הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד) ממשיכה להכין הלילה (יום ה', 25.1.18) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק התקשורת ולהסדיר את הערוצים הייעודיים.

ההצעה הוגשה על-ידי ח"כ שרן השכל (הליכוד), שהסבירה כי היא מקדמת את ההצעה מהר ככל האפשר כדי לסייע לערוץ 20 (ערוץ המורשת לשעבר - בבעלות יצחק מירילשוילי, אבי בר ואנשי עסקים נוספים).

נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים - עו"ד אלידור בליטנר (שהדגישה כי דבריה משקפים את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה - אביחי מנדלבליט), מתחה ביקורת על הדרך החפוזה שבה מקודמת הצעת החוק: "עולות פה הצעות מהיום למחר תוך כדי דיון ומבלי שכל הפרטים מובנים וכשאין שום נוסח. ההצבעה היא על עקרונות וזה קשה עוד יותר. משנים סדרי בראשית בחקיקת תקשורת בלי דיון ציבורי מספק, שנחוץ במיוחד. לפיכך, עמדתנו שמדובר כאן בתהליך לא תקין".

עו"ד בליטנר הותקפה על דבריה בידי ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) וחברי הכנסת קיש והשכל (הליכוד). זמן קצר לאחר מכן הגיע לאולם הישיבות יועץ שרת המשפטים איילת שקד, גיל ברינגר, שהסלים את המתקפה על נציגת משרדו: "שרת המשפטים ביקשה שאומר בשמה את הדברים הבאים: עמדת שרת המשפטים היא שהליך החקיקה תקין ונעשה ביסודיות. היא מבקשת שתמשיכו לעבוד. שרת המשפטים לא חושבת שנציגת משרדה אמורה לתת ציונים לכנסת ביחס לטיב הליך החקיקה. שרת המשפטים סבורה שראוי היה אם הדברים כלל לא היו נאמרים".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, התייצבה להגנת נציגת משרד המשפטים המותקפת: "דבריה של עו"ד בליטנר נאמרו באומץ רב שכן התגובה הייתה ברורה", הדגישה. סגנית הממונה על התקציב במשרד האוצר, שירה גרינברג, תמכה גם היא בנציגת משרד המשפטים. "בנושא הזה חשוב מאוד לחזק את שומרי הסף ולא לתקוף את עובדי הציבור".

גם ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) הביע תמיכה בדברי עו"ד בליטנר: "החיפזון מהשטן", הוא הזהיר. "לתהליך הזה יש השלכות מרחיקות לכת על שוק הטלוויזיה בישראל. נכנסתי לדיון כי רציתי שתהייה טלוויזיה בשפה הערבית בישראל, אבל יש פה סוגיות מהותיות שמחייבות קבלת עמדת משרדי האוצר והמשפטים".

ח"כ קיש אמר לפריג' בתגובה: "אם עוד לא הבנת, אם החוק הזה לא עובר עוד חודש אין הלא TV" (ערוץ ישראלי ייעודי בשפה הערבית - בבעלות רשת - זכיינית ערוץ 2, חברת ענני תקשורת, בעלי אתר האינטרנט הערבי-ישראלי פאנט ואנשי עסקים נוספים). ח"כ פריג' ענה: "אל תתפוס אותי ביד הכואבת. אל תנצל את המצב".

את הליך החקיקה החפוז תקפה גם ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר - יו"ר המכון לרפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא שיגרה לח"כים חוות דעת מפורטת, בה נכתב: "הוועדה מתנהלת בחיפזון, בשעות לא שעות, ובצורה שאינה מאפשרת דיון ציבורי ומהותי בנושאים חיוניים לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית. ללא בדיקה של ממש בנוגע להיתכנות כלכלית של התהליכים שהיא מציעה, תוך ניסיון להציע הסדרים לא ריאליים וללא הסברים משכנעים של ההסדרים אותם היא בוחרת, ללא הכנת עמדה מסודרת של הממשלה וללא נוסח חקיקה. התוצאה המיידית של תהליך זה, כפי שאנו רואים בשבועיים האחרונים, היא חטיפה מן הגורן ומן היקב. כל שחקן מבקש את ליטרת הבשר שלו ומקבל אותה, וזאת ללא ראייה רחבה של ההשלכות של תהליך בעייתי זה הן על השוק כולו, והן על עתיד המערך הרגולטורי. הוועדה מנסה גם להוביל מהלך שלפיו יתאפשר לבעלים זר להחזיק 74 אחוזים מערוץ טלוויזיה, בעוד כיום מתאפשר לבעלים זר להחזיק 49 אחוזים בלבד. הסכנות החמורות הנשקפות לציבור מריכוז בעלויות יחמירו ויחריפו אם השליטה בערוצים תהיה של אזרחים או חברות זרות, או אם ידובר בבעלים שיש לו 74 אחוזים מן האחזקות או מהשליטה. אלה, בתורם, עשויים להוביל למצב שבו רגולטורים או מחוקקים לא יוכלו לעמוד בפני הכוח המדובר. ועלינו לזכור: שוב, אין מדובר אך בכוח כלכלי - אלא בכוח שיש לו תרגום פוליטי משמעותי".

ח"כ יואב קיש דחה את טענותיה של ד"ר אלטשולר: "אני דוחה מכל וכל את האמירה כאילו החקיקה נעשתה פה בחיפזון. ישבנו שעות, הקשבנו לכל הטעות, כל מי שרצה לדבר בפני הוועדה קיבל את זמנו. תמיד באים אל חברי הכנסת בטענות שהם בטלנים ולא עובדים, ועכשיו מתלוננים שאנחנו עובדים קשה. האבסורד פה עולה על גדותיו. אני דוחה מכל וכל את הפתיח של המכתב כאילו נעשה פה הליך חפוז. אם לעשות חקיקה בחמש וחצי אחרי הצהריים זה שעות לא שעות, אז יש לנו בעיה. הכנסת תעבוד ותמשיך לחוקק גם אחרי הצהריים וגם עד הלילה. אני מציע שתוציאי חוות דעת שהכנסת עובדת".