ועדת הרפורמות המשיכה (יום ב', 26.2.18) את דיוניה בפרק ב' (בנקאות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018.
בפרק הבנקאות מוצע לקבוע הוראות שיאפשרו ללקוחות הבנקים להעביר את הפעילות הפיננסית המתנהלת בחשבונם, לרבות בכרטיס האשראי שהבנק הנפיק, מהבנק שבו מתנהלת הפעילות האמורה לבנק אחר, באופן נוח וללא סיכון. העברת פעילות הלקוח תתבצע ללא עלות ללקוח, באמצעות פניית הלקוח, לרבות באופן מקוון, לבנק שאליו הוא מבקש להעביר את פעילותו.
יושב-ראש הוועדה
רחל עזריה פתחה את הדיון ואמרה: "אנחנו ממשיכים את הדיו ברפורמה הניוד בין הבנקים. הניסיון בעולם מוכיח שרפורמות כאלה מורידות מחירים ומשפרות את השירות והמוצר שהלקוח מקבל. הם יקלו על לקוחות לעבור לבנק עכשיו ולהשיג תנאים משתלמים יותר גם אם נשארים בבנק הישן. זהו צעד חשוב וקריטי לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות. מספר סוגיות שהעלנו בדיון לפני שבוע, ונבקש התייחסות אליהן: קיצור פרק הזמן עד לתחילת יישום החוק, ההגדרה העמומה של מעבר נוח ובטוח בין בנקים, הגדרה של סנקציות שיוטלו על בנקים שלא יעמדו בהוראות החוק והסדרת האחריות לגבי המערכת של המעבר".
לנושא לוחות הזמנים השיב כפיר בטט, מאגף התקציבים במשרד האוצר: "היינו רוצים שכבר מחר בבוקר זה יתאפשר, אבל בדקנו שוב את הדברים, ואנו לא רואים רמת סבירות גבוהה להתרחשות הדברים בפחות משלוש שנים, גם בהתבסס על לוחות הזמנים של מהלך דומה בבריטניה". טל הראל מהפיקוח על הבנקים הוסיפה: "שלוש השנים לא נקבעו שרירותית אלא אחרי חשיבה ובדיקת ישימות החוק. מאחורי הקלעים זה עוד לא בשל, ואנו בתהליכים לברר מה הנפקות של המהפך הזה מבחינה בנקאית ומשקית. זו לא הרפורמה היחידה שחלה על הבנקים, והסביבה הזו היא פעילה מאוד רגולטורית, אם לגבי נתוני אשראי ואם ליישום חוק שטרום, למשל. אנו לא רוצים לחוקק חוק שייקבע שנה ליישום ושהבנקים לא יעמדו בו, אלא משהו שייצא לפועל בזמן שהוגדר".
לעניין הנוסח השיב עו"ד עמיהוד שמלצר מהלשכה המשפטית באוצר: "בעקבות הערות הוועדה הגדרנו שהמעבר יהיה נוח, אמין ומאובטח - כך שההגדרה תבהיר שהלקוח יכול גם לדעת שכל החשבון יועבר בקלות בין הבנקים, וגם ללא חשש מחשיפת מידע פרטי".
עו"ד שמלצר גם אמר כי נוסף לחוק סעיף המגדיר 50 אלף ש"ח קנס על שלושה מקרים: הבנק לא יאפשר ללקוח להעביר את חשבונו, הבנק יגבה כסף עבור ההעברה או הבנק לא יבצע את ההעברה תוך פרק הזמן שייקבע. בנוסף הוכנס גם סעיף, שהוא בגדר סעיף סל, ומאפשר לנגיד בנק ישראל לקבוע כי בנק עבר על הוראה מהוראות החוק וגם כאן לראות זאת כהפרה.
לעניין הסדרת האחריות חזרה עו"ד לירון מאוטנר ממשרד המשפטים על ההסבר שנתנה בדיון הקודם, כי בהחלטת הממשלה שעיגנה את קידום החוק סוכם כי סוגיה זו רחבה מדי ולא תספיק להיות מלובנות בלוח הזמנים של חוק ההסדרים ותטופלו עד כניסת החוק לתוקף.
ח"כ
חיים ילין (יש עתיד): "החוק הוא נכון והוא חלק מתפיסה שאני מסכים לה. אני בעד להעלות את הקנס גם למאה אלף ש"ח לעבירה. כמו-כן, לא השתכנעתי בצורך לתת שלוש שנים ליישום או בצורך לקבוע כאן בנק המחזיק 5% מהשוק כנכלל ברפורמה, בעוד בהפרדת הבנקים קבענו 10%. ולבסוף, חסר לי פה הצד של הפיקוח של הכנסת בכל ההליך הזה, וזה קריטי לדעתי שכללים יקבעו יובאו לאישור ועדה בכנסת".
אלה גולן, ראש החטיבה הבנקאית בבנק הבינלאומי: "ההגנה שאנו מעדיפים היא להיכנס ליישום של החוק מאוחר יותר, אחרי שהבנקים הגדולים כבר ילמדו, והמערכת תהיה מסודרת ולא בגדר ניסוי, על-מנת שאנחנו נוכל להיכנס להתחרות בבטחה". עו"ד לינור דויטש, לובי 99: "בנק עם 8% מהשוק הוא קטן רק ביחס לשוק המאוד ריכוזי בישראל, הוא ממש לא בנק קטן. כאן האינטרס הוא שכל הציבור יוכל לעבור בנק בלחיצת כפתור, והחרגה של בנק תחריג חלק מהציבור. מה גם שבנק כזה גם לא יוכל לקבל לקוחות דרך המערכת, אז זה גם נגד האינטרס של הבנק מבחינה תחרותית".
