יעקב דיין, אשר עסק בעשור הקודם בסחר באיברים בהיקף עצום, ישלם עשרות מיליוני שקלים כמס על הכנסותיו. זו משמעות פסק דינו (יום ג', 8.8.18) של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יונה אטדגי.

דיין היה הבעלים והמנהל של חברת עד-על אחזקות, שביצעה השתלות איברים מתורמים חיים. מאחר שהחוק בישראל אינו מתיר קבלת תרומות איברים בתשלום, בוצעו הניתוחים בארה"ב, טורקיה, הפיליפינים ודרום אפריקה. כל יתר הפעולות - איתור המטופלים, התיאומים, ההטסות וכדומה - בוצעו מישראל. החברה הצהירה על הכנסות של 13 מיליון שקל בשנים 2006-2001, ודיין טען שהכנסותיו כמנהל החברה הסתכמו ב-1.2 מיליון שקל בשנים 2007-2005.

פקיד שומה גוש-דן לא קיבל את הצהרותיהם של עד-על ודיין, וקבע שהכנסות החברה לצורכי מס היו 46.8 מיליון שקל, ואלו של דיין - 68 מיליון שקל. בהינתן מס חברות ממוצע של 25% ומס שולי של 48%, המשמעות היא תשלום בסך 11.7 מיליון שקל של החברה ו-32.6 מיליון שקל של דיין. מאחר שדיין הוא בעל המניות היחיד בחברה, למעשה הוא חויב בתשלום של קרוב ל-45 מיליון שקל.

דיין הורשע בהעלמת הכנסות בסך 117 מיליון שקל ונדון ל-75 חודשי מאסר. בערעורי המס טענו דיין והחברה, כי יש לייחס לחברה את כל ההכנסות [קביעה שמשמעותה ככל הנראה שהיא תפשוט את הרגל והמס לא ייגבה], ושיש להכיר בהוצאות גבוהות יותר ובהתאם להפחית את סכום ההכנסה החייבת.

אטדגי הבחין בשני הנושאים בין מטופלים שהופנו לחברה בידי משרד הביטחון לבין מטופלים פרטיים. הוא קבע, כי ההכנסות ממטופלי משרד הביטחון יהיו של עד-על, לאחר הפחתת המס תיוחס היתרה לדיין כדיבידנד, ואילו ההכנסות מהמטופלים הפרטיים יהיו כולן של דיין.

בשאלת ההכנסה החייבת התמקדה המחלוקת בסכום בו יש להכיר כהוצאה. דיין טען שההכנסה הממוצעת ממטופל פרטי הייתה 143,396 דולר; פקיד השומה טען שמדובר ב-152,000 דולר; אטדגי קבע שהסכום יהיה באמצע - 147,698 דולר. חישוב ההוצאות שהגיש דיין הוביל להפסד של 1,774 דולר לכל מטופל, ובשל כך דוחה אותו אטדגי על הסף. הוא קבע, שההוצאה הממוצעת למטופל פרטי הייתה 92,035 דולר (כולל 22,500 דולר ל"תורם", 37,000 דולר למנתח ו-15,000 דולר לבית החולים).

לאור זאת נקבע, כי יש להוריד סכום זה מהתשלום של משרד הביטחון תמורת כל חולה, ואילו ההכנסה החייבת למטופלים הפרטיים תעמוד על 51,663 דולר לכל אחד. ההכנסה החייבת תהיה סכומים אלו כפול מספר החולים כפי שמצאה רשות המיסים; המספר מצוי בתצהיר שאינו פתוח לעיון, בשל הדלתיים הסגורות בערעורי מס. לבסוף קובע אטדגי, כי דיין והחברה ניהלו "דיון עקר, ארוך ומיותר" בשאלות המרכזיות ולכן הוא מחייב אותם בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל.

את דיין והחברה ייצגו עוה"ד קובי גולדמן ואורי גולדמן (בתחילת ההליך) וארז בגהלי, ואת פקיד השומה - עוה"ד קרן יזדי-סופר, ניר וילנר ועדי חן.