מספר המשפחות בישראל בשנת 2016 נאמד בכ-2.02 מיליון, מהן כ-1.61 מיליון משפחות שבראשן עמד יהודי (כ-80%), וכ-356 אלף משפחות שבראשן עמד ערבי (כ-18%). מגורים במסגרת משפחה גרעינית הם הנפוצים ביותר - כך עולה מנתונים שמפרסמת (יום ג', 13.2.18) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לרגל יום המשפחה.

באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (כ-64%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (46%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות שבהן זוג בלבד (כ-28%) בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (כ-11%). אחוז דומה של משפחות חד-הוריות (עם ילדים בכל גיל) נמצא הן באוכלוסייה היהודית הן באוכלוסייה הערבית (כ-12% וכ-11%, בהתאמה).

המשפחות הערביות גדולות יותר מהמשפחות היהודיות, אך בקרב שתי האוכלוסיות נמצא דפוס דומה, של עלייה במספר הנפשות הממוצע למשפחה ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר.

במחוז תל אביב היה האחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (כ-34%) והאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (כ-40%).

במחוז הדרום היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 - 7.7%, בהשוואה לאחוז הארצי - 6.1%.

באזור יהודה והשומרון היה האחוז הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 (כ-69%), בהשוואה לאחוז הארצי - כ-49%.

הערים הגדולות: בבית שמש ובבני ברק היה אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17. באשקלון ובבאר שבע היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. בתל אביב-יפו היה האחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים.

מס' הנפשות הממוצע במשפחה: 3.72 נפשות

• בשנת 2016 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות, בדומה לשנים האחרונות. במשפחה שבראשה עומד יהודי היו 3.56 נפשות בממוצע, ובמשפחה שבראשה עומד ערבי - 4.57 נפשות בממוצע.

• כשליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר לעומת כ-11% בקרב המשפחות היהודיות.

• בערים הגדולות (המונות 100 אלף תושבים ומעלה) ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בערים בית שמש, בני ברק וירושלים (5.04, 4.52, 4.29 נפשות למשפחה, בהתאמה). נתונים אלה גבוהים בהשוואה לממוצע הארצי (3.72).

• ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה במחוזות המגורים השונים נמצא באזור יהודה והשומרון (4.74 נפשות למשפחה), פי 1.5 מאשר במחוז תל אביב (3.25).

יותר משפ' ערביות בנות 4 ילדים

• כ-2.68 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (כ-92%), והיתר התגוררו עם הורה אחד בלבד.

• המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 למשפחה עם ילדים בגיל זה, עמד בשנת 2016 על 2.42 (2.36 באוכלוסייה היהודית ו-2.70 באוכלוסייה הערבית).

• שכיחותן של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוהה פי 1.6 בהשוואה לאוכלוסייה היהודית.

בראש רוב המשפחות החד-הוריות עם ילדים עמדה אישה

• ב-2016 היו כ-123 אלף משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 (כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17), ובהן כ-219 אלף ילדים (עד גיל 17).

• המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות בישראל היה 1.8, בהשוואה לכ-2.5 במשפחות עם שני הורים.

• מהשוואה בינלאומית עולה כי ממוצע מספר הילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות בישראל, גבוה ביחס לכמה ארצות כגון ספרד, גרמניה, אוסטרייה הולנד ודנמרק, אך נמוך בהשוואה לארה"ב ולנורווגיה.

• בראש כ-90% מן המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 עמדה אישה.

• ביותר ממחצית (58%) מהמשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, ראש המשפחה היה הורה גרוש/ה, בכ-18% - רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות), בכ-15% -נשוי/אה אך חי/ה בנפרד וביתר אלמן/ה - 9%.

• בשנת 2016 היו 21.1 אלף אימהות רווקות חד-הוריות לילדים עד גיל 17, שהן כ-19% מהאימהות החד-הוריות עם ילדים בגיל זה.

ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית: 15,805 ש"ח

• בשנת 2016 ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משקי בית בישראל הייתה 15,805 ש"ח. משקי בית עם ילדים הוציאו בממוצע פי 1.4 ממשקי בית ללא ילדים (18,744 ש"ח ו-13,411 ש"ח, בהתאמה).

• אחוז ההוצאה על מזון מסך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת במשקי בית עם ילדים מעט גדול יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים ילדים - 17.2% בהשוואה ל-16.1%, בהתאמה.

• משקי בית עם ילדים מוציאים יותר מפי שניים מההוצאה של משקי בית בלי ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור (2,752 ש"ח, שהם 14.7% מסך ההוצאה, לעומת 1,129 ש"ח, שהם 8.4% מסך ההוצאה, בהתאמה).

• ההוצאה של משקי בית עם ילדים על סעיף החינוך עמדה על 1,587 ש"ח. ההוצאות הגדולות ביותר היו על מעונות יום, משפחתונים וגנים פרטיים - 472 ש"ח (שהם 29.8% מסך ההוצאות לחינוך), על חוגים ושיעורי עזר- 321 ש"ח (20.2%) ועל צהרונים- 154 ש"ח (9.7%).

• במשקי בית עם ילדים אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות מסך ההוצאות לתצרוכת נמוך יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים (4.7% לעומת 6.8%, בהתאמה).