השבוע נבהלו אושיות השמאל מ
דבריו של יעקב נאמן ומיהרו להשמיצו.
ציפי לבני התעוררה מתרדמת האופו שלה ותקפה אותו חריפות בשם אזרחי ישראל המוטרדים. גם
ניצן הורוביץ עזב לרגע את דאגתו לעובדים הזרים ולתרבותם, וזעק מרה. פיטורין מיידיים צעקו ודרשו כל מלחכי הפנכה בבתי המשפט, סוף-סוף הגיעה ההזדמנות להיפטר מ
דניאל פרידמן שנוא-נפשם. ושלא יבלבלו אותם עם עובדות, הם חייבים סמולני/שמאלני בראש הפירמידה לפני שחלילה ימני יהרוס שם את כל מה שהם בנו לעצמם שנים.
אז ככה, נתחיל עם כמה מילים על 'אקטיביזם שיפוטי'. למי שלא יודע - מדובר בגישה לפיה בית המשפט אינו צריך להצטמצם רק בתפקיד של 'פה למחוקק', כלומר במתן פרשנות לחוק, אלא מתפקידו לעסוק גם בהשלמת החסר בחוק ובפיתוח המשפט. את הגישה הכוחנית הזו הוביל בעבר
אהרן ברק תוך שאט-אט הוא יוצק עמדת כוח אדירה לפשרנות המשפטית שהוענקה על ידו לכל מה שרק חפץ. על לבן אמר שחור ועל שחור אמר ירוק, הקיסר אהרן פשוט החליט ושפט לפי השקפת עולמו. בלעדיו, איש לא הרים יד או רגל בכנסת, אפילו בלי
מני מזוז כבר לא יכלו לזוז. הכל שפיט וכולם שפוטים.
מביני עניין טענו שבמקום שהכנסת תנהל את המדינה, ניהלו אותה השופטים כראות עיניהם. מי שרק ניסה להתנגד, טפלו עליו תיק משפטי. עם הזמן, השיטה הצליחה עד שכל המתנגדים האפשריים נחלקו לשניים: אלו שכבר טובעים בתוך ים התביעות ואלו שעדיין. תשאלו את נאמן עצמו, את ליברמן ואת אולמרט, ואת מי לא. רק בשקט, כי כבר צפוף שם בפנים.
שר המשפטים הקודם לא אהב את זה, גם יעקב נאמן כנראה אינו דוגל בשיטה זו, ועוטי הגלימות השחורות לא אוהבים את זה. לדידם של בעלי הגלימות, הם מנהלים את העולם וזה נוח להם, למה להרוס? יש גם דור המשך, הרי רק חבר מביא חבר למועדון שלהם. השופטים הזרים שכן הצליחו להסתנן למערכת, נותרים תמיד בעמדת מיעוט. כאשר כל חוכמתם שווה לגרוש הגדול מכיפתם הסרוגה בדרך-כלל.
זה בעצם מה שהרעיד את אמות הסיפים השבוע. לא חוקי התורה הם אלו שהזיזו לנכבדי השמאל, וכי מה אכפת להם אם האקטיביזם השיפוטי יתפלפל מול מילות החוק הטורקי או האנגלי, או להבדיל אלפי הבדלות זה התורני - הרי ממילא בשורה האחרונה הם מפרשנים את הנוח להם. אדרבה, בתורה הרי יותר לגיטימי יהיה להתפלפל.
עוד אקמול קטן: אבירי השמאל היקרים, הישארו רגועים בהיכלי העושק שבניתם. אין לאיש במגזר החרדי אשליה שמא יתנהלו כאן החוקים לפי משפטי התורה, שכן תורתנו הקדושה ניתנת לפירוש רק על-ידי הוגיה האמיתיים שהם תלמידי החכמים וגדולי הדור. לאור תקדימי העבר, אנו מבינים שלא הם שיתבקשו לפרש את מה שהם כה יודעים. במדינת ישראל כמו במדינת ישראל יעדיפו איזה פרופסור טרחן לתלמוד, אשמאי מוצלח שאפילו יודע לחבר הגדה של פסח שתתאים לשנות האלפיים, הגדה שבה הבנים התם והחכם, הם לא אלו שהיו שם בשנים שעברו. סתם, כי ככה בא לו 'אקטיביזם תורני' הוא קורא לזה.
