מחקר קובע: לדולפין יש זיכרון של פיל

בריף הדולפינים באילת חיה להקת דולפינים בכפיפה אחת עם בני-האדם הנופשים באתר. הדולפינים יוצרים קשר עם מי שהם בוחרים. לכן אין פלא שהריף מושך אליו לא רק נופשים אלא גם חוקרים שרוצים להבין את היונק הימי המיוחד הזה, המחונן באינטליגנציה, כולל רגשית, שחי בלהקות ומנהל חיי חברה מורכבים.

טאן מורגן מסקוטלנד הגיעה לאילת כדי לחקור דולפינים במעבדה של אוניברסיטת בן-גוריון באילת, כחלק מלימודיה במסלול הישיר לדוקטורט. לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, שם נחשפה לנושא הקולות שמשמיעים בעלי-חיים, נודע לה שקיימת אפשרות לחקור קולות של דולפינים באילת, והיא "נדלקה" על הנושא.

הניסוי שעשתה הדוקטורנטית מסקוטלנד התבסס על הקלטות של קולות דולפינים בריף הדולפינים באזורים שונים של המתחם בזמנים שונים. מטרתו המקורית של המחקר, שנעשה בהנחייתו של הביולוג הימי פרופ' נדב ששר, הייתה לבדוק האם יש הבדל בין הקולות שדולפינים משמיעים במצבים שונים הקשורים בפעילות של בני אדם. ההקלטות שנאספו נותחו ומוינו באמצעות תוכנה מתקדמת.

במהלך המחקר הופתעה טאן כשגילתה מספר חתימות קול מוכרות שלא נראו הגיוניות. לדולפינים יש חתימות קול - שריקות אופייניות לכל דולפין המזהות אותו, משהו מעין שם אישי, המאפשר לדולפינים לזהות חברים אחרים בלהקה. דולפינים קוראים זה לזה באמצעות שריקות החתימה האלה. הן מתקבעות במהלך השנה-שנתיים הראשונות לחיי הדולפין, וככל הידוע לא משתנות במשך כל חייו. שריקות החתימה של הדולפינים השונים בריף האילתי מתועדות במעבדה הבינלאומית לחקר הדולפינים באילת.

העיתון 'אבג' חושף בגיליונו האחרון כי התוצאה הלא-צפויה הייתה שהופיעו שריקות חתימה של דולפינים שכבר לא נמצאים בריף: דולפין אחד שהועבר לים השחור, ושני דולפינים (זכר ונקבה) שמתו ממש בתוך הריף. החוקרים לא האמינו לתוצאות, ואימתו אותן לאחר שביצעו בדיקות נוספות. עד כמה שידוע, זוהי הפעם הראשונה שתועד בעל-חיים המעלה את זכרו של בעל-חיים אחר. מחקר כזה מאפשר להבין טוב יותר את המורכבות החברתית ואת הזיכרון של בעלי-חיים ימיים, במיוחד יונקים.

טאן מורגן שיתפה פעולה במחקרה עם ד"ר אריק קירשנבאום מאוניברסיטת קיימברידג' כחלק מלימודיה בתוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת.