|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הגורמים לדליפת שתן בדחיפות, אינם חד-משמעיים וקיימות מספר השערות לגבי הפתופיזיולוגיה של המחלה ● לפני מתן המלצה טיפולית מכל סוג שהוא, מומלץ לבצע הערכה של מאזן הנוזלים של המטופלת
|
|
נשים סובלות מהתופעה [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
תסמונת השלפוחית הרגיזה הינה תופעה שכיחה בקרבה האוכלוסיה הבוגרת. על-פי עבודות אפידמיולוגיות שונות, נמצא כי 30% מציבור הנשים מגיל 45 ומעלה וסובלות מתופעה זו.
שלפוחית השתן הרגיזה מוגדרת כתסמונת, מכיוון שהיא מאופיינת במספר תסמינים המתרחשים יחדיו או לחוד וכוללים: תדירות במתן שתן, בתחושה של דחיפות (עם או בלי דליפת שתן) ונוקטוריה (קימה בלילה לפחות פעם אחת לצורך הטלת שתן).
מבין התסמינים השונים נמצא, כי תלונת הדחיפות ודליפת השתן המלווה בדחיפות, הם התסמינים הכי טורדניים.
דחיפות במתן שתן נבדלת מהתחושה הטבעית של אנשים בריאים אשר חווים התמלאות הדרגתית של שלפוחית השתן אשר מותירה להם מספיק זמן להגיע לשירותים מהרגע בו החליטו על ההליכה לשירותים.
נשים הסובלות מדליפת שתן בדחיפות, מתארות מצב בו בבת אחת הן חשות דחיפות עזה, ועד שהן מגיעות לשירותים, הן דולפות. תחושת החוסר וודאות של מתי זה יקרה ואיפה זה יתפוס אותן, גורמת לנשים להסתובב בתחושה של אי-וודאות מתמדת. חייהן של נשים שסובלות מתופעה זו, מסתובבים סביב השירותים, מיפוי החלל למציאתם, והימנעות מפעילויות בהן אין שירותים נגישים, מפני שהן יודעות כי הדחיפות הבלתי נשלטת עלולה להופיע בכל רגע נתון.
הגורמים לדליפת שתן בדחיפות, אינם חד-משמעיים וקיימות מספר השערות לגבי הפתופיזיולוגיה של המחלה. דליפת שתן בדחיפות, כפי הנראה, נובעת מהפרעה עצבית באזור האגן ושלפוחית השתן, או לחילופין בבעיה במערכת העצבים המרכזית.
אבחון דליפת שתן בדחיפות מסתמך בעיקר על ההיסטוריה הרפואית של המטופלת. מאפיינים עיקריים בהיסטוריה הרפואית של האישה, קשורים לתדירות הליכה לשירותים במהלך היום, קימה בלילה לצורך הטלת שתן, תחושת דחיפות פתאומית להטיל שתן עם או בלי דליפת שתן.
לפני מתן המלצה טיפולית מכל סוג שהוא, מומלץ לבצע הערכה של מאזן הנוזלים של המטופלת. יומן נוזלים משקף את כמות תצרוכת הנוזלים היומית של האישה, תדירות ההליכה לשירותים ביום ובלילה, כמות מתן השתן ביום ובלילה ומספר האפיזודות של דליפת שתן בדחיפות או במאמץ. חשוב לזכור, כי קיימים מצבים נוספים אשר יכולים לדמות את תסמונת השלפוחית הרגיזה, ועל כן חשוב לבצע אבחנה מבדלת בין מצבים נוספים שיכולים לדמות דליפת שתן בדחיפות כמו דלקות שתן, נטילת תרופות, סוכרת ועוד.
לעיתים, כאשר קיים קושי בהשגת האבחנה למקור דליפת השתן, ניתן לבצע בדיקת עזר מסוג מבחן אורודינמי, שמטרתו לאפיין את סוג דליפת השתן: דליפת שתן בדחיפות לעומת דליפת שתן במאמץ או מעורבת.
הטיפול בדליפת שתן בדחיפות מתחלק למספר סוגים:
|
|
גירוי נרתיקי בעזרת אנרגיה אלקטרומגנטית או חשמלית משפיעה כפי הנראה על מערכת העצבית של השלפוחית ומווסתת את פעילות היתר של השלפוחית. קיימות מספר שיטות בהן ניתן לגרות את הנרתיק: - החדרת מתמר דק לנרתיק באופן עצמוני. המתמר גורם לגירוי עצבי בעזרת ויברציות שמשפיעות על עצבוב הנרתיק ומשפרות את התסמינים לטווח הארוך. הטיפול הוא יומיומי, אורך 20 דקות למשך שמונה שבועות;
- כיסא אלקטרומגנטי, שתוך כדי הישיבה עליו, נפלט גירוי אלקטרומגנטי שגורם לויסות השלפוחית.
|
|
הזרקה של בוטוליניום טוקסין למספר מוקדים בשלפוחית גורמת להרפיה של השרירים ומונעת התכווצות בלתי רצונית. הטיפול נמצא כיעיל ביותר, אולם מדובר בטיפול קצר מועד אשר יש לחזור עליו אחת ל-12-9 חודשים.
הטיפול נעשה בהרדמה מקומית ואינו מכוסה על-ידי סל הבריאות. עלות החומר יקרה, בקבוקון אחד עלותו היא סביב 1,200 שקלים, לעיתים נדרש גם יותר מבקבוקון אחד, מה שמייקר באופן משמעותי את הטיפול.
אפשרות מיקרו-כירורגית נוספת היא השתלה של קוצב המכונה neurostimulation, שמווסת את פעולת השלפוחית. הקוצב מושתל בהרדמה מקומית, מתחת לשומן העכוז - כך שהוא אינו בולט - והוא שולט על השלפוחית ומפחית את מספר הפעמים של תחושת הדחיפות. הטיפול אינו נכלל בסל הבריאות. בימים אלו הוגשה בקשה להכניס את הקוצב לסל הבריאות.
|
|
התרופות המקובלות לטיפול כיום הן התרופות האנטי-כולינרגיות. מדובר בתרופות אשר משפיעות על שלפוחית השתן והשופכה כפי הנראה בשני אופנים:
1. הרפיה של שרירי השלפוחית ודיכוי ההתכווצות הבלתי רצונית.
2. דיכוי הגירוי המוגבר של המערכת העצבית אשר שולטת על שלפוחית השתן.
קיימות בשוק מספר רב של תרופות אנטיכולינרגיות המיוצרות על-ידי חברות תרופות שונות. עיקר ההבדלים בין התרופות השונות מיוחס לתופעות הלוואי. תופעות הלוואי העיקריות של תרופות האנטיכולינרגיות הן: יובש בריריות, עצירות, כאבי בטן ולעיתים נדירות טשטוש ראייה. תופעות הלוואי הן עיקר הסיבה להיעדר היענות טיפולית בקרב נשים עם תסמונת שלפוחית רגיזה. הצלחה טיפולית של התרופות נעה סביב 70%. כלל האצבע במקרה של חוסר תגובה לטיפול תרופתי, הוא לנסות תרופה מסוג אחר לפני שעוברים לטיפול אחר בשל כשלון הטיפול התרופתי. חשוב לציין, כי הטיפול התרופתי מקל על הסימפטומים, אך אינו פותר את מקור הבעיה.
|
|
הטיפולים ההתנהגותיים כוללים שני מרכיבים עיקריים: הגבלה של תצרוכת הנוזלים. כאן המקום להזכיר שההמלצה לשתיה מרובה אינה בהכרח מומלצת לנשים עם שלפוחית רגיזה. לא קיים בספרות מאמר מדעי אחד אשר הוכיח את היעילות והצורך בשתייה מרובה.
ההמלצה של שתיית שמונה כוסות ליממה (מים) הינה אגדה אורבאנית, ללא שום סימוכין בספרות המקצועית. ועל-כן ההמלצה הטיפולית בנשים אשר סובלות מתסמונת זו היא ראשית להפחית את כמות תצרוכת הנוזלים על-מנת להפחית מהעומס הרב שמוטל על השלפוחית.
מרכיב נוסף בהמלצה הטיפולית כולל: הליכה יזומה ומסודרת לשירותים, על-פי רוב אנו ממליצים ללכת כל שעתיים לשירותים וזאת בכדי לא להגיע למצב שהשלפוחית מלאה. אם חל שיפור בתסמינים, ניתן לנסות לרווח בהדרגה את תדירות ההליכה לשירותים.
|
|
|
מחבר המאמר הינו מומחה ברצפת אגן, מנהל מרכז בריאות האישה בקופת חולים לאומית בקריית ים
|
|
| תאריך:
|
31/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
31/12/2009
|
|
ד"ר ליאור לבנשטיין
|
|
|
שעבוד מצרים נחשב לראשון ולאב-טיפוס לכל הגלויות שפקדו את עם ישראל. מכיוון שכך המצב הבה נתבונן בגורם מרכזי שהשפיע על התנהלותו של אותו שעבוד, וננסה להפיק ממנו לקחים לימינו אנו.
|
|
|
|
|
בעבר היו המילים "נצרות" או "סילבסטר" מעוררות חלחלה בכל יהודי, אך כיום זהו אינו המצב  האם השיכחה נובעת מכך שהנצרות איבדה מכוחה או שמא מדובר בבעיה לאומית יהודית?
|
|
|
|
|
מעשה שהיה כך היה: בפסח 2002 (שימו לב לשנה) בוצע במלון פארק בנתניה, בעיצומו של ליל הסדר, טבח נורא על-ידי מחבל מתאבד. בטבח הזה נהרגו 30 איש ונפצעו 160. כלומר 160 איש עם פציעות גוף, חלקן קשות וחלקן קלות, אך חייהם לא שבו למסלול הרגיל של עבודה-בית-לימודים.
|
|
|
|
|
בפרשת ויחי אנו נתקלים ביעקב, בסוף ימיו. אנו לומדים על הכבוד הרב לו הוא זוכה, בחייו ובמותו, מידי המצרים, ולומדים לקח מופלא מצוואתו.
|
|
|
|
|
האם עידן האינטרנט מבשר את ההתרסקות הסופית של כל המגבלות שהוטלו על העיתונות או שהעיתונאים נטלו על עצמם עד היום? האם יכולתם של גולשים לחשוף סודות צבאיים כמוסים בפורומים ובצ'טים היא המסמר האחרון בארון הקבורה של הצנזורה הצבאית? האם הבלוגים והטוקבקים ימחקו לנצח את צווי איסור הפרסום? האם המצלמה הדיגיטלית, מצלמת הטלפון הסלולרי, עדשות הטלוויזיה במעגל סגור וגם טוויטר ופייסבוק ישליכו לפח האשפה של דברי ימי התקשורת את החוקים שנועדו לשמור על צנעת הפרט ושאר כללי האתיקה העיתונאית?
|
|
|
|
|
