|   15:07:40
  עמוס גורן  
עיתונאי וסופר מראה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?

צל"ש לריטה, לשאול מופז ולמיקי איתן

ר' אחורית או ר' רוטטת? - עוד אחד ממאבקי העיצוב העצמי של העברית הישראלית. ריטה ומופז לא מתביישים ב-ר' שלהם, ולאיתן יש את ה-ר' המיוחדת ביותר תענוגות העברית (ל"ב)
03/01/2010  |   עמוס גורן   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
ריטה. ר' ללא בושה [צילום: ניב קנטור]

מופז. לא מובך מה-ר' שלו [צילום: פלאש 90]

תחום שבו שלטה הר' הרוטטת זמן רב היה תחום הזמר והבימה. זמרים ושחקנים בני הארץ, שדיברו בחיי יום-יום בר' "רגילה" - החליפו אותה בר' רוטטת, ברגע שעלו על הבימה. היו להם שתי ר' - אחת ליום יום ואחת לעבודה. כך עשו גם זמרי הלהקות הצבאיות - חיילים שלא רצו להסתבך בשל הפרת פקודה

בטורים האחרונים עסקנו באופן שבו מהגים הישראלים ה', ח' ו-ע', וביתר דיוק - באופן שבו הם משבשים עיצורים גרוניים אלה ובעצם אינם מהגים אותם. הפעם נעסוק בעיצור נוסף, שנחשב גרוני ומסומן באות ר'. כידוע, מפי הישראלים אפשר לשמוע שני מיני ר' - הרוב מהגים ר' אחורית, כמו בצרפתית, בגרמנית, בהולנדית ובעוד לשונות אירופיות, ומיעוט בתוכנו מהגה ר' רוטטת או מגולגלת הנהגית בקצה הקדמי של הלשון. ומדוע נחשבת ר' כעיצור גרוני? מפני שעל-פי המקרא אין לתת בה דגש חזק ואין להכפיל אותה, כשם שבגרוניות אהח"ע אין לתת דגש חזק ואין להכפיל אותן.

מכאן אפשר ללמוד שאבותינו הקדמונים הגו ר' אחורית, כמו ילידי הארץ כיום. אולם, מחיי הלשון העברית העדיפו דווקא את הר' הקדמית, הרוטטת, וזאת על-פי אחותנו הערבית, שבה מהגים רוב הדוברים את העיצור "רָא" בקצה הקדמי של הלשון. הר' האחורית נראתה לאנשי ועד הלשון אירופית במהותה, ומאחר שעז היה רצונם להתרחק מאירופה, ובמיוחד מן היידיש, ולשוב מזרחה ("פנינו אל השמש העולה / דרכנו שוב פונה מזרחה" - שוררו יצחק שנהר ודניאל סמבורסקי) אימצו אל ליבם בהתלהבות את הר' הרוטטת שבפי רוב הערבים. זו הסיבה לכך שבעשורים הראשונים של המדינה היו קרייני הרדיו וקרייני יומני הקולנוע מהגים באדיקות רבה את הר' הרוטטת, שנעשתה מזוהה עם דמויות כמו פלטיאל בן-ליש, משה בן-אפרים, אלימלך רם, חגי פינסקר ואפרים אבא. אלה העבירו את מורשת הר' הרוטטת לצעירי הצאן דאז - חיים יבין, אריה אורגד, דניאל פאר, יצחק פרי ודן כנר, שדבקו בר' זו עוד שנים רבות לאחר שדור המייסדים נפרד מן המיקרופון.

לאחר תקופת הפיצול הממושכת בין הר' הרוטטת, שאותה הגו קרייני הרדיו וגם חלק מיהודי המזרח, לבין הר' האחורית, הנהגית קרוב יותר לגרון, שאותה הגו מרבית אנשי הארץ, גברה ידה של הר' האחורית. הר' הרוטטת חדלה להיות תנאי הכרחי לקבלת קריינים לעבודה ברדיו, והקריינים בני הדור השני החלו לזנוח אותה בהדרגה, עד שכיום כמעט שאינה נשמעת עוד בשידור.

הענבים על הר אררט
ר' מיוחדת. ח"כ איתן [צילום: פלאש 90]

תחום נוסף שבו שלטה הר' הרוטטת זמן רב היה תחום הזמר והבימה. בדומה לקריינים ברדיו, גם זמרים ושחקנים בני הארץ, שדיברו בחיי יום-יום בר' אחורית - "ר' רגילה", אם לנקוט לשון לא מקצועית - החליפו אותה בר' רוטטת, או מגולגלת, ברגע שעלו על הבימה. לזמרים ולשחקנים אלה היו שתי ר', אחת ליום יום ואחת לעבודה. הלהקות הצבאיות, שחבריהן היו רובם ככולם ילידי הארץ, שרו בר' מגולגלת למהדרין. הזמרים, שהיו חיילים, לא רצו להסתבך בשל הפרת פקודה (על-אף שמבחינה לשונית הייתה זו פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור של נוקשות לינגוויסטית התנוסס מעליה). וכך שמענו, למשל, איך "סררררן גד ררררפאלי הלך לאכול צהרררריים / ואנחנו שלושתנו נשאררררנו לבד במשררררד / אררררונות של ברזל / עררררימות של תיקים / וסביבנו אלפי ילקוטי השיררררות" ("דינה ברזילי" מאת חיים חפר וסשה ארגוב). הזמר הישראלי שמר על הר' הרוטטת הרבה אחרי שהרדיו כבר זנח אותה. זמרת כמו נורית גלרון, למשל, שהייתה מהדרת מאוד בר' הזאת, החליפה אותה בר' רגילה רק בעת האחרונה.

מכל זה אנו למדים, שהעברית הישראלית עדיין לא סיימה את מאבקי העיצוב העצמי שלה, וכמו לכל מאבק גם למאבקים לשוניים יש מחיר. במקרה זה - מבוכתם הפנימית של מי שמשנים את מבטאם לכאן ולכאן מתוך החלטה מודעת ומכוונת. פטורים מן המבוכה הזאת הם מי שאינם נכנעים לשום תקינות פוליטית לשונית ושרים, או מדברים, על-פי מה שטבעי בפיהם. כך, למשל, ממשיכה ריטה לשיר בר' רוטטת ובאותה ר' מדבר בחופשיות שאול מופז. לשניהם נוח להגות כך בשל רקעם הלשוני-משפחתי הפרסי וכל הכבוד להם על שאינם נכנעים למוסכמות כאלה ואחרות.

הר' המיוחדת ביותר בישראל שייכת, כמובן, לח"כ מיקי איתן. איתן הוא יליד הארץ, אך יש לו ר' קדמית מיוחדת, שדומה מעט לר' "רטרופלקסית" אנגלו-סקסית הגם שאינו אנגלו-סקסי. ר' זו, שמקורה ככל הנראה, דווקא בגליציה, סיבכה את הח"כ בהרפתקאות שונות מאז ילדותו ועד היום. המורה לאנגלית שלחה אותו ללמוד צרפתית, והמורה לצרפתית אמרה שמקומו דווקא בשיעורי אנגלית. שוטר ביקש לעצור אותו על שהוא מתחזה לאמריקני, ויש מי שסבר בטעות שזוהי דווקא ר' סיבירית, שבה דיבר, למשל, שדר הרדיו הוותיק רפי אמיר (אשר התפרסם בשידור כניסתו לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים). מיקי איתן יכול, אם הוא מתאמץ במיוחד, להגות ר' אחורית יותר, קרובה לזו הצרפתית, וכותב הטור שמע אותו בהדגמה מיוחדת לטור זה, אך איתן ממשיך לדבר בר' האישית הרגילה שלו בלי לעשות מזה עניין, וכל הכבוד לו על כך.

שום רע לא יקרה אם חלקנו נדבר בר' כזאת וחלקנו בר' אחרת. ברוסיה, למשל, מוצאים את שני הביצועים של הר', ופרופ' חיים בלנק מראה כי בתחילת המאה ה-20 היו מהגי הר' האחורית ברוסיה מיעוט יוצא דופן. מיעוט זה דיבר כך, בין היתר בשל השפעת היידיש או בניסיון לחקות את המבטא הכמו-צרפתי של בני האצולה. כדי שהתלמידים יהגו את הר' כדבעי, כלומר רוטטת, הטילו עליהם המורים להגות את המשפט המפורסם Na gore Gararat j'est Prekrasny vinograd - כלומר, "על הר אררט יש ענבים משובחים" (על-פי חיים בלנק, "לשון בני אדם"). סימוכין לדברי בלנק, שנכתבו בתחילת שנות החמישים, מצאתי לאחרונה בתרגומו החדש לעברית של המחזה "שקיעה" מאת יצחק באבל. ברשימת הדמויות במחזה: "אורוסוב - עוסק בתיווך חשאי. מדבר בר' יהודית" (איסאק באבל, "כל הכתבים: כרך שני", הוצאת כרמל). המחזה "שקיעה" מתרחש, כידוע, באודסה, שבה הייתה השפעה יהודית ניכרת בתחום הלשון ובכל שאר תחומי החיים, כולל העולם התחתון, שאורוסוב, הגוי בעל המבטא היהודי, הוא חלק ממנו.

בבריטניה יש כמה סוגי ר'. הר' האנגלית ה"רטרופלקסית" המוכרת מתקיימת לצד הר' הרוטטת של הסקוטים (ׂScottish burr) ולצד הר' האחורית של נורתמברלנד (Northumbrian burr) וכולן חיות יחדיו בשלום ובשלווה בשידורים ובכל מקום אחר בממלכה המאוחדת. לעתים מרטטים דוברי הר' האנגלית הרגילה, ה"רטרופלקסית", בכוונה תיאטרלית מעט את הר' שלהם לתפארת הקריאה, וכך שמענו באחרונה כאן בישראל תשדיר פרסומת ובו קטע באנגלית שעניינו RRRoyal decRRRY.

ומה המצב בערבית? פרופ' בלנק מציין, כי בערבית יש ר' קדמית (רא) המקבילה לר' העברית (כמו במילה הערבית ראס, כלומר "ראש") ור' אחורית (עֵ'ין) המצוינת בעברית על-ידי האות ע' (כמו במילה "עזה"). בלנק מראה שדוברי העברית אינם מבחינים בנקל בין שני הגאים אלה ומתקשים עם העֵ'ין הערבית, וכך למאכל הערבי בורע'ול הם קוראים בורגול אך לע'זה הם קוראים עזה (ודווקא על כך איני מאשים אותם, שהרי בתנ"ך נכתבת עזה באות העברית ע', כפי שיכול לאשר שמשון שלנו). לכך אפשר להוסיף, שאפילו כתב הטלוויזיה סלימאן א-שפי, שאינו מתקשה בהגיית הע'ין הערבית ויכול להגיד בקלות ע'זה (קרי "רזה"), שוחה עם הזרם וחותם את הכתבות שלו בסגיר המוכר: "כאן סלימאן א-שפי - (הפסקה ארוכה) - עזה". באחרונה אינו משדר משם, ולכן נאחל לו, לסיום, שיחזור בקרוב לעזה עם מיקרופון ומצלמה מבלי לחשוש לחייו.

לאתר מגזין מראה
עמוס גורן הוא עיתונאי וסופר ירושלמי ובעבר מנהל מחלקת החדשות לחו"ל ולעולים ב"קול ישראל".
תאריך:  03/01/2010   |   עודכן:  03/01/2010
עמוס גורן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
צל"ש לריטה, לשאול מופז ולמיקי איתן
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאז שהוקם היישוב החרדי חריש, בפתח ואדי ערה, סמוך למחלף-עירון, חלפו, אומנם, כבר 15 שנה, אבל עדיין תוססות בו הרוחות. המאבק ניטש בכל עוזו בין החרדים המאכלסים, זה מכבר, את היישוב, לבין החילונים שהצטרפו אליו באחרונה, על אופיו של המקום.
03/01/2010  |  ראובן לייב  |   מאמרים
נאור ואדיר סודמי
03/01/2010  |  איתמר לוין  |   מאמרים
הראיון עם השופט ד"ר עוני חבש מתעכב מעט מפני שבאולמו עדיין מתארך דיון. הנוכחות שלו על כס השופט סמכותית אך שקטה. מה עובר על שופט ערבי יחיד במערכת מורכבת בעיר שסועה ורבת מתחים מן הסוג הלאומי, הפוליטי והדתי גם יחד? עוני חבש עשה את הג'וב הכמעט בלתי אפשרי הזה בבית המשפט המחוזי - 15 שנים תמימות.
שני כוכבים שחורים התווספו לדגל האמריקני לאחר ה-11.9, אחד עבור ארץ האופיום והשטיחים, הלא היא אפגניסטן, והשני עבור ארץ הסביח והנפט הלא היא עירק. המשותף לשני הכוכבים הללו, היא ההבטחה של אובמה למחוק אותם מהדגל האמריקני ולתת להם דגל משלהם. אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. אפגניסטן היא החצר האחורית של האימפריה ומשם יצאו המחבלים ששמו אותה ללעג. אובמה לא רוצה להיזכר כנשיא ותרן, הוא יודע שעם עזיבתו של החייל האמריקני האחרון את אדמת אפגניסטן הטליבאן יחזור לשלטון וכל המלחמה כלא הייתה. יש מחיר לשינוי ואובמה לא מוכן לשלם אותו.
02/01/2010  |  עמי רוחקס דומבה  |   מאמרים
כאשר ראש הממשלה לוי אשכול, הזמין את מנהיג האופוזיציה מנחם בגין בשנת 1967 לכהן בממשלת איחוד לאומי, וכל מה שהוא הציע לו היה תפקיד של שר בלי תיק, מנחם בגין לא בדק איזו תמורה הוא יקבל, אך כן בדק כיצד יוכל לתרום לאחדות העם - והצטרף לממשלת אשכול כשר בלי תיק. [הוא פרש ממנה כעבור שלוש שנים על-רקע אידיאולוגי - קבלת החלטת 242 שאישרה לראשונה מסירת שטחי ארץ ישראל תמורת שלום, עיקרון לו התנגד באותם ימים].
02/01/2010  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מירב ארד
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
אלי אלון
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20    על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
דרור אידר
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה    ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il