קריירה צבאית
בשנת 1983 התגייסה לצה"ל, את שירותה הסדיר עשתה תחילה כמדריכת גדנ"ע ולאחר שהשלימה קורס קצינות, כמ"מ בבסיס גדנ"ע. בשנת 1986 עברה ליחידת דובר צה"ל ובשנים לאחר מכן מילאה תפקידים שונים ביחידה: דוברת פיקוד דרום, רל"ש דובר צה"ל, ראש מדור יח"צ במפקדת חילות השדה, ראש מדור תקשורת מקומית, ראש ענף תכנון וייזום, ראש ענף תקשורת וסגנית דובר צה"ל (בדרגת אל"מ).
במסגרת תפקידיה האחרונים הייתה רגב מיוזמות ומובילות תורת פעולה חדשה בדוברות צה"ל, אשר גרסה כי תפקיד היחידה הוא גם לפעול באופן אקטיבי בפעולות יח"צ ודוברות ולא להסתפק במתן מענה ותגובה לפניות מכלי התקשורת.
בשנת 2002 הושאלה ללשכת רה"מ שם שימשה כמרכזת מערך ההסברה הלאומי בלשכת ראש הממשלה, כחלק מהיערכות ההסברתית למלחמת המפרץ השנייה. בשנת 2004 מונתה רגב לצנזורית הראשית.
דוברת צה"ל
בשנת 2005 מינה אותה הרמטכ"ל דן חלוץ לתפקיד דוברת צה"ל. בתולדות דובר צה"ל הייתה רגב לדובר צה"ל הראשון אשר צמח בשורות היחידה. בתפקידה זה הובילה את מדיניות הדוברות של צה"ל במהלך תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה (2005), מדיניות אשר התאפיינה במתן נגישות מירבית לכלי התקשורת למפקדי צה"ל ולפעילות הכוחות בשטח. בהכללה ניתן לומר כי תפקודה במהלך ההתנתקות והמדיניות שהובילה זכה להערכה ציבורית ותקשורתית.
בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, פעלה רגב באופן דומה והובילה מדיניות של רמת פתיחות ונגישות גבוהה לכלי התקשורת, כמו כן יזמה מודל תדרוך יומי, תדרוכים בהם הציגו הרמטכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר מידע לציבור על מהלך המלחמה. רגב עצמה הרבתה להופיע במסגרת תדרוכים אלה והפכה לדמות מוכרת במרבית בתי האב בישראל. מדיניות הסברה זו זכתה במהלך המלחמה ובמיוחד לאחריה לביקורת קשה מצד גורמים בצבא, אנשי תקשורת ועוד. בין היתר נטען כי המדיניות שהנהיגה רגב אינה מתאימה לימי מלחמה, הביאה לחשיפה מיותרת ומזיקה של מידע ועוד.
בשנת 2007 סיימה את תפקידה כדוברת צה"ל ומונתה לרכזת אירועי צה"ל לציון חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל. בשנת 2008 סיימה את תפקידה זה והשתחררה מצה"ל.
פעילות פוליטית
בסוף 2008 הצטרפה רגב למפלגת הליכוד. התמודדה בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לכנסת ה-18 בסופן שובצה במקום ה-27 ברשימה. לאחר הבחירות (2009) הושבעה כח"כ בסיעת הליכוד. בכנסת ה-18 הייתה חברה בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. כמו כן כיהנה כיו"ר ועדת המשנה לפריפריה.
כבר במהלך כהונתה הראשונה בכנסת זכתה רגב לתשומת לב תקשורתית רבה, בין היתר בזכות התבטאויות שנויות במחלוקת וסגנון שנתפס לעתים כבוטה. בשנת 2010 סביב אירועי "המרמרה" פנתה רגב מעל בימת הכנסת לח"כ חנין זועבי במילים: "רוחי לעזה יא חאינה. בוגדת". בקיץ 2011, במהלך המחאה החברתית התעמתה באופן קולני עם מובילת המחאה דפני ליף. בשנת 2012 השתתפה בהפגנת תושבי דרום תל אביב שכוונה נגד העלייה במספרם של הפליטים ומהגרי העבודה באיזור. במהלך נאומה בהפגנה אמרה רגב: "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו", התבטאות שגררה ביקורת קשה מצד אישי ציבור ופוליטיקאים ממפלגות השמאל.
המשיכה לכהן כח"כ בסיעת הליכוד בכנסת ה-19, אז שימשה כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה וכן הייתה חברה בוועדת הכנסת, בוועדת הכספים, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים. גם במהלך כהונת הכנסת ה-19 המשיכה רגב לרשום התבטאויות שנויות במחלוקת שזכו לסיקור תקשורתי רב. במקביל יש לציין כי להתבטאויותיה כמו גם לדיון התקשורתי בהן מיוחסת השפעה משמעותית על עליית כוחה הפוליטי במפלגת הליכוד.
שרת התרבות והספורט
ברשימת הליכוד לכנסת ה-20 שובצה רגב למקום החמישי. לאחר הבחירות עם הרכבת הממשלה בראשות יו"ר הליכוד בנימין נתניהו מונתה לתפקיד שרת התרבות והספורט. למן ראשית כהונתה הצהירה כי בכוונתה לחולל שינוי דרמטי במדיניות תמיכת המשרד במוסדות תרבות תוך מתן עדיפות לפריפריה, לאוכלוסיות מוחלשות, לתרבות מזרחית ומנגד להימנע מתמיכה ביוצרים מוסדות הפועלים להשקפתה נגד המדינה. בהכוון מקביל הודיעה כי בכוונתה לפעול לקציבת כהונתם של ראשי מוסדות התרבות המובילים ולרענון השורות כך שינתן ייצוג ראוי לאוכלוסיות לא מיוצגות. מאבק ציבורי נוסף אותו ניהלה כוון נגד תחנת הרדיו גלגל"צ, ובמרכזו עמדה טענתה של רגב כי התחנה מפלה לרעה אמני מוזיקה מזרחית.
מאפיין בולט נוסף לכהונתה כשרת תרבות היה עימותים פומביים ישירים או עקיפים עם נציגים ובעלי תפקידים בעולם התרבות. כך למשל בשנת 2016 במהלך טקס פרסי "אופיר" לקולנוע ישראלי, יצאה רגב בהפגנתיות מן האולם במחאה על כך שאחד המופעים באירוע כלל שורות משירו של המשורר הפלשתיני מחמוד דרוויש. בהמשך הטקס נאמה רגב ומתחה ביקורת על תעשיית הקולנוע. במהלך נאומה יצאו רבים מן הנוכחים מן האולם.
גם בתחום הספורט הצהירה רגב כי בכוונתה לשנות את מדיניות התקצוב של המשרד, תוך מתן עדיפות לתקצוב באיזורי פריפריה, ולפעילות ספורט נשית.
באוגוסט 2016 פרסם העיתונאי ספי עובדיה כתבה בערוץ 10 תחת הכותרת "
מירי רגב והמליונים" בה חשף הקלטות של השרה מירי רגב מדיון אשר עסק בהקצאת כספים למשרד פרסום מסוים. על הנטען בדיון נהגה רגב בניגוד לכללי מנהל תקין. בעקבות הפרסום הגישה רגב תביעת דיבה נגד ערוץ 10, ספי עובדיה וגורמים נוספים בערוץ. בכתב ההגנה שהגיש הערוץ נטען כי הטענות שהועלו בכתבה הינן בעיקרן מבוססות וכי הפרטים שהוצגו נאספו בעבודה עיתונאית סבירה והוגנת.
