יש לנקוט משנה זהירות מפני "צינון יתר" של העוסקים בדירוג בשוק ההון, ובמיוחד כאשר מדובר בהליך ייצוגי - קובעת (13.8.18) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון.

ברון מסכימה עם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן: "דוח דירוג אשראי מהווה חוות דעת מקצועית, להבדיל מהמלצה להשקעה באיגרת חוב כזו או אחרת - ובפרספקטיבה זו ראוי אומנם להשקיף על סוגיית היקף האחריות שיש לייחס
לחברת דירוג בנוגע לכשלים שנפלו בדוחותיה. הצדק עם בית המשפט כי דווקא משום שדירוג אשראי מהווה כלי הערכה חשוב ומשמעותי לשוק ההון, מן הראוי לנקוט משנה זהירות מפני 'צינון יתר' של העוסקים בדירוג - והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן בהליך ייצוגי, שכידוע נתון לו כוח הרתעתי רב עוצמה".

ברון אימצה במלואו את פסק דינה של רונן, אשר דחתה בקשה לאשר תביעה ייצוגית בסך 40 מיליון שקל נגד חברת מידרוג בנוגע לדירוג שהעניקה באוקטובר 2012 לאיגרות החוב של חברת המפעלים הפטרוכימיים (בעלת בתי הזיקוק בחיפה). נעמי לביא טענה, כי מידרוג כשלה בכך שהעניקה את אותו דירוג לכל סדרות האג"ח של הפטרוכימיים ולא הבחינה ביניהן בהתאם לבטוחות שהועמדו לכל סדרה.

רונן ציינה, כי למידרוג אומנם יש חובת זהירות כלפי המשתמשים בדוחותיה, אך "יש להיזהר בקביעת היקף החובה הזו, לא להרחיבה יתר על המידה, ולקבוע כי היא הופרה רק במקרים קיצוניים". היא קבעה, כי מידרוג לא סטתה מהמתודולוגיה הקבועה שלה וכי לא נפל פגם בשיקול דעתה. לביא חזרה בערעורה על טענותיה במחוזי, אך ברון אומרת שאין כל סיבה לסטות מפסק דינה של רונן - לא מבחינה עובדתית ולא מבחינה משפטית.

לביא חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. השופטים נעם סולברג ודוד מינץ הסכימו עם ברון. את לביא ייצגו עוה"ד אמיר שאשא וליאור צמח, ואת מידרוג - עוה"ד צבי אגמון, יורם סמואל וליאור הינקוס.