ועדת הכלכלה החלה (יום ג', 27.2.18) להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק התקשורת מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים), העוסק בתיקונים לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ותיקונים לחוק התקשורת, שנועדו להקל על הרגולציה בשוק השידורים בעקבות המעבר מזיכיונות לרישיונות.

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, אמרה כי ב-2016 עמדו הכנסות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית על 3.7 מיליארד שקל והכנסות מפרסומות בשוק הטלוויזיה באותה שנה עמדו על 1.4 מיליארד שקל. לדבריה, הוט מחזיקה ב-51% מהשוק, יס ב-38%, סלקום ב-10% ופרטנר ב-2%. רכזת תקשורת באגף התקציבים, רעיה עדני, אמרה כי ההצעה תתאים את הרגולציה לעולם תחרותי, שבו הלקוח קובע ויש לו אלטרנטיבות. לדבריה, "כיום יש רגולציה על כל מבצע לצרכן ועל כל ערוץ שעולה, שאינה מתאימה לעולם תחרותי ודינמי ולכן צריך לצמצם את מעורבות הרגולטור בתוכן המשודר ובתוכן הפרסומות ואנחנו מאמינים שהתוצאה תהיה הוזלת חבילות השידורים לציבור ועידוד התחרות".

היו"ר איתן כבל אמר בתגובה כי "הרפורמה הזו היא חצי כוח מנקודת המבט של הצרכן, ואסור שנמצא את עצמנו במצב שאנחנו מחליפים את השם של 'חבילת היסוד' בשם אחר. החבילה הזו היא אחד הבלופים הכי גדולים שפגעה בצרכנים, וצריך להעביר אותה מהעולם ואסור שנקבל עוולה גדולה יותר".

נציג מועצת הכבלים והלווין, יונתן בייסקי, אמר כי חלק מהדברים שהוצגו על-ידי האוצר לא נכונים וכי ב-3 השנים האחרונות המועצה התערבה בתוכן פעם אחת בלבד. הוא הוסיף כי מה שחסר בהצעה הוא הסדרת המשדרים על גבי האינטרנט. היו"ר כבל אמר בתגובה כי יתבע ממשרד התקשורת להניח בפני הוועדה הסדרה בעניין.

הבמאי יריב הורוביץ אמר כי נפגש בשבוע שעבר עם "40 במאים שמייצגים 100% מהתעשיה, מבחינתם הם לא מצליחים להתפרנס ואפשר לסגור את העסק ממילא". היו"ר כבל הבהיר כי לא יאפשר שום פגיעה ביוצרים והורביץ הוסיף כי גם אם לא תהייה פגיעה הבמאים לא מצליחים להתפרנס. "מורידים אותנו לזנות, ניסינו לדבר עם פילבר וזה בכלל לא עניין אותו", אמר. נציג המפיקים, אסף אמיר, הוסיף: "אין שום דבר שפועל לטובת האזרח צופה הטלוויזיה". מנכ"ל אקט, איתמר מימון, התייחס לפרשיות האחרונות שנחקרות בימים אלה ואמר: "ימים קשים עוברים על שוק התקשרות כשאנחנו מבינים מה היה האינטרס של המשרד בשנים האחרונות, והמצב הזה ממשיך עם סיוע רק לתאגידים ולטייקונים. כל אלה שיש להם לוביסטים יושבים פה רגועים. מה שקורה במסדרונות בתי המשפט צריך להדליק לכולנו נורה אדומה".

יו"ר ועד עובדי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מתחה ביקורת על הכוונה לסגור את מרכז השידור והבקרה וציינה כי הרשות כבר התייעלה ופיטרה 30 עובדים, ועל הכוונה להוריד פיקוח על פרסומות שלדבריה זה נוח למשדרים אבל פחות נוח לציבור.

המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, מימון שמילה, אמר כי מרכז הבקרה הוא צוואר בקבוק וכשהוא נופל כל השידורים נופלים. הוא הוסיף כי היום הערוצים, גם התאגיד, רוצים להעביר את השידור ישירות להוט ויס ולחסוך עלויות. עוד הוא ציין כי ההצעה עברה בממשלה וכל המשרדים מחויבים לה, ולוועדת פילבר היו שותפים אנשים ראויים רבים שלא ניתן להטיל בהם דופי. היו"ר כבל אמר בתגובה כי לא ניתן להתעלם מאווירה והמעשים שבימים אלה פותחים מהדורות, אך ביקש לשמור על כבודם של נציגי הממשלה.

יו"ר מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב ברקוביץ, תהתה מה יקרה כשבשעה חמש בערב תשודר פרסומת סקסיסטית שילדם בני 10 יצפו בה והרשות לא תוכל לפקח עליה. "הפרק הזה הוא פרק איום ונורא ואני לא מביא את הבהילות של הממשלה להביא אותו בחוק ההסדרים. צועקים כותרות על פתיחת השוק ומצד שני מטילים רגולציה כלכלית קשה, פוגעים ביוצרים ובערכים שעליהם אמורה להיות מושתת רגולציה. האוצר רואה כסף ולא ערכים. ראינו את מה שקרה לעדן בן זקן ובמקום לחשוב על הרגולציה הנדרשת באינטרנט הופכים את הטלוויזיה לאינטרנט ולבית זונות", אמרה. גרינברג הגיבה על הדברים ואמרה: "בושה וחרפה שכך מדברת יו"ר הרשות ומטעה את הוועדה".

היו"ר כבל סיכם ואמר כי "הלוואי והייתה פה מהפכה אמתית. אם השר רצה להיטיב באמת ולהקל על הערוצים הוא יכול היה לוותר על החובות של הגופים השונים למדינה. שם נמצא הכסף האמתי ולא בעור יצירה כזו או אחרת. המדינה פיצלה את הערוצים אבל לא התמודדה עם זה כמו שצריך, וזה עלול להביא לכאוס שירסק את השוק. באשר למרכז השידור אני דורש לדעת מה המשמעות של סגירתו ולא אאפשר שעובד אחד יפוטר. בשורה התחתונה נדרשת טלטלה בשוק ואם זה לא יקרה נמצא עצמנו בפני שוקת שבורה".