ששון חי, אחד מעדי המדינה בפרשת רונאל פישר, תובע 14.5 מיליון שקל מפישר ומרב-פקד לשעבר ערן מלכה, בטענה שפברקו חקירות נגדו ונגד בני משפחתו. התביעה הוגשה עשרה ימים לפני המועד בו אמור חי להעיד במשפט פישר. הן העיתוי והן תוכן התביעה מעלים את השאלה האם מדובר בצירוף מקרים בלבד, או בניסיון להפעיל לחץ על פישר לקראת חקירתו הנגדית של חי. אחד ממייצגיהם של התובעים הוא עו"ד בני כץ, האמור גם הוא להעיד מטעם התביעה במשפט פישר.

ששון חי ואשתו, אפרת חי, הם בעלי חברת בוצ'ן העוסקת בעבודות ביוב ותשתית. לצידם הגיש את התביעה זוהר בוצ'ן, אחיה של אפרת ובנו של מייסד החברה, משה בוצ'ן המנוח, שהיה מנהל בחברה. התביעה, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוגשה אתמול (יום ד', 31.10.18), כאשר חי אמור היה להתחיל את עדותו ב-8.11.18; בשל אילוצי לוח זמנים, שנודעו רק הבוקר, הוא יעיד החל ב-12.11.18.

על-פי כתב האישום בפרשה, פישר הוציא מששון חי 350,000 דולר ועוד 40,000 אירו, בטענה שהוא מעביר סכומים אלו כשוחד לשוטרים העוסקים בחקירת שתי פרשות בהן היו מעורבים החברה, בוצ'ן וחי עצמו. מדובר בחשד לשוחד בעיריית חדרה, פרשה בה נעצר בוצ'ן ביוני 2013; ובחשד לשוחד רחב ממדים בחברת מי אביבים, בה אמורים היו בוצ'ן וחי להיעצר בדצמבר 2013. מכתב האישום עולה, כי מדובר היה בחקירות שהתנהלו בפועל, כאשר מלכה היה אחראי על השנייה שבהן עד אוגוסט 2013.

בתביעה נאמר, כי בני הזוג חי ובוצ'ן יוצגו בסופו של דבר בידי כץ [שייצג באותה עת גם את אלון חסן, לקוח-לשעבר נוסף של פישר שהפך לעד מדינה בתיק - א.ל] והוא הצליח לסגור את התיקים נגדם "ולנקותם מכל רבב של חשד". [לתביעה לא מצורפים אישורים על סגירת התיקים ועילות הסגירה - א.ל]. אולם טוענים התובעים, לפני כן גרמו להם פישר ומלכה נזקים ניכרים: הכספים ששילמו לפישר, פגיעה בבריאותם ובשמם הטוב, ואובדן רווחים משמעותי לחברת בוצ'ן.

בתביעה נטען, כי פישר ומלכה הם שגרמו למעצרו של בוצ'ן בפרשת עיריית חדרה, למרות שלא הייתה לו כל סמכות ניהול בחברה, ולאחר מכן - לחקירתם של בני הזוג חי, למרות שלא היה להם כל קשר אליה. [בכתב האישום נטען, כי חלקו של מלכה הסתכם בכך שהוא הזהיר את פישר מפני האפשרות שהוכנס מדובב לתאו של בוצ'ן - א.ל]. לטענת התובעים, פישר יצר בפני בני הזוג חי את הרושם שהוא שולט ברזי החקירה בפרשה, וביכולתו לקבל מידע עליה ואף להשפיע על התנהלותה.

לגבי פרשת מי אביבים נטען בתביעה, כי החקירה הייתה בחשד שאחד מקבלני המשנה של בוצ'ן חייב את התאגיד העירוני בסכומים מופרזים, וכי לחוקרים היה ידוע היטב שלתובעים אין קשר לפרשה. [טענה זו אינה קיימת בכתב האישום - א.ל]. לדבריהם, פישר ומלכה ידעו זאת, אך גם ידעו ששרבוב שמה של החברה לפרשה נוספת הופך אותה ואת מנהליה לרגישים במיוחד, ולכן ניצלו זאת כדי להוציא מהם עוד מאות אלפי דולרים.

בתביעה נטען, כי פישר הדגיש בפני התובעים את שותפותו עם עו"ד רות דוד, כמי שיכולה - בהיותה פרקליטת מחוז ת"א לשעבר - להשפיע בצורה ממשית על המשך החקירה ועל ההחלטה האם להגיש כתב אישום. עוד נטען, כי באחת הפגישות עם פישר הופיע, כאילו באקראי, ניצב ברונו שטיין, ופישר יצר את הרושם שביכולתו להשתמש בקשריו עם שטיין כדי לנתב כרצונו את החקירה. [טענה זו אינה קיימת בכתב האישום ונגד שטיין לא ננקטו הליכים כלשהם - א.ל]. עוד נאמר, כי פישר סיפר לתובעים שהוא משוחח לעיתים קרובות עם ניצב מנשה ארביב, שהיה אז מפקד להב 433.

בתביעה מאשרים חי ובוצ'ן את הסכומים שנתנו לפישר, כפי שהם מופיעים בכתב האישום: 150,000 דולר תמורת סגירת תיק מי אביבים, 200,000 דולר תמורת סגירת תיק עיריית חדרה, 40,000 אירו תמורת החזרת מסמכים שתפסה המשטרה בפרשת מי אביבים ושכר טירחה בסך 512,214 שקל. הם גם תובעים 9.2 מיליון שקל - רווחים שלטענתם נמנעו מן החברה בשל שרבוב שמותיהם שלה ושל מנהליה לחקירות הפליליות. עוד נתבעים 2 מיליון שקל - הפסד של בוצ'ן לאחר שנאלץ לסגת מעסקת מקרקעין; ונזק שאינו ממוני בסך 500,000 שקל. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד דרור נאור, בני כץ וצבי הר-נבו.