רבני יש"ע ותומכיהם, מבין אלה שמעזים להטיל על יוזמי הבנות ז'נבה וטו או תג של בגידה, עושים עוול לא רק לאותם אנשים טובים ותמימים שכוונתם טובה - אך בעיקר נזק עצום לעצמם, לימין אליהם משייכים אותם וגם למדינה, לממשלה ותדמיתה - כלפי פנים וכלפי חוץ.
קיצוניות מעין זו, רק מלבה ומתסיסה - והשפעתה השולית משתווה לדעות הקיצוניות של "החמאס" והג'יהאד האיסלמי. חבל ומצער, שח"כ יהלום, ממנהיגי המפד"ל, נפל בפח שכרה בעצמו, בשאילתא המיותרת והמרגיזה ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, בנושא חותמי ז'נבה והאפשרות להעמידם לדין פלילי על כוונה למסור חלקי ארץ ישראל לאויב. אין בטענה ובפנייה זו משום ממש, פרט לכותרות רעשניות בעתונות - שהרי כל אזור יש"ע על התנחלויותיו לא סופח מעולם לישראל, למרות שהדרים בהם הם אזרחי ישראל וחלים עליהם החוק הישראלי. התנ"כיות והמשיחיות טובים לנפש, לחלום לשאיפות אך לא למשפט. יוזמי הבנות ז'נבה, משני הצדדים, הם כיום פוליטיקאים מדרג ב' ו-ג' ביחד עם תומכים מתלהבים מבין האמנים, הספורטאים ואזרחים שתפסו טיול לז'נבה במחיר הזדמנותי.
אותם עסקנים שמובילים את הבנות ז'נבה הוכיחו את עצמם כבר בעבר - בהסכם "אוסלו", וראו עד אנה הגענו וגם כמה קרבנות ספגנו. לציין - חלק מהפלשתינים שהיו בז'נבה כבר הספיקו להתנער מחלקים מהותיים בהסכם. כוונות טובות ורצונות תמימים וכנים אינם ערובה ל"הסכם טוב" ובוודאי לא כשמדובר בהסכם כה טעון מבחינה מדינית, ביטחונית ואמוציונלית.
קשה להשתכנע - שכל ההסכמה המדינית ביטחונית והבנת הפרטנר הבעייתי, המתסכל והלא יציב - נמצאת בידי עסקני ז'נבה - בעוד הממשלה הנבחרת ברוב מוחץ, ואישים כמו רא"ל ברק, ראש ממשלה לשעבר, שניסה לתת ולתת לערפאת עסקת חבילה בהזדמנות בקמפ דיוויד, או טומי לפיד ועוד רבים אחרים - לא מבינים בביטחון, במדיניות ובהכרת הפרטנר כביכול, המצהיר על רצונו בהסדר.
קל ביותר, להרכיב מול שורת האישים של הסכמי ז'נבה - שורת אישים נוגדת בראשות מדינאים, אלופים, סופרים, ספורטאים, משפיענים ומחליטנים, לרבות אנשי אקדמיה בכירה שדוחים על הסף את סעיפי ההסכם והסדריו - כפי שאכן הדבר בא על-ידי ביטוי בעיתונות ובתקשורת.
יש בהבנות ז'נבה ובחותמים - פן שלילי, אך לא פלילי, אלא ציבורי, והוא - הפנייה לעזרה, הן פוליטית והן כספית לגורמים זרים, שהם יפעילו "לחץ" על ממשלת ישראל לאמץ את ההסכם. זה דבר שלא ייעשה, לא אתית לא מוסרית ולא בנוהל דיפלומטי מוכר. נסיונות, רעיונות, מציאת פתרונות יצירתיים ובילטרליים - כן בהחלט - אבל בגבולות ישראל, ללא לגיון זרים, זה פסול ופגום.
לכן היוזמה של עמי אילון וסרי נוסייבה לגיטימית, מרעננת - למרות הפגמים הרבים המהותיים שבהסדר המוצע - אבל היוזמה פועלת נכון בגבולות ישראל בגבולות שלטון החוק והאזרחים, הן הישראליים והן הפלשתינים, הם בלבד יחליטו ללא עזרה ולחץ מבחוץ.
הציבור הרחב קיבל עד עכשיו הדגשות ונקודות למחשבה רק בסעיפים המרכזיים של "הסכם ז'נבה" - אבל בסעיפים הקטנים והרבים הפזורים בהסכם, כגון קבלת החלטה 194 של האו"ם בעניין החזרת הפליטים, כמו בנושא הפיצויים לפליטים, הגוף החיצוני שיחליט במקרה של מחלוקת בין הצדדים להסכם שזו האו"ם ומדינות אירופה, הר הבית, ירושלים, ועוד ועוד פרטים לכאורה קטנים - אבל במהות טעונים וחשובים - יש בהם כדי לסכן את ביטחון המדינה וקיומה הן מבחינת הגבולות המשורטטים והן מבחינת קיומה כמדינה יהודית כפי שהכריז עליה בן גוריון - היא מדינת ישראל.
ולכל אותם חולמים והוזים חותמי "הסכם ז'נבה" אני יכול לומר: בבזל ייסדנו את מדינת היהודים - אל תתנו יד לפרק אותה בז'נבה.
ובאשר ליוזמה של אולמרט, על נסיגה חד-צדדית תוך פירוק ישובים והתקבלות לגבולות 67', כבר היו "קוסמים" לפניו שהציעו וניסו לשכנע - ללא הואיל. גם אהוד ברק, היה בעד התכנסות בגושים גדולים ופינוי חלק מהישובים - ותראו להן הגיע.
אם גם שרון חושב כמו אולמרט - סימן הוא שהמנהיגות המובילה סובלת: מקוצר נשימה, וחוסר סבלנות, חוסר בכוח עמידה, אמונה בעתיד, ובכוחו של העם לעמוד במבחנים שעם הנלחם על חרותו וקיומו - חייבים בהם.
________________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות
