הזכות למדינה יהודית והזכות להגנה עצמית הן שניים מיסודות הקיום של עמנו. שתי זכויות אלו שזורות זו בזו. ללא מדינה משלנו לא ניתן להגן על עצמנו, וללא היכולת להגן על עצמנו לא ניתן לקיים את המדינה.
זכויות היסוד הללו של עם ישראל נמצאות תחת מתקפה ממושכת. מתקפה שהתגברה מאד בעקבות מלחמת לבנון השנייה ומבצע 'עופרת יצוקה'. משימתנו הראשונה היא להדוף מתקפה זו.
בשנים עשר בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, החליטה העצרת הכללית של האו"ם למנות ועדה לחקור את מה שהיא כינתה: "הפרות חוק הבינלאומי מצד הכוח הכובש הישראלי נגד הפלשתיניאים." שימו לב לניסוח: "הכוח הכובש הישראלי" - וזה לאחר שפינינו כל סנטימטר מעזה! הדוּ"ח המעוות שכתבה ועדה מעוותת זו מערער על עצם זכותה של ישראל להגנה עצמית. דוּ"ח זה מעודד את הטרור ומסכן את השלום.
אני מבהיר כאן: ישראל לא תיטול סיכונים כלשהם למען השלום, אם היא לא תוכל להגן על עצמה.
בדוּ"ח זה מוצגים מנהיגי ישראל, מפקדי וחיילי צה"ל כפושעי מלחמה. אך האמת היא בדיוק הפוכה: מנהיגי ישראל וצבאה הם אלה שיצאו להגן על אזרחי ישראל מפני פושעי מלחמה. ועוד אילו פושעי מלחמה! החמאס הכריז באופן גלוי על כוונתו להשמידנו – והקריאה להשמדת-עם לפי אמנת האו"ם היא פשע מלחמה ראשון במעלה. אנשי החמאס ירו אלפי טילים על אזרחינו – פשע מלחמה שני. הם הסתתרו מאחורי אזרחים פלשתינים כמגן אנושי – פשע מלחמה שלישי. ולאחר שחטפו את גלעד שליט, הם מחזיקים בו במשך למעלה משלוש שנים בלי לאפשר לצלב האדום לבקר אותו, בניגוד מוחלט לאמנת ג'נבה – פשע מלחמה רביעי.
לעומת זאת, ואני מצטט: "צה"ל פעל כדי לשמור על אזרחים בשטח הקרבות יותר מאשר כל צבא אחר בהיסטוריה." אלה לא המילים שלי. אלה דבריו של מי שהיה מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן. כל משקיף אובייקטיבי יודע אמת זו.
איננו טוענים שדיני המלחמה אינם חלים עלינו. להיפך! לא רק שצבא הגנה לישראל עומד בהם, צה"ל עומד בהם יותר מכל צבא אחר בעולם. ולכן, כשבאים עכשיו להעמיד לדין את מנהיגי ישראל וחיילי צה"ל, שנלחמו מלחמה צודקת באמצעים צודקים נגד פושעי מלחמה מובהקים, הרי יש כאן היפוך מוחלט של הצדק והאמת.
לא נסכים למצב שבו אהוד אולמרט, אהוד ברק וציפי לבני – ששלחו את חיילי צה"ל להגן על ערינו ואזרחינו – יזומנו לספסל הנאשמים בהאג. לא נסכים למצב שבו מפקדי וחיילי צה"ל יוקעו כפושעי מלחמה, לאחר שהגנו בכבוד ובגבורה על אזרחי מדינת ישראל נגד אויב אכזר ונפשע. ממשלת ישראל, כנסת ישראל ועם ישראל דוחים אבסורד זה על הסף! בעניין זה יש כאן הסכמה מקיר לקיר. כי לא מדובר בדבר של מה בכך, אלא ביכולתנו ובזכותנו להגן על עצמנו, דבר שנוגע לשורש קיומנו ולמסע רב התהפוכות שעבר עמנו במהלך תולדותינו.
המהפך הראשון והנורא בחיי העם היהודי היה הפיכתו מעם גאה הנלחם על חירותו בתקופה הקדומה, לעם נרמס, חסר ארץ וחסר ישע בתקופה הגלות. בימי קדם היה עמנו ידוע כעם שמוכן להיאבק בחירוף נפש על חירותו ועל קיומו תחת מנהיגים נועזים כיהושע וגדעון, שאול ודוד, יהודה המכבי ובר-כוכבא. גם כשמאבקים אלו לא צלחו, תמיד כיבדו עמי העולם העתיק את היהודים כעם הנחוש להגן על חירותו ומולדתו. אך עם אובדן עצמאותנו וארצנו, הלך ונשחק בהדרגה כוח ההתנגדות היהודי. במשך קרוב ל-2,000 שנות גלותנו, הפכו היהודים לקיבוץ אנושי חסר מגן, שהיה נתון לגמרי לחסדי אחרים. והתוצאה ידועה: נפילה מבירא עמיקתא לבור עמוק עוד יותר, מטרגדיה לטרגדיה, עד כדי סיכון עצם קיומנו.
ומכאן המהפך השני הכביר במצבו של עמנו, שהתחולל עם הקמת מדינת ישראל. כי בתהליך שקדם להקמת המדינה והשמירה על בטחונה, גילו היהודים מחדש את כושר ההגנה העצמית: מן השומר, דרך ארגון ההגנה, דרך האצ"ל, הלח"י והפלמ"ח ועד הקמת צה"ל, גילה העם היהודי מחדש את יכולתו להגן על עצמו בכוחות עצמו.
ולכן אני מכריז כאן קבל עם ועדה: לעולם לא נחזור למצב שבו לא נוכל להגן על עצמנו ועל מדינתנו.
בחודשים האחרונים הצבעתי על הסירוב של הפלשתינים להכיר במדינה היהודית כשורש הסכסוך המתמשך בינם ובינינו. במשך 62 שנה אומרים הפלשתינים "לא" למדינה יהודית. אני חוזר וקורא לשכנינו הפלשתינים – הגידו "כן" למדינה היהודית! עשו שלום עם מדינת-הלאום של העם היהודי, שמבטיחה בית לאומי לעם היהודי וזכויות מלאות לכל אזרחיה הלא-יהודיים.
אני יודע שהכרה זו אינה דבר של מה בכך להנהגה הפלשתינית. זהו צעד הדורש אומץ לב. אני קורא לראשי הרשות הפלשתינית לומר לעמם את האמת, כי ללא הכרה בישראל כמדינת היהודים, לא נוכל להגיע לשלום.
זוהי גם שעתם של מנהיגי המדינות הערביות באזור לומר את האמת בגלוי לעמיהם: שמדינת היהודים אינה אויבת האיסלאם - אלא מדינה שוחרת שלום, שאיתה יש לעשות שלום. אך אילו הייתה הדרך לשלום עם הפלשתינים קלה, היה השלום עימהם מושג מזמן. הוא היה מושג על-ידי שורה ארוכה של ראשי ממשלה בישראל מאז תחילת תהליך השלום, שהיו מוכנים לעשות ויתורים נדיבים לשלום, ושפניהם הושבו ריקם פעם אחר פעם על-ידי ההנהגה הפלשתינית.
רק לפני שנה הציעו בכירים בממשלה הקודמת ויתורים מפליגים ומרחיקי לכת לפלשתינים. הם ניהלו שיחות רבות, קיימו פגישות למכביר, הקימו צוותים לרוב – אך דבר לא יצא מזה. מדוע? מפני שההנהגה הפלשתינית לא הייתה מוכנה להכריז על קץ הסכסוך והתביעות, ולהכיר פעם אחת ולתמיד במדינה היהודית הכרה אמיתית וחד-משמעית. זה הכרחי לשלום.
אנחנו רוצים בשלום. אנחנו מצפים שהנהגת הרשות הפלשתינית תהיה שותפה אמיתית לשלום, ואנחנו מוכנים לעבוד קשה למען השלום.
בששת החודשים הראשונים של כהונת ממשלת ישראל בראשותי, גיבשנו הסכמה לאומית סביב עקרונות השלום, כפי שבוטאו בנאומי באוניברסיטת בר-אילן: הכרה פלשתינית במדינה יהודית, פתרון בעיית הפליטים מחוץ למדינת ישראל, פירוז אפקטיבי ומוכר של המדינה הפלשתינית, וקץ לתביעות מישראל. במקביל פעלנו בשטחי יהודה ושומרון להגדיל את רווחתם של שכנינו הפלשתינים, כפי שלא נעשה שנים רבות. הסרנו מחסומים, ביטלנו נקודות ביקורת, הורדנו מחסומי עפר, הקלנו על חופש התנועה, עודדנו את המסחר, והארכנו את שעות המעבר בגשר אלנבי.
אנחנו לא סתם מדברים. אנחנו עושים. ואכן תרמנו תרומה משמעותית לגידול המרשים בקצב הצמיחה של הכלכלה הפלשתינית. אני מאמין שלאורך זמן יכול השגשוג לחזק את השלום על-ידי חיזוק הכוחות המתונים והחלשת הכוחות הקיצונים.
אך אין תחליף לאומץ הלב של מנהיגים פלשתינים הנדרשים להכיר במדינה היהודית. הדבר הזה יחדור לליבו של הציבור בישראל שרוצה בשלום, זה היה ונשאר המפתח האמיתי לשלום. כבר אמרתי שאיני מעמיד תנאים מוקדמים לכניסה לשיחות השלום עם הפלשתינים, ואנו פועלים כדי שמאמצינו המשותפים עם ממשל הנשיא אובמה יביאו לחידושן בהקדם.
גבירותי ורבותי, חברי הכנסת, אני יודע שישראלים רבים הפסיקו להאמין בשלום. הם ראו ששש-עשרה שנים של שיחות עם הפלשתינים לא הביאו את השלום. הם גם ראו שהחלופה לשיחות, הנסיגה החד-צדדית, גם היא לא הביאה שלום. בניגוד להבטחות, הנסיגה החד-צדדית הביאה לירי אלפי טילים על יישובינו. ושוב בניגוד להבטחות, היא לא הביאה להגברת התמיכה הבינלאומית בזכותנו להגן על עצמנו, אלא דווקא לשחיקה בתמיכה זו.
הבטיחו לנו שהחזון והדרך יביאו את השלום. בפועל הם הביאו מלחמה. ובכל זאת אני אומר: אל לנו לאבד תקווה. אנו חותרים לשלום בצורה מפוכחת וריאלית, שאינה תלושה מן המציאות אלא מחוברת למציאות. אנו פועלים לקדם את השגשוג של שכנינו, וזה חשוב כי זה יוצר אקלים של שלום.
אנו מאוחדים סביב הערכים שמאחדים את העם. עם מאוחד יכול להגיע לשלום ביתר קלות. אנו פועלים באופן מעשי להביא שגשוג לשכנינו. ואנו מטפלים סוף סוף בשורש האמיתי של הסכסוך בין הפלשתינים ובינינו. רק כך יושג השלום.
אך עד שיושג, אל לנו לעכב את פיתוחה של מדינת ישראל. עלינו לחזק את כלכלת ישראל ולשפר את חינוך ילדינו עכשיו, להחזיר את הביטחון לרחובותינו עכשיו, ולצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז עכשיו. ואכן, אנו פועלים לפתרון בעיות אלו מאז הקמתה של הממשלה.
הצעדים שנקטנו בהעברת התקציב הדו-שנתי ובשמירה על מסגרתו כבר הצליחו לייצב את כלכלת ישראל. כתוצאה מכך מסתמנת האפשרות שנצא מהמשבר הכלכלי העולמי מהר יותר מרוב המדינות המפותחות בעולם.
אבל כדי שיהיו לנו המשאבים הנחוצים לענות על הצרכים הגדולים של מדינת ישראל בעשור הקרוב – ובראשם צרכי הביטחון שגדלו, צרכי החינוך, ההשכלה הגבוהה והמדע שגדלו – על-מנת לעמוד בכל אלה עלינו להביא להאצת הצמיחה. וכדי להביא להאצת הצמיחה, עלינו לשחרר את החסמים לתחרות ולתנועה במשק. במשך שנים ארוכות הייתה מדינת ישראל תקועה בשורה של פקקים:
פקק צפיפות ענק ברצועת החוף בין גדרה לחדרה;
פקק בירוקרטי ענק בקניית דירה, רישום נכס או קבלת היתר בנייה;
פקק תנועה ענק כשמגיעים לוואדי ערה, ומזדחלים שעות בכבישים מיושנים.
אנו עובדים במרץ לחלץ את כל הפקקים הללו. המהפך שאנו מובילים מורכב משלושה חלקים: שחרור הקרקעות, פרישת רשת כבישים מהירים ורכבות, ומהפכה בוועדות התכנון והבנייה.
ראשית, שחרור הקרקעות: במושב האחרון העברנו את חוק מינהל מקרקעי ישראל. שיעור האדמות שיישאר בידי המדינה בגמר יישום הרפורמה יהיה 89%, כך שאין חשש אמיתי לאובדן השליטה בקרקעות הלאום. אך שחרור הקרקעות לבנייה יוזיל את עלות הקרקע, שהיא מרכיב חשוב במחירי הדירות באיזורי הביקוש. כמעט כל משפחה בישראל תוכל להפוך סוף סוף מחוכרת לבעלים של הנכס החשוב ביותר שיש לה – הדירה והבית – וע"י כך להשתחרר סופית מהביורוקרטיה הממשלתית החונקת.
שנית, אנו עומדים במושב זה להגיש הצעת חוק לפישוט וקיצור ההליכים האינסופיים בועדות התכנון והבנייה. כדי לקבל אישור בנייה היום צריכים אזרחי ישראל לעבור שבעה מדורי גיהנום – ועדות על גבי ועדות, אישורים על גבי אישורים, "מעאכרים" על גבי "מעאכרים". השחיתות והסרבול חוגגים, בעוד שזוגות צעירים, חיילים משוחררים וסטודנטים נאנקים תחת מחירי הדירות המאמירים. יזמים מבכים את חוסר היכולת לבנות בישראל צריף פשוט, לא כל שכן מפעל תעשייתי. אנחנו נביא סוף לכל זה.
בהצעה שלנו נפשט את תהליכי אישור הבנייה, ונביא אותם אל אור השמש: למשל, כל דיוני ועדות התכנון והבנייה יצולמו וישודרו בזמן אמת באינטרנט. הציבור יראה במו עיניו שזו לא תהיה רפורמה לבודדים, לעסקנים, או למקורבים. זו תהיה רפורמה לטובת כל אזרחי ישראל.
שלישית, תחבורה: מחר אני עולה לגליל, בין השאר כדי לקדם סלילת כבישים מהירים שיחברו את הצפון עם המרכז. מחלף יקנעם יהפוך למה שאני קורא "מזלג הצפון". מיקנעם נסלול את כביש 6 צפונה עד נהריה, וגם את הכביש המהיר צפון-מזרחה עד קריית שמונה. במקביל נאשר בממשלה במהלך החודשים הקרובים תוכנית תחבורה ארצית לנגב ולגליל.
זוהי הדרך האמיתית לקרב את הפריפריה למרכז, ואני מוסיף – גם לקרב את המרכז לפריפריה. כי המעבר של ישראלים מן המרכז לצפון ולדרום חשוב גם מבחינת חברתית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית.
ובתחום החינוך, הממשלה פועלת להנחיל לילדינו את הכלים הנדרשים להתמודד בעולם תחרותי, ולא פחות חשוב מזה, נקנה לילדינו את ערכי הנצח של עם ישראל. בצד הפתיחות לעולם, נלמד את ילדי ישראל תנ"ך, היסטוריה יהודית, תולדות הציונות, ספרות עברית, שירה עברית, עברית.
הגיע הזמן!
ממשלתנו תנהל מלחמה בפשיעה ותפעל להרחיק את הפושעים מהחברה. אנחנו נביא במושב זה חקיקה להחמרת הענישה בישראל. כמו-כן, נעביר חוקים חדשים להילחם במגפת האלכוהול ולמנוע את מכירתו לנוער ולילדים.
אלה הן עיקר המשימות המרכזיות של ממשלתי למושב זה של הכנסת. אבל בראש סדר העדיפות שלנו נשאר הביטחון והטיפול באיומים על מדינת ישראל. הגדול שבהם הוא ניסיונה של אירן להתחמש בנשק גרעיני.
בחודשים האחרונים נחשפו פניה האמיתיים של העריצות האירנית: משטר שרודֶה בעמו, מאיים על שכניו, מפעיל טרור, קורא להשמדת ישראל ובונה מתקנים חבויים לייצור נשק גרעיני. הנשיא אובמה והממשל האמריקני חזרו לאחרונה על מחויבותם למנוע את אירן מלהשיג נשק זה.
בפגישתנו האחרונה בניו-יורק אמר לי הנשיא אובמה שאירן חמושה בנשק גרעיני מהווה סכנה לא רק לישראל אלא לעולם כולו. כל המדינות האחראיות בקהילה הבינלאומית חייבות להתייצב יחד ולהבהיר למשטר האירני שהן לא ישלימו עם תוכניותיו לפתח נשק להשמדה המונית.
חבריי, חברי הכנסת,
היום, עם פתיחת מושב החורף של כנסת ישראל אני מבקש לומר לכם ולכל העם בישראל: אם יש דבר אחד שמאפשר לנו להתמודד בהצלחה עם האתגרים שציינתי - זוהי ההכרה שמדינת ישראל היא ביתו היחיד של העם היהודי.
רק בישראל יכול העם היהודי לחיות כעם חופשי, להגן על עצמו ולהבטיח את עתידו. אין ליהודים מדינה אחרת, ואיננו חפצים במדינה אחרת - אלא במדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, שחיה בשלום עם שכניה.
בעזרת השם, נפעל להביא לישראל ביטחון, שגשוג ושלום. בעזרת השם, כך יהיה לעד.
