|
צריך לדאוג לביטוח [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
המדינה, כחלק מהמלחמה בתאונות הדרכים, הציבה רף עליון של לא יותר מ-375 הרוגים בתאונות דרכים בשנת 2009. אנו מקשיבים ברדיו לפרסומות של "תנועת אור ירוק" וממשיכים בנהיגה, אולי חלקנו מורידים לשנייה את הרגל מדוושת הגז, אך חיינו ממשיכים. כל הרוג והרוג ממיט אסון על המשפחה ומשאיר את בני המשפחה להתמודד לבדם עם הטראומה בהמשך החיים. לצד הטראומה והצער, נפער גם בור כלכלי שיש להבין ולקחת אחריות עליו מבעוד מועד.
מבחינה כלכלית גרידא, ניתן לחשב את מחירו הכלכלי של האדם. הנושא מועלה לדיון כאשר יושבים סוכני הביטוח עם לקוחותיהם ומנסים להגיע לסך הכיסוי הנדרש בפוליסת כיסוי למקרה מוות - פוליסת ריסק. השאלה היא: כמה כסף נדרש למשפחה להמשיך את אורח חייה בקרות מקרה מוות לאב או לאם המשפחה?
החישוב שיש לקחת בחשבון, מתבסס בעיקרו על פרמטרים של הוצאות המחיה והכנסות של המשפחה, מעבודה או ממקורות חיצוניים.
ניקח כדוגמה בני זוג להם שלושה ילדים והמרוויחים יחדיו 14,000שקל נטו, כאשר המפרנס או המפרנסת העיקריים מרוויח 8,000 שקל נטו, והמשני מרוויח 6,000 שקל. בעת מקרה מוות למפרנס הראשי, המשפחה מאבדת הכנסה חודשית של 8,000 שקל, אך מנגד אינה יכולה לקצץ בהוצאות הקבועות של המחיה (תחזוקת בית, מזון, ביגוד), וכן בהוצאות גידול הילדים. ניתן אומנם להוריד את ההוצאות הפרטיות של המפרנס שכבר איננו, אך מדובר בקיזוז קטן יחסית להוצאות הקבועות. מאידך-גיסא, המשפחה עברה להיות משפחה חד-הורית והמפרנס הנותר ירצה עם הזמן להמשיך לעבוד ולהמשיך את חייו, יזדקק לעזרה נוספת, דבר שיתבטא גם בהוצאות כספיות (שכירת מטפלת חלקית לילדים וכדומה).
חישוב של ההכנסה שהופסקה, ושכלול של תגמולים ממקורות חליפיים כמו ביטוח לאומי, או ביטוח חובה במקרה תאונת דרכים בלבד. נוצר מספר ממשי שאותו יש לכפול בכפולות של השנים שנותרו למשפחה להתקיים ולפחות עד לתום גידול הילדים, 24 או אף יותר.
לדוגמא: לאחר מות המפרנס הראשי המשפחה זקוקה לסך של 7,000 שקל נטו בחודש, מזה יש להפחית את המגיע מביטוח לאומי, והמגיע מפוליסת הפנסיה או מביטוח המנהלים שהיה לנפטר, לדוגמא: לאחר קיזוז נותרו עדיין 3,500 שקל נטו שחסרים בחודש, שהם 42,000 בשנה, וכאשר הילד הקטן בן 4, נותרו עוד כ-20 שנה לדאוג לפרנסת המשפחה, בחישובי ריבית דריבית נותר מחסור בכ-600,000 שקלים בכדי לאפשר תזרים מזומנים למשפחה להמשיך את חייה.
הממוצע שחברות הביטוח מעמידות לכיסוי במקרה מוות עומד רק על כ-260,000 בלבד! הציבור לא מפנים את הצורך להיות מבוטח בסכומים נכונים, ולדאוג בעת צרה למקור פרנסה למשפחה. אומנם יש מקומות עבודה אשר להם יש עוד ביטוחי ריסק קולקטיבים, אבל לרוב, הסכומים המבוטחים אינם כה גבוהים.
מוות של בן משפחה הוא קשה, והחלל שנותר אחריו לא ייסגר לעולם, אבל לפחות לחלל הכלכלי שנוצר בעקבותיו ניתן לדאוג.