הדריכות והמתח שהיו נחלת הצמרת הדיפלומטית בישראל וברשות הפלשתינית התפוגגו מעט לאחר השעה 20:15 שעון ישראל, לאחר שנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, חשף את עמדתו הרשמית ביחס לתמורה שתקבל ישראל בגין הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה.

בתום פגישה בת מעט יותר משעתיים, בין הנשיא האמריקני וראש הממשלה הישראלי, אריאל שרון, מסר בוש מכתב בידיו של שרון, ובו פירוט התמורות לתוכנית ההינתקות. בשורה התחתונה, חלה תזוזה משמעותית בעמדת הממשל האמריקני: הנשיא בוש מתחייב שלא תהא זכות שיבה פלשתינית לקווי 67' גם במסגרת הסדרי הקבע וכי לישראל ישנה הזכות לשמר גושי התיישבות גם בגדה המערבית.

בתום ההודעה המשותפת, סירבו הדוברים הפלשתינים לומר דבר. הם היו בהלם, למרות שהכל היה צפוי ובוש לא הפתיע בדבריו. כעבור זמן קצר, יצאו גורמים פלשתינים בהצהרות על מותה של מפת הדרכים [ראו ידיעה נפרדת].

בהודעה משותפת שפרסמו בוש ושרון בתום פגישתם, אמר הנשיא בוש, שדיבר ראשון: "מדיניות ארה"ב היא לסייע להביא שלום למזה"ת ולהביא תקווה לעמי האזור. ב-24 ביוני 2002, הבאתי חזון למקום הזה, ואז שרטננו את מתווה מפת הדרכים כדי להגיע לאותו מקום. חלק מאותו חזון הוא, ששני הצדדים ייאבקו בטרור, יחבקו דמוקרטיה ורפורמה, וינקטו בצעדים הדרושים לשלום.

"ראש הממשלה אמר לי היום על החלטתו לנקוט בצעד כזה. ישראל מתכננת להסיר כמה מתקנים צבאיים וכמה התיישבויות מרצועת עזה ומיהודה ושומרון. אלה פעולות היסטוריות ואמיצות. אם כל הצדדים יקחו צעד זה יחד, הם יתקדמו ויסיימו את אחד העימותים ההיסטוריים הארוכים בעולם. ההצלחה תדרוש את מאמצן של מדינות רבות. בקרוב אפגש עם המלך עבדאללה מירדן, ואנו מתייעצים עם מנהיגי מפתח חשובים באזור וכן עם האו"ם.

"צעדים אלה עשויים לפתוח את הדלת למדינה פלשתינית ברת קיימא, הם יכולים להוביל להקמת מוסדות דמוקרטיים פלשתינים כדי שהעם הפלשתיני יקיים את התחייבותו למלחמה בטרור. יש כאן הזדמנות גדולה לעם הפלשתיני לבנות כלכלה שתסיר את חרפת העוני. העם הפלשתיני חייב להתחייב לשינוי ולמנהיגות המחוייבת לרפורמה, להתקדמות, לשלום. אנו נעזור, אולם העבודה הקשה ביותר היא שלהם.

"ארה"ב מחוייבת בחוזה לביטחונה של ישראל, כמדינה יהודית תוססת. לישראל גם זכות להגן על עצמה מפני טרור. הגדר שישראל בונה כחלק ממאמץ זה חייבת להיות מגן ביטחוני ולא פוליטי, זמנית ולא קבועה, ועל-כן אין בה כדי לשנות את הגבולות הסופיים בין הצדדים. חייבים להביא בחשבון את צרכי הביטחון של ישראל. המציאות באזור השתנתה בעשורים האחרונים, וכל הסדר קבע חייב להביא בחשבון את המציאות הזו, והמטרה של שתי מדינות עצמאיות מוכרת בהסכמים בינ"ל ונשארת המפתח לפתרון הסכסוך.

"נראה לי ברור, שמסגרת ריאלית וצודקת לפתרון תתבסס על הקמתה של מדינה פלשתינית ועל יישובם של הפלשתינים בשטח הפלשתיני ולא בישראל וכחלק מזה, לישראל יהיו גבולות מוכרים כפי שייקבע במו"מ בין הצדדים ועל-פי החלטות האו"ם 242 ו-338. וזאת, כולל מרכזי אוכלוסיה ישראלים בשטח. יהיה זה בלתי מעשי לצפות שבמסגרת הסכמי הקבע, תהא שיבה מוחלטת של הפליטים לגבולות 67'".

בתשובה לשאלות העיתונאים אמר בוש: "שרון החליט לפרק חלק מהתנחלויות, וצריך להכיר שבכך הוא מאפשר הקמת מדינה פלשתינית. עם זאת, ההחלטה הסופית לפתרון הסכסוך היא של שני העמים". הנשיא האמריקני סירב, כמובן, להתייחס לשמות היישובים או לאזורי הגושים שייוותרו גם במסגרת הסדר הקבע.

שרון: מעולם לא פגשתי מנהיג כמוך שמוכן להתעמת עם הטרור

לאחר שסיים הנשיא בוש את דבריו, אמר ראש הממשלה, אריאל שרון, כי תוכנית ההינתקות תשפר את ביטחונה של מדינת ישראל ועשויה להוריד את המתח בין ישראל לפלשתינים. "התוכנית תיצור מציאות טובה יותר ותנאים טובים יותר למו"מ בין שני העמים".

שרון הביע הערכה רבה על פועלו של הנשיא בוש במסגרת המאבק בטרור. "חזון הנשיא בוש הוא הדרך היחידה להשיג שלום וביטחון במזרח התיכון... באתי מארץ מחפשת שלום, למרות אירועי הטרור הפוקדים אותנו תדירות. רצוננו להיות ידועים בהישגינו התרבותיים והמדעיים, ולא הקרביים. תכנית ההינתקות תשפר את מצבם של הישראלים והפלשתינים. יש לה את הפוטנציאל להניח תשתית למשא-ומתן עתידי... אנו מחוייבים לעשות כל מאמץ לטובת רווחת שני העמים".

שרון החמיא לבוש על נחישותו: "אני בעצמי נלחמתי בטרור שנים רבות ואני מבין את המחיר שלו. מעולם לא פגשתי מנהיג כמוך שמוכן להתעמת עם הטרור". עוד אמר שרון, כי במכתב שהעניק לו הנשיא בוש, מתחייב הממשל האמריקני להתחייב לביטחונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

כאשר נשאל על-ידי העיתונאים הישראלים באשר למעמדו הפוליטי בישראל, באם יתעקש על תוכנית ההינתקות, השיב שרון: "כשהשאלה שעומדת לפני היא ביטחונה של מדינת ועתידה של המדינה, שאלת הסיכון האישי היא משנית לגמרי. למדנו שמעמדה הביטחוני והבינלאומי של ישראל יתחזק כתוצאה מהתוכנית". כששאלה זו הופנתה לנשיא האמריקני, אמר בוש: "עתידו הפוליטי של שרון אינו תלוי בי, שכן לא ביכולתי לשכנע את הישראלים בנכונות המהלך".

"אני אינני מחפש תחמושת נגד חברי הממשלה או הליכוד. בתחמושת אני יודע להשתמש כמו שהשתמשתי בעבר נגד אויבי ישראל", אמר שרון וביקש שלא להשתמש במונח "תחמושת" בהקשר זה. "אני סבור שהסיכומים שהובאו כאן יבהירו לחברי הליכוד ולאזרחי המדינה את חשיבות התוכנית לעתידה וביטחונה של המדינה".

תגובות בימין ובשמאל: אין שינוי אמיתי
בעמדת הממשל ביחס לעמדתו של קלינטון

בימין ובשמאל כמעט מסכימים הערב כי אין כל חידוש רציני בעמדת הממשל האמריקני. במערכת הפוליטית צופים, כי החיזוק מצידו של הנשיא בוש יביא כמה מהמתנדנדים בליכוד לתמוך בשרון.

השרה ציפי ליבני הודיעה כבר הערב כי תתמוך בתוכנית ההינתקות של שרון. "שמעתי בסיפוק את הודעתו הברורה של הנשיא בוש ואני רואה בדבריו ובשלילת זכות השיבה הישג אישי והצלחה של מאבק שניהלתי בשנים האחרונות בארץ ובעולם, לפיו מדינה פלשתינית היא הפתרון הלאומי היחיד לפליטים".

מנגד, אמרה שרת החינוך, לימור לבנת, כי יש לה ביקורת רבה על דברי הנשיא בוש. לדבריה, כל נושא גושי ההתנחלויות לא הובהר בדבריו, וכך גם עניין הגדר. עם זאת, אמרה: "בנאומו של בוש היו כמה הישגים בנוגע למחויבות ארה"ב לישראל ובנוגע לזכות השיבה". השרה לבנת ביקשה להיפגש עם שרון מייד עם שובו ארצה.

מחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי נמסר בתגובה, כי "התמורות שאותן הצליח ראש הממשלה שרון לחלץ מן הנשיא בוש אינן אלא מעט ביטחון - הכרה ממוחזרת בזכותה של ישראל להגן על עצמה - תמורת הרבה נסיגה, מחבלי ארץ ומערכים בסיסיים של הציונות".

יו"ר החוג, ד"ר רון בריימן, הוסיף כי "חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי רואה בכך כשלון מוחלט של מדיניות הבריחה של שרון, שאינה אלא שטחים תמורת טרור, תוך עקיפת המוסדות הדמוקרטיים הן של מדינת ישראל והן של מפלגתו. החוג קורא לראש הממשלה להתפטר – עוד לפני המשאל – ולהעביר את הנהגת המדינה לראש ממשלה שאינו נגוע בתבוסתנות, אשר יכיר במציאות כבמלחמה וינהל את המלחמה, ושיפעל על-פי הכללים הבסיסיים של משטר ומינהל תקינים במקום שתדלנות מעבר לים".

דובר המועצה האזורית חוף עזה, בה נמצא חבל קטיף, ערן שטרנברג, אמר בתגובה לדברי הנשיא האמריקני: "בוש חוזר על אותן זמירות שקלינטון כבר הבטיח אותם לאהוד ברק".

לדבריו, "'התמורה' היחידה ששרון מביא זה 4-6 מיליון ערבים נוספים במדינה פלשתינית שמשקיפים על אשקלון, כפר סבא ונתניה. אוי ואבוי 'להישג' כזה שמנתק אותנו מכל זכות מוסרית וביטחונית להמשיך לחיות בארץ הזאת".

בהודעה שפרסמה מועצת יש"ע נאמר: "אנו משוכנעים שרוב מתפקדי הליכוד יצביעו נגד תוכנית הבריחה מגוש קטיף, במיוחד לאחר שהתברר שממשלת ארה"ב לא סיפקה תמורה של ממש שתצדיק את המהלך. אין בהצהרות האמריקניות כל מענה לאזהרות הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן שהנסיגה החד-צדדית היא ניצחון לטרור".

חבר הכנסת יוסי שריד (מרצ) אמר בציניות האופיינית לו, בתגובה להודעת שרון-בוש: "לא הצלחתי להבחין בחידוש כלשהו בעמדה האמריקנית. הרושם הוא שהפועל ירושלים הצליחה אמש יותר מכפי שהצליח שרון הערב בוושינגטון".

שריד הוסיף, כי הוא מתרשם ש"הבנות שרון-בוש פחותות בערכן מההבנות שהיו לנו עם קלינגטון, אבל אז קראו לנו בוגדים ועכשיו מציגים את זה כהישג".

יו"ר סיעת המפד"ל, חבר הכנסת שאול יהלום, אמר בתגובה לדברי שרון ובוש, כי שרון לא השיג דבר וכל מה שהבטיחו האמריקנים לשרון, השיג כבר יוסי ביילין בהסכם עם הפלשתינים. יהלום הביע תקווה כי מתפקדי הליכוד ידחו תוכנית "אומללה" זו.

חבר הכנסת אברום בורג (עבודה) אמר בתגובה, כי "שרון נחל הצלחה פרסומית אדירה בקמפיין מתפקדי הליכוד ונחל כישלון חרוץ בהענקת שלום וביטחון לתושבי מדינת ישראל".

לדברי בורג, מוטב היה לו שרון נשאר בישראל כדי לנהל מו"מ עם הפלשתינים במקום לטוס לוושינגטון, ו"כך היה משיג ביטחון ענקי ואופק מדיני ולא תוכנית תעמולת התנתקות חלולה".

יו"ר תנועת השמאל החדשה 'יחד', יוסי ביילין, אמר גם הוא כי דברי הנשיא בוש הם חיזוק לעמדה המסורתית האמריקנית כפי שזו באה לידי ביטוי בתוכנית קלינטון. "החשיבות שהנשיא מייחס להסכם בין שתי המדינות ראויה להערכה והמאמץ העיקרי של ישראל צריך להיות הפיכתה של היציאה מעזה לחלק ממהלך שלם של הסכם עם הפלשתינים על-בסיס חזון בוש בהתאם למפת הדרכים ועל-פי תוכנית ז'נבה, שיש בה מימוש התקוות והמרכיבים עליהם דיבר הנשיא".

לחצים פלשתיניים כל היום

במשך כל היום הפעילו הפלשתינים לחצים על הנשיא האמריקני, לבל יבצע ויתורים כלשהם לישראלים, באשר הדבר יהווה שבירת האיזון בין הישראלים לפלשתינים מצד המתווכנים האמריקנים [ראו ידיעה נפרדת].

בשולי הדברים יצויין, כי בעוד ערוצי הטלוויזיה בישראל מעבירים את האירועים בשידור חי, הרי שכלי התקשורת בארה"ב אדישים לפגישה ואינם מייחסים לה חשיבות גבוהה.