|   15:07:40
דלג
  עידן יוסף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
ד"ר יובל קרניאל נואם בכינוס [רחלי גל-אור]
אתי-אתיקה

אין פנאי ללבן בעיות אתיות שעולות בסיקור

תרשומת דוברים מיום עיון שהתקיים במרכז לאתיקה בירושלים יום העיון בו השתתפו אנשי רשות השידור ושחלקו היה סגור לקהל הרחב, התחלק לשלושה חברי-דיון בנושאים: הקוד האתי, דילמות אתיות, וכן חשיבות השידור הציבורי וייחודו
19/11/2009  |   עידן יוסף   |   נאומים   |   תגובות
אריה שקד [צילום: פלאש 90]

עמנואל הלפרין [צילום: פלאש 90]

דליה דורנר [צילום: פלאש 90]

נפתלי גליקסברג [צילום: פלאש 90]

אורית ברקאי, עורכת בקול ישראל
[צילום: רחלי גל-אור]

גיא קוטב, מזכיר מערכת החדשות [רחלי גל-אור]

רן בנימיני [צילום: רחלי גל-אור]

פרופ' תמר ליבס [צילום: פלאש 90]

מוטי אמיר [צילום: רחלי גל-אור]

ענת פלג
כל סניגור מקבל במה ותוקף את החלטת ביהמ"ש. לפני שנים היו מעמידים עו"ד לדין משמעתי על התראיינות. היום כל כתב מתחיל מותח ביקורת על גזר דין או מצביע על טעויות בלי להצביע על ההסתכלות הרחבה.

אלישע שפיגלמן
איך ניצור איזון? האם נשים את אמילי עמרוסי כמגישה או לא? האם לשים שמאלן קיצוני אחרי ימני קיצוני וניתן לכל אחד רבע שעה? כבר שנתיים שאני פונה להנהלה, ולא מתקיים דיון בנושא.

משה נגבי
עיתונאי בלי דעה - אין כזו חיה. אני בטוח שאף אחד לא רוצה עיתונאי חסר דעה. עיתונאי טוב הוא דעתן. סודם של לונדון וקירשנבאום הוא שהם אנשים דעתנים, וזה לא פוגע באתיקה או במקצועיות.

דליה יאירי
פעם נפגשתי עם השר איתן כבל שאמר לי: 'אני השר הממונה על רשות השידור'. תיקנתי אותו: 'אתה השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור'. פה בדיוק מתחילה הבעיה האתית. הוא כעס עלי עד כדי כך, והפגישה בינינו התקצרה.

מוטי שקלאר
בכינוסים של עיתונאים בהם אני משתתף, ראש פינה וכו', אני מרגיש כמו בית כנסת – כולם אותו הדבר, כמו עדר. האם אנחנו מטפלים בהינתקות לעומק, או ב'סקסי' – אם יסרבו או לא יסרבו פקודה.

מוטי אמיר
לוואלה ול-Ynet אין הרבה יכולת בלי להקשיב לרדיו, ובלי לצטט את רשת ב' וגל"צ. הם כל הזמן מעתיקים מאיתנו בלי לתת קרדיט.

אלכס גלעדי
מספיק לומר שרייטינג הוא לא חשוב, אתם חייבים לקהל שמממן את השידור הציבורי. אם הרייטינג ימשיך כך, רשות השידור תמות מיתה טבעית. להגיד שרייטינג לא חשוב זה אליטיזם חצוף!

יעקב אחימאיר
עלינו לשאול את עצמנו מדוע רשות השידור שנואה, במיוחד הטלוויזיה כל כך שנואה. שלשום היו למבט 5.1% מהצופים, במינוס 1.4 פחות מהשידור החוזר של תוכנית הבישול של אהרוני.

יאיר אלוני
אני מתמרמר ובשרי נעשה חידודין-חידודין. אפשר להזכיר שמות (של מגישים שמביעים דעה). אולי אאבד חברים, אבל אומרים שהשמצה טובה שווה חבר טוב. מה כבר עשו הפרשנים שבאים ומלמדים ראש-ממשלה או שר מה לעשות.

אריה גולן
תשפטו אותי אך ורק לפי השידור. זה מה שאני אומר למבקרים שלי, והם לא פשוטים לגמרי. לפעמים אנחנו קצת מתפרצים ויוצאים מדעתנו, אבל אני זה אני. אני לא מתיימר להביע דעה ולא רוצה להביע דעה. באוגוסט מלאו לי 40 שנה ברדיו, ואת החדשות אני מגיש באופן מאולף.

רשימת הדוברים ותפקידיהם
דני מילוא - מנכ"ל המרכז לאתיקה בירושלים
תמר ליבס - פרופ', ראש תחום אתיקה ותקשורת באוניברסיטה העברית
אורן נהרי – כתב ומגיש בערוץ 1 ובקול ישראל
יובל קרניאל - ד"ר, יו"ר ועדת האתיקה של מליאת רשות השידור
משה נגבי - הפרשן המשפטי של רשות השידור
ענת פלג - כתבת קול ישראל לענייני משפט
אריה גולן – מגיש ברשת ב'
יאיר אלוני - המנכ"ל הקודם של רשות השידור
יעקב אחימאיר – מגיש בערוץ 1
רן בנימיני - כתב פרלמנטרי בקול ישראל
מרדכי (מוטה) קרמניצר - פרופ', משפטן ומומחה במשפט פלילי ובמשפט צבאי
דליה דורנר – שופטת בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות
אלכס גלעדי - נשיא קשת
נפתלי גליקסברג - במאי ומפיק
אריה שקד - מנהל קול ישראל
עמנואל הלפרין – לשעבר איש רשות השידור וכיום מרצה
דליה יאירי – לשעבר מגישה בקול ישראל
מחמד וקד – ד"ר, מרצה במכללת צפת
דני דיין – יו"ר מועצת יש"ע
איתי לנדסברג - עורך ומפיק "מבט שני" ו"פוליטיקה"
מרדכי (מוטי) שקלאר - מנכ"ל רשות השידור
שרה פרנקל – כתבת קול ישראל לענייני הסוכנות היהודית וקליטה
יואב קרקובסקי – כתב קול ישראל לענייני מפלגות
מוטי אמיר – מנהל חטיבת החדשות ברדיו
חנה מצקביץ' – יועמ"ש רשות השידור

[רשימת הדוברים ותפקידיהם מופיעה בפסקה התחתונה. הדברים נכתבו בלשון חופשית, במינימום עריכה, ע.י.]

תמר ליבס: הערוץ הציבורי צריך להיות בנוי על אמינות יותר מאשר כולם.

ענת פלג: בסיקור המשפט היום רוצים את השורה התחתונה, בפרט בכל הנוגע לאישי ציבור. כך למשל בהכרעת הדין של חיים רמון. האם הייתה זו הרשעה? הדיווח המהיר אינו מאפשר לסקר את מה שכתב ביהמ"ש על התנהלותו כשר, את ההתייחסות ליחסי גבר-אישה, את תחושת הכוח שהייתה לרמון וכו'. מיד לאחר ההכרעה רצו לדעת כמה גזר בית המשפט, ומיד אחר כך עברו לתגובות במערכת הפוליטית. כנ"ל לגבי הירשזון.

גם אני 'מסמסת' למערכת, אבל השידור חייב הכיל את התכנים האלה. מערכת המשפט שולחת הרבה חומרים באינטרנט, ויכולים לכתוב ידיעה למרות שלא נמצאים באולם בית המשפט, אבל חשוב מראה העיניים וההתרשמות מיחסי הכוחות.

בתוך בליל הדיווח, כל סניגור מקבל במה ותוקף את החלטת ביהמ"ש. לפני שנים היו מעמידים עו"ד לדין משמעתי על התראיינות. מטריד אותי האופן בו מתנהל הדיון ואיך מגיע המידע לציבור. היום כל כתב מתחיל מותח ביקורת על גזר דין או מצביע על טעויות בלי להצביע על ההסתכלות הרחבה.

מסמך נקדי אינו מאפשר פרשנות, וראיון עם מורשעים מצריך אישור מנכ"ל. הלחץ והמהירות לא נותנים פנאי ללבן בעיות אתיות שמתעוררות בסיקור. יש היום הטיה חדשה מוקצנת – לחפש את הסיפור האישי. למשל, נעצר פדופיל שאנס ילדה בת 6. העורך מבקש להעלות לשידור את הילדה או את אמה, וקשה לי להסביר מה זה הגנה על פרטיות קטין.

אלישע שפיגלמן: הגמישות שחלה בתקנון האתיקה היא הכשרה בדיעבד, לבוא ולומר שהפתח שנפתח הוא כשר. למי מותר להביע דעתו? על מה הוא יכול להביע דעתו? האם צריך לעשות ממכרז למגיש שמאלני/לימני? ואם ישנה דעותיו, האם יפוטר?... אני המצאתי את האקטואליה מזווית אישית, שהתחילה בגבי גזית. איך ניצור איזון? האם נשים את אמילי עמרוסי כמגישה או לא? האם לשים שמאלן קיצוני אחרי ימני קיצוני וניתן לכל אחד רבע שעה? כבר שנתיים שאני פונה להנהלה, ולא מתקיים דיון בנושא. היום, על-ידי מינוי אנשים ספציפיים, המנכ"ל, מנהל המדיה או מנהל החטיבה מכתיב את הדעה שתישמע. מדוע לעובד רשות השידור שהתמחה והתלמד אסור להביע דעה ולכל זב ומצורע ברחוב מותר להביע דעה בשידור?

פסק הדין שחייב את רשות השידור להשמיע את דעתו של הרב כהנא היה פרק חשוב בתולדות רשות השידור. זה מחייב אותנו לקבוע קריטריונים.

מרדכי שקלאר: יש עוד אופציה – של שכל ישר. הדבר צריך להימדד במבחן התוצאה. למשל, האם יש שעה שלמה בעד או נגד יעקב נאמן. מסמך נקדי ניסה להכתיב הכל בפרטי פרטים, וזה נקבע על-ידי מנכ"לים וחברי מליאה מוטים פוליטית. הקונצנזוס זה דיקטטורה שלא נותנת מקום לדעות קיצוניות, אך עלינו כשידור ציבורי מוטלת החובה להביא זאת לשידור. יש רדיו בהולנד שבו אחת מתחנות השידור מחלקת שעות לפי תוצאות הבחירות – לעולם לא אסכים לכך אצלנו.

אורן נהרי: יש קו אפור סופר-קריטי בין הבעת דעה לפרשנות. כאשר התפרסמה החלטה 1701 של האו"ם בסוף מלחמת לבנון השנייה, תפקיד הכתב שההחלטה קובעת שלפי פרק 6 אסור זה, ולפי פרק 7 מותר אחרת. ומכאן יאמר למאזין שיחליט אם זה טוב או לא טוב.

אלישע שפיגלמן: צריך לעשות הבחנה בין רשות יוצרת לרשות משדרת. לפעמים משדרים תוכניות שהופקו ושודרו אצל גורמים אחרים כמות שהם בלי עריכה. הכי בולט הייתה תגובת משפחת עופר לשיטת השקשוקה. זה נושא שלא התמודדנו איתו.

משה נגבי: עיתונאי צריך לשאול את עצמו שתי שאלות - האם העובדות נכונות והאם לציבור יש אינטרס לדעת אותן. יש היום עדיין שרידים של עיתונאים מהדור שבעד לחפות על מחדלי הצבא. אל תשחק את אלוהים. אינך צריך לשרת את האינטרס הלאומי, כי אתה לא יודע מהו האינטרס הלאומי, ואיש לא הסמיך אותך לכך. כמובן, אתה צריך לפרסם במגבלות החוק. אם אחשוב שהצנזורה על ידיעה מסוימת לא מוצדקת, אתווכח איתה ואלך לבג"צ. כבר אמר השופט אהרן ברק שריקבון בתחום הביטחון מסוכן יותר, ולכן חשוב שנדע עליו.

ההבחנה בין תוכנית אישית ללא-אישית היא מלאכותית. בחדשות 'פרופר' אין מקום להביע דעה. אני חלוק על כך שצריך לקבוע מי יהיה מותר לשדר, והקריטריון צריך להיות מקצועיות אחרת זה נותן פתח למקרתיזם. יש ארגון בשם 'זכות הציבור לדעת' ששולח אנשים לבלוש. מצאו למשל שמשה נגבי אמר בכינוס במכללת נתניה שהוא תומך בהסכם אוסלו, ובזה (בבילוש) זכה גם אריה (גולן) ידידי.

עיתונאי בלי דעה - אין כזו חיה. אני בטוח שאף אחד לא רוצה עיתונאי חסר דעה. עיתונאי טוב הוא דעתן. סודם של לונדון וקירשנבאום הוא שהם אנשים דעתנים, וזה לא פוגע באתיקה או במקצועיות. את (הסופר) דוד גרוסמן איבדנו כי העזיבו אותו. נאבד אנשים טובים או חמור מכך – אנשים יביעו את דעתם בצורה מוסווית. כאשר שדרן מביע דעה אישית, ואני משתדל לעמוד בזה, מסמנים אותה ככזאת. זו לא דעת רשות השידור או אמת אלוהית. צריך לדאוג שתופיע הדעה האחרת, וזה לא תמיד קל.

מכירים אותי שאני אומר שצה"ל לא יכול לשפוט את עצמו. גם שדר לא יכול לשפוט עצמו. שנים התנגדתי לעורך כי חששתי מצנזורה. אבל מאז שאורית ברקאי עורכת את התוכנית השידור השתדרג. גם אני למדתי שחשוב עורך דעתן אף יותר מהשדרן, וגם שיהיה מקצוען ולא יתבטל בפני השדרן. איזון ההשקפות, אין פירושו לשקף את כל הדעות. השידור הציבורי מחויב לערכים כמו שמירת חוק, אזרחות טובה ו[אני לא מתבייש לומר את המילה ה"גסה"] ציונות. צריך להשמיע עו"ד שמגדף פסק דין של בית משפט או הסתה, אבל להשמיע זאת תוך הוקעה של הדברים. עורכי דין הפכו ליחצ"נים. אסור לעשות פסטיבל סביב פושע שנכנס לכלא.

המנחה אורן נהרי שאל מה אומרים כללי האתיקה באשר לידיעות שעניינן רכילות לשמה המשודרות אפילו בערוץ 1, ובהן גירושי בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי או יהודה לוי ונינט שיתחתנו בסיעתא דשמיא. על כך אמרה דליה יאירי: מסמך נקדי לא היה קוד אתי, אלא תורת לחימה. היה קול אחד שניתן מקול גבוה, וההרחבות שלו אחר כך היו פוליטיות. כאשר רופא לומד, הוא לומד רפואה גם את אתיקת הרופאים. מביאים לו דוגמאות שונות כדי להמחיש זאת. האתיקה חייבת להיות כן המשפט והיום-יום. זה החול שבין האבנים. הגיע הזמן שמקצוע העיתונות יילמד, שנדע מי הם העיתונאים. אותנו לא קיבלו בלי בי-איי. אותנו לימדו שאין לך קול, ואתה מביא את קול התחנה, ולכן צריך להתייעץ. צריך ללמוד את המקצוע כמו שצריך, וצריך לקיים מפגשים קבועים. יש אופנה של ייצור קוד אתי שפוגעת באתיקה. הקוד הוא כיסוי לומר ש"יש לנו", כמו שיש חברה עסקית שיש לה חזון. יש בזה משהו לא נכון שפוגע באתיקה המקצועית היום-יומית.

פעם נפגשתי עם השר איתן כבל שאמר לי: 'אני השר הממונה על רשות השידור'. תיקנתי אותו: 'אתה השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור'. פה בדיוק מתחילה הבעיה האתית. הוא כעס עלי עד כדי כך, והפגישה בינינו התקצרה. הכל מתחיל בעורך, והמגיש נשאר בצל. עורך 'העולם הזה' אורי אבנרי אמר שהוא רואה את תפקידו כעורך חיוני לשמור על רמתו המוסרית והמקצועית של העיתון, ושום תקנון אתיקה לא יוכל להחליפו.

אורה הרמן (שואלת מהקהל): למה אף עורך חדשות לא בפאנל? מי בכלל שואל אותנו איזה לחצים מופעלים עלינו?

יואב קרקובסקי (מהקהל): הדיון עוסק פחות באופן שנותן לעיתונאים כלים לתחקירים. יש בזה פיחות זוחל כמו שיש פיחות לגבי הבעת עמדה. מי שמקליט בסתר לא יכול להשמיע את ההקלטה אלא באישור מנכ"ל. (כמה נוכחים באולם אומרים לקרקובסקי כי הוא טועה בפירוש המונח הקלטת סתר).

איתי לנדסברג (מהקהל): ביקשו ממני לחתום (על קוד אתי). אם חלילה נעשה משהו זו תיחשב עבירה משמעתית או מינהלית. בצה"ל יש רמטכ"ל, ומעל פקודה בלתי חוקית בעליל מונף דגל שחור; לנו אין דגל שחור ופקודה בלתי חוקית בעליל. הסנקציות כלפינו הן על-ידי אותו אדם – בתחום האתי והמינהלי.

יובל קרניאל: שקדתי שנתיים על הקוד, אבל זה הקוד שלכם, לא שלי. הקוד לעולם לא יהיה שלם, ואני שמח שהצלחנו להגיע לקונצנזוס. אני מצטער שיש כאלה שעדיין לא שלמים איתו. עדיין לא עבר הזמן ואפשר לומר דברים. עלינו לנסות להטמיע את הקוד וללכת לאורו. חלק מהרציונל של הרפורמה ברשות השידור הוא קוד אתי חדש המתאים לתקופה העכשיווית, לא מדובר במהפכה או בשינוי אלא בהמשך הדרך של מסמך נקדי. השבוע קיבלתי מסמך מפורט מפרופ' אסא כשר, הכולל הערות חשובות שאת חלקן נשלב בקוד האתי החדש. זכות הציבור לדעת, הגינות ואיזון הם הבסיס לקוד החדש. בגלל שמדובר בשידור ציבורי, התפישה היא של רף גבוה לאתיקה מקצועית, המותאמת לעידן החדש. אנו מבינים שיש לנו תפקיד מיוחד ויש להציב אלטרנטיבה לשידור המסחרי, אנחנו לא עבדים של רייטינג ומפרסמים, אנו מציבים במרכז את הציבור.

מרדכי שקלאר: לא די שמגיש יהיה איש מקצוע, כי כולנו בני אדם. קל להיות נחמד ו'פתוח'. אי-אפשר להתעלם מההשתנוּת של החברה. האם להשמיע ברצף חמישה אירועים של אלימות בזה אחר זה, ולכן להתעלם מנושאים הרבה יותר משמעותיים לחברה? היום יש המצאות טכנולוגיות שנותנות את המידע מהר, ולא צריך לרוץ אחרי הצלמים. הקבוצה השתנתה והיא לא כמו שנות ה-70-60. עצם בחירת ה'אייטמים', הוויכוחים, ה'ניואנסים' והשסעים נוגעים במחוזות אחרים לגמרי. במחקר שעוד נעשה מימי עבודתי ברשות השנייה נמצא כי 70% מהצופים בטלוויזיה הם חילונים אשכנזים ממרכז הארץ. בכינוסים של עיתונאים בהם אני משתתף, ראש פינה וכו', אני מרגיש כמו בית כנסת – כולם אותו הדבר, כמו עדר. האם אנחנו מטפלים בהינתקות לעומק, או ב'סקסי' – אם יסרבו או לא יסרבו פקודה. מותר לי להגיד שאני מטפל בנושאים כמו גלעד שליט, האלימות ומשרד החינוך באופן אחר. אתם באם מאותו מיליה חברתי. נוצרת אצלכם ספירלת השתיקה סביב מנהיגי דעה. מישהו אומר משהו וכולם מתיישרים לפיו.

מוטי אמיר: צריך (בקוד האתי) ניסוח כללי ככל האפשר ופתוח ככל האפשר, כדי שלא יהיה מגביל. גם כך העבודה העיתונאית קשה מאוד. אינך יכול לעלות לשידור לפני שאתה יודע מה אתה הולך לומר, חוץ מפיגועים. זה דבר בסיסי, ומתעלמים מזה. יש בעיות בניסוח המוצע. אני קורא לעיתונאים לקרוא את הנוסח המוצע לפני, שלא נהיה כמו נבחרי ציבור שמצביעים על הצעת חוק שלא קראו.

אריה גולן: תשפטו אותי אך ורק לפי השידור. זה מה שאני אומר למבקרים שלי, והם לא פשוטים לגמרי. לפעמים אנחנו קצת מתפרצים ויוצאים מדעתנו, אבל אני זה אני. אני לא מתיימר להביע דעה ולא רוצה להביע דעה. באוגוסט מלאו לי 40 שנה ברדיו, ואת החדשות אני מגיש באופן מאולף. אני לא טוב בפרשנות, למעט חריגות שעליהן אני מקבל מכתבים משפיגלמן (נציב פניות הציבור ברשות השידור). למרות זה אני רוצה בתחנה אישור למישהו שכן יוכל להביע דעה, מישהו שיש לו רישיון להרוג, אסרטיביים ודעתניים, מין גבי גזית כזה. כל גוף משדר לדעתי צריך אחד או שניים כאלה.

יאיר אלוני: שלילי בזנטי! את הדעה שלך תגיד בבית לאשתך.

אריה גולן (בהומור): ואם גבי רווק?...

יאיר אלוני: אל תשקר. אני בלשן ומסתובב הרבה במערכת תל אביב.

אריה גולן: אבל הוא כבר לא...

יאיר אלוני: אני שלושה ימים בשבוע לא-עובד, וארבעה ימים נח. אני מתמרמר ובשרי נעשה חידודין-חידודין. אפשר להזכיר שמות (של מגישים שמביעים דעה). אולי אאבד חברים, אבל אומרים שהשמצה טובה שווה חבר טוב. מה כבר עשו הפרשנים שבאים ומלמדים ראש-ממשלה או שר מה לעשות.

יעקב אחימאיר: הדילמה שלי היא שאני צריך כתובת כאשר אני מהסס. מגיש צריך עורך שהוא מעריך את דעתו, ומה שכתוב יפה לסמינריונים ולהרצאות. עלינו לשאול את עצמנו מדוע רשות השידור שנואה, במיוחד הטלוויזיה כל כך שנואה. לא בדקתי את זה וצריך לבדוק. אני מדבר בשם עצמי, זו תחושתי. שלשום היו למבט 5.1% מהצופים, במינוס 1.4 פחות מהשידור החוזר של תוכנית הבישול של אהרוני. האם זה בגלל תשלום האגרה?... הלוואי עלינו תרבות השידור של הבי-בי-סי עם כל ההסתייגויות שיש לנו ממנה.האם עבור 900-800 שקל הצופה מקבל תמורה? השנאה היא בעיקר כלפי הטלוויזיה. איני יודע מדוע - אולי התקבע בציבור שהרשות מוטה פוליטית. האם לא מכבדים את המאזין או את המוזמן לאולפן?

יאיר אלוני (בלטינית): כך חולפת תהילת עולם...

יעקב אחימאיר: רוב הקהל לא מבין לטינית. אני מקווה שתוצג לנו תמונה ששעתי מופרכת לחלוטין ואשמח. לסיכום, צריך לשנות את מעמד הרשות בעיני הציבור.

מרדכי קרמניצר: למה שלא נלמד מקוד ההתנהגות ומהמשנה הסדורה של הבי-בי-סי?

יאיר אלוני: נקדי נבנה עליו ועל סי-בי-אס.

מרדכי קרמניצר: האם רשות השידור משַקפת? לא.

אריה גולן: אל תשפוט על-פי החדשות.

מרדכי קרמניצר: קולטים את אותה הטיה. רשות השידור חשודה כשופר השלטון. האזרח רוצה גישה ושתהיה ביקורתי וחדשותי. הציבור רוצה דברים טובים ויפים בלי תעמולה ממשלתית, וכשיש – להוריד את המסיכות. בכל המפלגות יש נשף מסיכות, כולם עם אותה אג'נדה. הם רוצים להישאר עם המסיכות וזה קשה. תפקיד הרשות – להוריד את המסיכות.

יואב קרקובסקי: הרשות לא תלויה בהון, אך תלויה בשלטון.

אריה גולן (בהומור): אין לה הון, רוּחְ מִן הון! [מערבית: הסתלק מכאן]

רן בנימיני: להיות עיתונאי ביקורתי זה אומר להביע דעה. המבחן הוא לאורך זמן. ככתב בכנסת, עליך לחבוט בכולם באותה מידה. כולם מדברים על איזון, איזון, איזון – האיזון לא קדוש, וצריך להיות לאורך זמן, אחרת זה מסרס כתבים ועורכים, זה הופך את השידור למשעמם. צריך להשמיע גם דעות חריגות ולא אחידות, לפעמים תחת טור פרשני. פעם קיבלתי תלונה על חוסר איזון מהארגון ההזוי 'האגודה לזכות הציבור לדעת' על כתבה מהמושב הקודם של הכנסת, המתאפיין ברובו בפעילות אופוזיציונית גדולה נגד הקואליציה ונגד הממשלה. לא הייתי צריך לאזן. באולפן בכנסת עזרתי לכתב חדש בוועדת הכספים להכין כתבה. כל ההתבטאויות היו נגד היטל הבצורת, והוא שאל אותי: רגע, לא הבאנו איש שתומך בהיטל. אמרתי לו, בכתבה הזאת לא הבאנו, לא קרה אסון.

אריה גולן: איזון זה לא ערך מקודש, אבל אתה לא מחכה למחרתיים כדי לאזן, כי בינתיים יש סיפור אחר. אני תמיד אומר: אם אתה רוצה לשבח את ראש הממשלה תשבח, רק אם אתה מוכן גם למתוח עליו ביקורת.

- : האם לחשוף סקופ שפוגע במקור, וכך בעצם לאבד 50 מקורות?

- : תן לחבר עיתונאי שיפרסם, כדי לא לקלקל את היחסים עם המקור.

אריה גולן: אין הרבה אלטרואיסטים בעיתונות, זה לא מקצוע של מאמא-תרזה.

מרדכי קרמניצר: אין כזה דבר טבע האדם וטבע העיתונאי לחוד. אתה סמוך לשולחנו של המקור, ולא ייתכן שלא יהיה יחס מיוחד ביניכם.

יאיר אלוני: אתם (האקדמיה) חיים על האולימפוס. הכל זה תן וקח.

אריה גולן: בראיון חגיגי עם ראש הממשלה מוסיפים לכתב המדיני עוד מישהו, כדי שישאל את השאלות שלכתב המדיני לא תמיד נעים לשאול.

מוטי אמיר: כדי להימנע ממצב של כתבי חצר, מחליפים כל כמה זמן קדנציה.

יאיר אלוני (בקריאת ביניים): מה עם כרמלה (מנשה)?

מוטי אמיר: שאלה טובה.

ענת פלג (נחלצת לעזרת הידידה שאינה נוכחת באולם): כרמלה היא האחרונה שניתן לכנות אותה כתבת חצר.

יאיר אלוני: הדוגמה לא טובה, סתם זרקתי כרמלה כדי להראות שהכלל הזה לא תמיד נכון.

איתי לנדסברג: צריך לדווח ולסקר, ולא לעשות את מה שכתוב בחוק רשת השידור. השידור צריך להיות ממלכתי במובן של להיות בשירות הממלכה ולא בשירות השלטון. הרייטינג נמצא בערוץ 2, כי לציבור נמאס מזה.

שרה פרנקל (מהקהל): ככתבת ותיקה, אני יכולה לומר שכתב צריך להקפיד על דיווח אמת בלי אפליה גם בלי לתת טובת הנאה למפלגה אליה הוא שייך. אנשים רוצים עובדות ואמינות. אני מוּכרת כליכודניקית, וככתבת מפלגות אז הייתי חרות ניקית. חרות לא הייתה יכולה לקבל ממני שום דבר ספציפי מעבר למפלגה אחרת. לכן בכל המפלגות הייתה לי כניסה חופשית, וכשלא הגעתי למפ"ם התקשרו לשאול למה שלחו כתב אחר.

יאיר אלוני: אל תאמיני, יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להיניק, אבל אני אומר לך – שכולם (בפוליטיקה) חולדות ותנים!

חנה מצקביץ' (מוחה מהקהל על אמירות קודמיה בדבר הפרשנות החדשה הניתנת לחוק הרשות): מטרותינו נקבעו בחוק, ולא בהבל-פה יכולים לומר אחרת. השאלה היא האם לעבוד למולך הרייטינג שהוא תמצית הכל. בעולם יש גופים המיועדים לקבוצות מיעוט שם משודרים דברים שלא מעניינים את כולם.

יאיר אלוני: מסמך נקדי והרחבותיו הם גבבה של משפטנים, פוליטיקאים ולבלריות. בחוק יש סעיף (לא-כובל) אחד – 'מגוון הדעות הרווחות בציבור' ואמינות.

מוטי שקלאר: ביומנים (של החדשות) אין מקום לדעות אישיות, נקודה! לא באל"ף רבתי. באשר לסיפור המים [היטל הבצורת עליו דיבר לעיל רן בנימיני], אני נוטה לקבל כמכלול, אבל לא כולם שומעים ורואים כל היום (כל אחד שומע רדיו וצופה בטלוויזיה בשעות אחרות של היום). עמדה אישית אפשר להביע בתוכניות כמו של ירון דקל, קרן נויבך וכו'. זה מאפשר להביע עמדות אחרות. אם לא שמעתי את ירון דקל היום אשמע אותו מחר.
הממוצע של 'מבט' הוא 7% פלוס, זה נע בין 5 ל-9 אחוז. אני לא אומר להתעלם מהרייטינג, אבל הרייטינג הוא לא חזות הכל. צעירים לא מתעניינים ברשת ב' ולא מתעניינים בסוגיות ציבוריות, וזה מחיר ההפרטה של כל המערכות הציבוריות – הצבא, ולצערי גם מערכת המשפט. הרייטינג לא תמיד משקף, אך הוא שומר מסך. הבעיה היא תמהיל התוכניות; אין מספיק תוכניות טובות ברצף, וכולנו נרדמנו בשמירה. כשמדברים על סגירת ערוץ 10 פתאום כולם מתעוררים בשם התרבות. אבל למה אף אחד לא מדבר על השידור שהעברנו בערב רצח רבין, בשידור ביום השנה לנפילת חומת ברלין, בעיסוק ביום העצמאות מההיבט הציוני, בהתייחסות למלחמת יום כיפור במוצאי כיפור – שידורים שלא היו להם מקבילים בערוצים המסחריים.

דליה דורנר: לקיים ערוץ ציבורי משעמם זה חסר תוחלת. תוכניות הדת והקונצנזוס משמימות. חרדים ממילא לא צופים בטלוויזיה, ואני מפקפקת אם שומרי מצוות מסתכלים בתוכניות האלה. אני מציעה לשים תוכניות טובות. למשל ראיתי בלילה את הוויכוח בין פרופ' ליבוביץ' לאלדד, שנראה כאילו היה אתמול. צריך לשים יותר דרמות, ותוכניות מוזיקה ובידור. למה אין תוכנית כמו לונדון את קירשנבאום, למשל? צריך יותר דרמות על החיים שלנו ולא על מה שקורה בחו"ל. בניגוד לטלוויזיה (ערוץ 1), הרדיו (קול ישראל) הוא טוב, ואני יודעת את זה כי כל סביבתי מגיבה למה שמושמע בו. כשאני מתראיינת לרשת ב' – כולם שומעים אותי.

(דורנר נשאלה על-ידי עמנואל הלפרין האם היא בכלל צופה בערוץ 1 כדי להביע דעה, והשיבה): אני רואה ערוץ 1 כדי לעבור לערוץ אחר.

בנקודה זו ספגה דורנר מתקפה חריפה מצדו של נפתלי גליקסברג: אני לא מתיימר לבוא ולהסביר לשופטי בית המשפט העליון איך לכתוב פסקי דין, ואין סיבה שתבואי ותלמדי אותנו איך. טלוויזיה זה מקצוע ארוך שלוקח זמן ללמוד אותו, צריך להבין את המדיום. לעשות טלוויזיה זה לא ממבו-ג'מבו.

דליה דורנר: בלי טעם פוסקת האכילה. גם למרצים יש משוב ציונים מהתלמידים. אמרתי את מה שאמרתי כצופה ולא כאשת מקצוע.

אלכס גלעדי: בארה"ב אין שידור ציבורי. מספיק לומר שרייטינג הוא לא חשוב, אתם חייבים לקהל שמממן את השידור הציבורי. אם הרייטינג ימשיך כך, רשות השידור תמות מיתה טבעית. יש בעולם 150 תחנות טלוויזיה דומות לרשות השידור, וכולן במשבר חוץ משתיים מצליחות – הבי-בי-סי ואן-אייץ'-קיי ביפן. אני לא מציע לשים ברשות השידור תוכנית כמו האח הגדול, אבל למה שלא יהיה למשל רוקדים עם כוכבים כמו בבי-בי-סי? להגיד שרייטינג לא חשוב זה אליטיזם חצוף! באשר להפרדת הרדיו מהטלוויזיה, הצעתי לאלוני (יאיר אלוני) לממן את שידורי הרדיו מהפרסומות המשודרות ומאגרת הרדיו ברכב.

עמנואל הלפרין: מקצוע העיתונות הולך ונעלם. באקדמיה כבר לא מחפשים את המקצוע, ומי שנכנס אליו הופך לטכנאי עיתונות.

אריה שקד: הטובים מפוטרים, ובמקומם מקבלים מעתיקי קומוניקטים בעלות של 4,000-3,000 שקלים. הדבר הזה מטריד אותי.

מוטי אמיר: לוואלה ול-ynet אין הרבה יכולת בלי להקשיב לרדיו, ובלי לצטט את רשת ב' וגל"צ. הם כל הזמן מעתיקים מאיתנו בלי לתת קרדיט. גם אין להם הרבה יכולת דוקו-אקדמית.

מחמד וקד: אין סיבה שערבים לא יהיו טובים לשיח הציבורי. תמיד לוקחים את חברי הכנסת הערביים לראיונות, כאילו אין דעות אחרות בציבור הערבי. יש דעות מגוונות, ולא צריך להתאמץ יותר מדי כדי למצוא אותן. אין סיבה שאותם אנשים יתראיינו כל הזמן על אותם נושאים. זה מדביק בנו תוויות. מדוע כשמעלים לראיון ערבי זה רק בענייני המגזר. האם חסר רופאים ערבים? האם חסר משפטנים ערבים טובים שיוכלו להביע דעה בנושא פיצול תפקיד היועמ"ש למשל?

דני דיין: גם את המתנחלים מתייגים. היום יש שני ציבורים שמושמצים בתקשורת – המתנחלים והחרדים. נעשית לנו דה-לגיטימציה שמציגה אותנו באור שלילי.

צגה מלקו מנהלת רשת א' ודליה יאירי [צילום: רחלי גל אור]
צפנת משידורי הלולאה בלילה, דוברת רשות השידור לינדה בר, ואיילה גליקסברג [צילום: רחלי גל-אור]
תמר ליבס, אריה שקד, עמנואל הלפרין, דליה דורנר ואלכס גלעדי [צילום: רחלי גל-אור]
מושון מצליח מנהל הטלוויזיה בפועל ואלישע שפיגלמן נציב תלונות הציבור [רחלי גל-אור]
ניל ויסבורד מנהל מחלקת דרמה ובני רוזנסקי מנהל מחלקת סרטים קנויים [רחלי גל-אור]
עורך החדשות איתי נבו והמגיש איזי מן [צילום: רחלי גל-אור]
רחל קרמרמן חברת ועד מנהל ברשות השידור ואריה שקד מנהל הרדיו [צילום: רחלי גל-אור]
דליה יאירי, משה נגבי, אלישע שפיגלמן, ענת פלג, מוטי שקלאר ואורן נהרי [רחלי גל-אור]
אמנון שילוני (הפקת פרויקטים) ומוטי שקלאר [צילום: רחלי גל-אור]
אלכס גלעדי [צילום: רחלי גל-אור]
ד"ר יובל קרניאל [צילום: רחלי גל-אור]
לינדה בר ומוטי שקלאר [צילום: רחלי גל-אור]
יעקב אחימאיר, מוטי שקלאר ומרדכי קרמניצר [צילום: רחלי גל-אור]
אריה גולן ומוטי שקלאר [צילום: רחלי גל-אור]
מנחם גרנית ואליהוא בן-און [צילום: רחלי גל-אור]
תאריך:  19/11/2009   |   עודכן:  20/02/2011
עידן יוסף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אין פנאי ללבן בעיות אתיות שעולות בסיקור
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
דני מ
20/11/09 01:10
2
בן שלמה
20/11/09 09:30
3
מד' ליונה עיוורת
23/11/09 12:16
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אדוני, יו"ר הכנסת,
17/11/2009  |  יצחק הרצוג  |   נאומים
סניורה פרזידנטה
17/11/2009  |  שמעון פרס  |   נאומים
ראומה, משפחת ויצמן היקרה,
09/11/2009  |  שמעון פרס  |   נאומים
כבוד נשיא המדינה מר שמעון פרס, שר הביטחון מר אהוד ברק, יושבת-ראש האופוזיציה הגב' ציפי לבני, ראש העיר שלי, ידידי, רון חולדאי, משפחת רבין, אזרחים ואזרחיות ישראל.
08/11/2009  |  גדעון סער  |   נאומים
מסמך: הנוסח המלא של הרצאת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הרצאה בכינוס העמותה למשפט ולחברה [י"ט בחשוון תש"ע, 06.11.2009]
06/11/2009  |  מני מזוז  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
[צילום: AP]
ד"ר רפאל בוכניק-חן
מידת מרכזיותה של הקונספציה במחדל הקולוסלי של ה-7 באוקטובר 2023, הוא מושא לפולמוס דינמי בין מומחים ופרשנים בתקשורת הישראלית. האמנם כך?    מחקר השוואתי בין הכשלים המודיעיניים של אוקטו...
דרור גרין
דרור גרין
הרהור על שיר עגום ביותר מאת דן פגיס    את השיר 'הקרב' קראתי בספר 'שנים-עשר פנים'    הכותרת 'הקרב' אינה מתאימה לשיר, שאינו מתאר קרב אלא תהלוכה של מתים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il