

ליאורה שמעוני, מנהלת החטיבה לענייני חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה, אמרה בדיון: "מדובר על ריכוז צאצאי יהודים שבמהלך ההיסטוריה התנצרו ונקראים הפלאשמורה. בני קהילה אינם זכאים לעלות מחוק השבות אלא רק מחוק הכניסה לישראל בשל העובדה שאותם אנשים התנצרו. בשנת 2003 התקבלה החלטת ממשלה להעלות את כל בני הפלאשמורה אולם בהחלטות לאחר מכן, הוחלט לממש את העלייה רק במכסות בהתאם לתקציב".

ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), יו"ר ועדת העלייה והקליטה, אמר כי המדיניות עד 2013 הייתה להעלות את מי שיהודי מצד אמו. באוגוסט 2013 הסתיימו הזכאים לעלייה על-פי האם לפי נתוני הסוכנות. נותרה רשימה של הקהילה אך ללא הוכחת יהדות. ב-15.11.15 התקבלה החלטת ממשלה 716, פה אחד, להעלות את הממתינים במחנות. באוגוסט 2016, התקבלה החלטה 1911 ובה הוחלט להעלות על-פי קריטריונים של קרבה ראשונה 1,300 ממתינים בלבד, במהלך שנת 2017, ואכן כולם הגיעו. בהחלטה בסעיף 5 נקבע כי: אם משרד הפנים רואה שיש יותר או פחות מ-1,300 על-פי אותם קריטריונים - משרד הפנים יביא את הנושא לדיון מחודש בממשלה. הכדור אצל שר הפנים, שלא הביא את זה לדיון נוסף. אם הייתה קהילה דומה באירופה באמריקה מזמן היו מביאים אותם, לא היו מדברים על תקציבים, היו מקבלים אותם עם שטיח אדום בשמחה".

עמוס הראל, מנהל אגף מרשם ומעמד ברשות האוכלוסין: "אני עוסק בנושא מ-2010. יש להגיד בצורה ברורה: אנו פועלים כדרג ביצוע למימוש מדיניות לפי חוק או החלטות ממשלה. אין באמצע. אני לא רוצה שיאשימו את הפקידות המבצעת. יש את חוק השבות ואת חוק הכניסה. אני לא בוחן אם אדם התפלל שחרית או עבר מילה. זכאות לעליה היא לפי חוק השבות, הוא חל על אתיופיה וכל מדינה אחרת. אין אדם אחד שזכאי לפי חוק השבות ולא מקבל זכות לעלות. באתיופיה חל חוק השבות ואין אתו בעיה. חוק אחר הוא חוק הכניסה לישראל. הקבוצה הזו שאנו מדברים עליה היא אינה זכאית לפי חוק השבות מכל מני סיבות. אולי היו יהודים כשרים בעבר. זה לא חשוב. חוק השבות לא חל עליהם. ואז מגיע חוק הכניסה לישראל. חוק השבות מדבר על היותך יהודי, בן ליהודי, או נכד ליהודי. שלושה דורות, כולל מצד האבא. המצב היום הוא שצריך החלטת ממשלה. ההחלטה האחרונה דיברה על 1,300 איש, והיא בוצעה. עכשיו אנחנו ב-2018. כדי להתחיל לעבוד ולהביא אנשים נוספים אנו צריכים החלטת ממשלה. משרד ראש הממשלה מוביל את ההחלטה הקודמת והוא יוביל את ההחלטה הבאה. אם ביום ראשון תהיה החלטת ממשלה, ביום שני אנחנו יוצאים לדרך. נוכל לתת מספרים תוך כמה ימים, זה לא מסובך לעשות את זה. אבל לא כל הפוטנציאל יאושר כי חלק לא יענו על הקריטריונים. לא בדקנו את כל ה-9,000. אנו צריכים כמות אנשים יותר גדולה כדי לבחון את הבקשות".

ד"ר הילה טל-אביטן, ראש תחום חברה במשרד ראש הממשלה ומרכזת החלטת הממשלה 1911, אמרה כי המכתב כלל בקשה ממשרד הפנים ליידע את הממשלה כמה אנשים עומדים בקריטריונים להמשך העלאה. הנתונים והבקשה הרשמית נדרשים על-מנת שהממשלה תוכל להכריע על המשך יישום החלטה 1911: "לא מדובר על כלל 8,000 הממתינים, אלא אך ורק על הורים שלא נכנסו. העלאת יתרת הקבוצה תידון במסגרת דיוני התקציב לשנת 2019. לא תהיה כניסת יהודיים מאתיופיה ללא החלטת ממשלה. אנו מקווים לקבל תשובה עד לישיבת הממשלה ביום ראשון".